חברת ספייס אקס רשמה עוד התקדמות משמעותית בפיתוח חללית סטארשיפ, כשעמדה בהצלחה ביעד העיקרי של טיסת הניסוי הרביעית של החללית: כניסה מוצלחת לאטמוספרה. החברה ביצעה בהצלחה גם את שני יעדי המשנה: תמרון נחיתה מוצלח של טיל השיגור, ולאחר מכן גם של החללית עצמה.
שיגור ספינת החלל של SpaceX
(צילום: SpaceX)
ביצוע כמעט חלק
מערכת סטארשיפ שוגרה לטיסת הניסוי הרביעית היום (חמישי) מאתר השיגור של החברה בדרום טקסס. השיגור עבר בהצלחה מלאה: רק אחד מ-33 מנועי הרפטור של טיל השיגור, "סופר הבי", לא פעל. כשלוש דקות לאחר השיגור, בגובה של כ-80 קילומטרים, בוצעה בהצלחה מלאה "הפרדה חמה", שבה מנועי החללית מופעלים זמן קצר לפני שהיא נפרדת מהטיל. שלוש דקות וחצי לאחר מכן השלים טיל השיגור, סופר הבי, תמרון המדמה נחיתה מעל מי מפרץ מקסיקו. הטיל התייצב לנחיתה אנכית, וריחף זמן קצר מעל פני המים, כמתוכנן. המייסד והמנכ"ל של ספייס אקס, אילון מאסק, אמר לאחרונה כי החברה תרצה להצליח לפחות פעמיים בתמרון כזה מעל המים, בטרם תנסה להנחית את הטיל באתר השיגור, שם אמורות לחבוק אותו זרועות מיוחדות של מגדל השיגור בעודו מרחף סמוך אליו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כתב הגנה לממתיקים המלאכותיים
מה זה PCR?
היעלמות החיידקים הטובים
החללית עצמה, ה"שיפ", המשיכה לחלל בכוח ששת מנועי הרפטור שלה, ובגובה 150 קילומטרים כיבתה אותם כמתוכנן. היא לא נכנסה למסלול סביב כדור הארץ, אלא לטיסה תת-מסלולית, שהביאה אותה לגובה של יותר מ-180 קילומטר. נתיב הטיסה הוביל את החללית לכניסה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי, כ-50 דקות לאחר השיגור, כדי לבחון אם מגן החום של החללית יעמוד בטמפרטורות הגבוהות, ואם החברה תצליח לאזן את החללית, כך שמגן החום יפנה כלפי מטה. בטיסת הניסוי השלישית, שבוצעה בחודש מרץ השנה במתווה דומה, החללית הסתחררה בכניסה לאטמוספרה, לכן נשרפה והתפוצצה לאחר שהצד שאינו מכוסה במגן חום התלהט יתר על המידה.
הפעם החללית לא הסתחררה, מגן החום שלה פנה כלפי מטה, והיא עמדה בהצלחה בכל שלבי הכניסה לאטמוספרה בטיסה אופקית. בשלבים המוקדמים של הנחיתה היה נראה כי החום הרב מכריע אותה, וחלק מכנפון החללית נשרף והתנתק, אבל בסופו של דבר היא הגיעה כמעט שלמה לפני הים. שם ביצעה החללית את תמרון הנחיתה, שבמהלכו התיישרה למצב אנכי לפני המגע עם פני המים. המבחן העיקרי בטיסה זו היה של מגן החום, שמורכב מכ-18,000 אריחים קרמיים משושים, המכסים קצת יותר ממחצית גופה הגלילי של השיפ.
בעת הכניסה לאטמוספרה הטמפרטורה מגיעה ליותר מ-1,400 מעלות צלזיוס, עקב החיכוך עם האוויר. מאסק ציין לאחרונה כי מגן החום הוא האתגר המרכזי, וכי אף אחד עדיין לא הצליח לייצר מגן חום רב-פעמי אמיתי. נראה שהמבחן הזה עבר בהצלחה רבה, למרות שצריך כמובן להמתין לניתוח הנתונים מהניסוי לפני שנדע מה באמת אירע. מנכ"ל ספייס אקס, אילון מאסק, צייץ מיד לאחר המשימה "למרות אובדן של אריחים רבים (ממגן החום) ונזק לכנפון, סטארשיפ השלימה את המסע עד לנחיתה רכה באוקיינוס! נחיתה במים אושרה, כל הכבוד לכל הצוות של ספייס אקס!"
התקדמות בכל ניסוי
בניסוי הנוכחי, אם כך, רשמה החברה הצלחה ביעדים העיקריים שלא הושגו עד כה: חזרה מוצלחת לאטמוספרה ותמרוני נחיתה של טיל השיגור ושל החללית. כל האלמנטים האלה נכשלו בניסוי השלישי: החללית נשרפה בכניסה לאטמוספרה, וטיל השיגור התפוצץ בנסיון לבצע תמרון נחיתה. עם זאת, גם הניסוי השלישי רשם התקדמות גדולה לעומת טיסת הניסוי השנייה, שבה החללית התפוצצה בחלל, ולעומת הניסוי הראשון שבו החללית לא הצליחה להיפרד מהטיל, ושניהם הושמדו בפיצוץ מבוקר בלי שהחללית הגיעה לחלל. בניסויים הבאים תצטרך החברה להתקדם לאתגרים גדולים יותר: טיסה במסלול סביב כדור הארץ; כניסה לאטמוספרה ממסלול כזה, במהירות גבוההה יותר; הפעלה מחדש של מנועים בחלל; תמרון בחלל; חבירה לחלליות אחרות; תדלוק במסלול סביב כדור הארץ; ועוד. כל אלה יעדים חיוניים בדרך לשימוש בסטארשיפ למטרות הקרובות שלה, הנחתת אסטרונאוטים על הירח והשמשתה כרכב משמעותי להצבת לוויינים בחלל.
גדול יותר, חזק יותר
מערכת סטארשיפ פותחה כדי לשאת לחלל מטענים כבדים וגדולים יותר מכל טיל שיגור שנבנה עד כה, אבל גם בעלות נמוכה יותר, בין השאר בזכות האפשרות למחזר במלואם גם את טיל השיגור וגם את החללית. בניגוד לטילים המודרניים, המיוצרים מחומרים קלים וחזקים כמו אלומיניום, סיבי פחמן וסגסוגות קלות, שני רכיבי הסטארשיפ מיוצרים מפלדת אל-חלד – שהיא אומנם כבדה יותר, אך גם עמידה הרבה יותר בעומסים מכניים ובטמפרטורות קיצוניות. המבנה הזה אמור לאפשר הכשרה של הטיל ושל החללית לשימוש חוזר בזמן קצר ובמחיר נמוך.
כדי לאפשר את השימוש החוזר, שני רכיבי המערכת מתוכננים לבצע נחיתה אנכית רכה, יכולת שחברת ספייס אקס פיתחה ושכללה במשך שנים של שימוש ב"סוס העבודה" העיקרי שלה, טיל פלקון 9. כאמור, באתר השיגור אמורות זרועות מיוחדות להנחית את הטיל ואת החללית ברכות, אבל החללית צריכה להיות מותאמת לנחיתה רכה גם במקומות אחרים. סטארשיפ אמורה להגיע רחוק יותר ממסלול סביב כדור הארץ: סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, בחרה בה להיות רכב הנחיתה על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס, ובמסגרת התוכניות מרחיקות הלכת יותר של בעלי ספייס אקס, היזם אילון מאסק, חלליות כאלה יובילו את ההתיישבות האנושית על מאדים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
