בשיתוף קרן קימת לישראל
כשהיערן יצחק לוגסי מגיע ליערות אחרי כל חג וסוף שבוע הוא רואה תמונה עצובה: ניילונים, כלי פלסטיק חד פעמיים מפוזרים וחיות שנאבקות בזוהמה – חלקן עד מוות. "לפני שבועיים ביער רעים אני רואה שועל מסכן שהראש שלו נתפס בתוך שקית זבל גדולה שנסגרת עם ריץ'-רץ'. כמובן שהוא לא ראה כלום ורץ באומללות כמו עיוור", מספר לוגסי, היערן הראשי של גוש אשכול בקק"ל.
"לפני כמה חודשים, ביער שוקדה, אחד הרועים קרא לי לאזור הכינוס והראה לי שלוש כבשים מתות. הוא העריך שמדובר בחנק מניילונים ולכן הלכתי לחפש את המקור אצל החקלאים השכנים. ואכן - התברר שחקלאי פירק חממת עגבניות מהניילונים ובמקום להיפטר מהם כמו שצריך - זרק אותם בשטח. הרוח פיזרה את הניילונים ביער, הכבשים לא יודעות שזה חשוד, והתוצאה היתה בהתאם. אותו רועה שקרא לי פתח את גופת אחת הכבשים והקיבה שלה פשוט היתה מפוצצת בניילונים".
כשהגיע הפלסטיק לעולם במאה הקודמת הוא היה ברכה לאנושות והביא להוזלה מיידית של מאות ואלפי מוצרים בכל תחומי התעשיה והצריכה. כשמחירו כחומר גלם הפך לזול במידה שאיפשרה להפוך מוצרים לחד פעמיים - הברכה הפכה לקללה. מיליוני טונות של ניילון ופלסטיק החלו למלא את האוקיינוסים ופגיעתם האקולוגית היתה ונותרה מוחשית, בעיקר כקוטלי מינים שלמים שלא הבינו מה פגע בהם.
במדינות ותרבויות שהסדר והניקיון אינם מאפיינים אותן – מגפת הפלסטיק הכתה בעוצמה גם בעולם הצומח שבתחומן. עם כל הצער שבדבר עלינו להודות שישראל משתייכת במידה רבה לקבוצה המפוקפקת הזו, שכן, כמו שמעיד לוגסי, העיניים אינן משקרות: טיול בן שעה ביער ישראלי יחשוף את המתבונן למאות חתיכות פלסטיק קטנות שקודם היו שקית ניילון או כלי אוכל חד פעמי.
4 צפייה בגלריה
משאירים את שקיות האשפה ביער - ובעלי החיים מפזרים אותן
(יוסי ממן, רכז החניונים גליל תחתון, קק"ל)
בקק"ל נלחמים כבר עשרות שנים בתופעה המכוערת הזו, במספר מישורים: חינוך והסברה, אכיפה ובעיקר – נקיטת פעולות בשטח שיאפשרו למטיילים לעשות את הצעד הנדרש קדימה ולאסוף את האשפה שהם מייצרים. המפתח להצלחה הוא בחינוך הציבור לא רק לאסוף את האשפה אלא לקחת אותה בשקית חזרה אל המכונית ולהיות זה שאחראי על פינויה למקום איסוף תקני. בשטח, המציאות מתעתעת. הרבה יותר אנשים היום אוספים את האשפה לשקיות, אבל כמעט כולם משאירים את השקיות ביערות מתוך מחשבה שבכך הסתיים תפקידם, וכאן, מסתבר, נמצא שורש הבעיה.
יצחק לוגסי, היערן הראשי של גוש אשכול בקק"ל"אנחנו בהחלט רואים בשנים האחרונות שיפור בהבנת הנושא", מציין היערן של קק"ל. "יש פה ושם אנשים שלוקחים את שקיות הזבל ומוצרי הפלסטיק איתם, אבל אני רואה לצערי בעיקר את המצב ההפוך, כשילד אוסף את האשפה כי זה מה שלימדו אותו, בצדק, בבית הספר, ואז אבא שלו שם את השקית ליד עץ ובזה נגמר העניין. אחר כך באים השועלים והתנים והעורבים, פותחים בלי בעיה את השקיות כדי לחפש אוכל, ומפזרים הכל".
איך זה מרגיש להגיע בכל שבוע מחדש ליער שהיה נקי ושוב הוא מטונף בשאריות פלסטיק וניילון?
"רע מאוד ועצוב מאוד. כשאני נחשף לזה אני לא חושב כמו מנהל אלא פשוט מתחיל לאסוף ולנקות. אצלנו בדרום חודשיים בשנה מוגדרים כ'דרום אדום' שמזמין מטיילים, ובתקופה הזו אנחנו מוציאים מהיערות והחורשות משאית וחצי של אשפה מדי יום".
4 צפייה בגלריה
"אני מרגיש רע ועצוב". איסוף אשפה מהיערות בסוכות
(יוסי ממן, רכז החניונים גליל תחתון, קק"ל)
"החד פעמי לא מתפרק, נשטף לנחלים – ומגיע לים"
"האתגר של קק"ל הוא שמירת היערות כמערכת אקולוגית בריאה", מסביר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל. "ביערות שלנו מתקיימת מערכת אקולוגית בריאה עם עצים, שיחים ובעלי חיים שונים. הפלסטיק החד פעמי שנשאר ביערות פוגע בבעלי החיים, פוצע אותם ולעיתים אף הורג. הפלסטיק החד פעמי לא מתפרק ואז הוא נשטף לנחלים ומגיע לים וגורם לנזק גם במערכת האקולוגית שם. המטרה הלאומית צריכה להיות אפס פלסטיק חד פעמי ביערות. על מנת להשיג מטרה זו צריך לפעול בכל התחומים מחינוך והסברה, דרך קמפיינים תקשורתיים ועד אכיפה".
ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל ירון צ'רקהואכן, בשנים האחרונות חל שיפור בנושא. אפשר לייחס אותו גם למודעות הציבור, אבל בעיקר להחלטות הממשלה מהשנים האחרונות על שינוי כיוון לאומי בכל הקשור לכלי פלסטיק חד פעמיים, בצורת מיסוי מוגדל שמייקר אותם והופך אותם לקצת פחות אטרקטיביים. ההשפעה על היערות, עם זאת, עדיין פחות מורגשת. בעיקר משום שחלק גדול מהפסולת הפלסטית מקורה בשקיות ואריזות של חטיפים ובקבוקי מים, שנותרו זולים כשהיו.
הציבור הישראלי גם עדיין לא הצליח לסגל שינוי מחשבתי עמוק שעיקרו - שכשיוצאים מהבית לטיול לוקחים כלי אוכל רב פעמיים. הם כמובן יכולים להיות מפלסטיק, אבל זה כבר "פלסטיק טוב" – כזה שנשטף לאחר השימוש וחוזר איתם הביתה עד הפיקניק הבא.
4 צפייה בגלריה
"מוציאים מהיערות משאית וחצי של אשפה מדי יום"
(יוסי ממן, רכז החניונים גליל תחתון, קק"ל)
הקרב על החינוך
שדה הקרב של קק"ל באויב הפלסטיק נמצא גם בהיבטים חינוכיים, כפי שמסביר אהרון בר מהמערך הפדגוגי של קק"ל. "חטיבת החינוך שלנו מייצרת סט של פעילויות בדגש על חוויה", הוא אומר. "הקהלים שלנו הם אלה שכבר מגיעים ליערות קק"ל כנופשים, מטיילים וקבוצות מאורגנות. כשהם מגיעים ל'מרכז שדה' שנמצא ממש ביער, אנחנו מזמינים אותם לחוויה שבהתאם לימינו משתמשת גם בטלפון חכם ככלי ניווט במציאות רבודה. בתוך כל זה - בלי שהם תמיד מודעים - יש גם דגש גדול על קיימות. שזה אומר בעיקר הבנה של נזקי אשפה בלתי מתכלה, ואז מחוייבות שלא לייצר אותה ולמעשה לפעול לאיסופה".
איך זה נראה ומרגיש בשטח?
"כשאנשים וקבוצות מגיעים לפעילות הם קודם כל שומעים שכאן אנחנו מפרידים ולא משתמשים בפלסטיק וחד פעמי. אנחנו אומרים להם מראש לבוא עם כלים חד פעמיים ומנחים אותם לנקודות ניקיון ייעודיות ביער". בר מציין כי בנוסף מקדמים בארגון "עבודה תורמת", שבמסגרתה יוצאים בני נוער ומתחנכים ליערות כדי לסייע בטיפול בהם ולאפשר למבקרים ליהנות מסביבה נקייה.
אהרון בר, מנהל אגף פדגוגיה הדרכה ותפעול בקק"לכאיש חינוך, אתה שותף לאופטימיות שחינוך הילדים יגיע גם למבוגרים?
"בהחלט. זה כבר קרה פעם, אמנם באופן חלקי, עם ההבנה שלא קוטפים פרחי בר. אבל הדוגמה הטובה יותר היא כשהסבירו לילדים כמה חשוב לחגור חגורת בטיחות ברכב, וזה חילחל גם להוריהם. בהיבט של הקיימות אני חש שכבר יש שינוי וכן - אני בהחלט אופטימי".
