לפני כשבוע אירע מקרה מצער בנהריה: שרית חכימי, תושבת העיר, יצאה לטיול לילי עם בל, כלבת צ'יוואווה. תן שהגיע למקום תפס את הכלבה בפיו, ובהמשך גם גרם למותה.
חכימי סיפרה ש"המקרה אירע כאשר חזרתי מאירוע והוצאתי את בל לטיול הקבוע שלה. היא רגילה לצאת בלילות. זאת כלבה שלא אוהבת רצועה. היא אף פעם לא מסתובבת לבד, ותמיד צמודה אלי. באותו הערב הורדתי את הכלבה למקום הקבוע. בגלל שהיה לילה ולא הייתה תאורה ליד הפח היא התמהמהה שם והייתי צעד וחצי צעד ממנה. כנראה ששם התן היה. שמעתי רעש של שקית, הסתובבתי וראיתי אותה כבר בפה שלו. רצתי אחריו וצעקתי והוא הגביר את הקצב וברח לשיחים".
לדבריה, "כשרצתי לשיחים ראיתי את כל הלהקה שלהם, מה שלא אפשר לי להגיע. התקשרתי לכל הרשויות, ל-106 ולבסוף הגיע פקח של רשות הטבע והגנים שעזר לי להיכנס עם פנס למקום וזה לא עזר. למחרת הגעתי למקום עם האור הראשון ומצאתי אותה מתה שם. התן לא אכל אותה, כי מצאתי אותה בחתיכה אחת. הוא תפס אותה מהצוואר, וכנראה שזה מה שהרג אותה".
"התנים נכנסים לגינות ששייכות לבניינים ומסתובבים. הם חיים בתוך השכונות. רואים אותם על בסיס יום-יומי. לא היה לכלבה סיכוי להינצל", הוסיפה חכימי.
הופעת תנים בערים הופכת בשנים האחרונות לשכיחה יותר ויותר, והרשויות מתקשות להתמודד עם הבעיה.
עמית דולב, אקולוג רשות הטבע והגנים, ציין: "תנים נמצאים במקומות שבהם יש הרבה מזון עשיר, וזה קורה ביישובים. בכל מקום עתיר מזון יש פעילות של תנים, והדרך הנכונה ביותר להתמודד עם זה היא לצמצם את משאבי המזון. כאשר זה מתקיים, אנחנו רואים תגובה מהירה ומשמעותית של ירידה באוכלוסיות".
תן הוא טורף ממשפחת הכלביים, בגודל בינוני. מדובר בבעל חיים מקומי לישראל. כיום התנים בישראל נחשבים למינים מתפרצים ובשל זמינות המזון, הם מתפשטים בכל הארץ בניגוד לעבר, אז לא נפוצים בדרום. "בשנים האחרונות התנים הגיעו גם לאזורים מדבריים, אפילו לאילת. הם משתמשים ביישובים כסוג של מקפצה כדי להתקדם לאזורים חדשים. אנחנו למדים שבאזורים יותר מרוחקים מיישובים יש פחות תנים. הם פחות מסתדרים באזור בו יש פחות מזון. בכל אזור שבו התנים מצליחים להתבסס, קיימת דחיקה שועלים. כיום אנחנו גם יודעים שבמקרים רבים, קריסה של אוכלוסיות צבאים אירעה במקרים רבים בגלל התרבות יתר של אוכלוסיות תנים. כשיורדות אוכלוסיות התנים יש גם פחות טריפות של צבאים, והאוכלוסיות מתאוששות", אמר האקולוג.
כיצד ניתן לצמצם משאבי מזון? לפי דולב, יש לסגור פחי אשפה ולמנוע הימצאות של מזון נגיש כגון אוכל של חתולים. "בנהריה ובערים נוספות בישראל יש פחים פתוחים, ומאכילים חתולים. ברגע שיש מזון – יש תנים. רוצים להתמודד? צריך לדאוג לניקיון. אם נשמור על הניקיון, התנים לא יוכלו להתקיים. אנשים שמאכילים חתולים לא באחריות משאירים אחריהם מזון. מבחינת התן – בני האדם לא מעניינים. מעניין אותו רק איפה אפשר להשיג מזון בקלות. בשטח הטבעי צריך להתאמץ מאוד בשביל למצוא מכרסם. כשיש אוכל, וכל פח אשפה פתוח ואוכל לחתולים זה מזון קל", אמר.
דולב הוסיף שמדובר בבעל חיים שרשות הטבע והגנים הורגת בשל הגידול הרב באוכלוסייה. עם זאת, אמר דולב כי "כל עוד לא נצליח לטפל בבעיה של נגישות המזון, לא נטפל בבעיה עד הסוף. מאחר וכמות המזון בשטח לא משתנה, האוכלוסייה יכולה להביא צאצאים ויש פיצוי. אם עושים רק דילול – יוצרים מצב שבו נפגע המדרג החברתי, ועכשיו כל אחד יכול להתרבות".
לדבריו, "אנחנו צריכים להבין שלכלי של דילול יש לו יתרון, אבל הוא יכול להיות טוב אם טיפלנו במקור הבעיה. אם לא, זה לא יעזור. לכן אנחנו חייבים להבין את בסיס הבעיה ולטפל בה. בשמורות הטבע אין הרבה תנים כי המזון הוא דל, והוא מגביל את האוכלוסייה. ככל שנצלח לצמצם ולהקטין את טביעת הרגל שלנו על ידי הקטנת המזון שאנחנו מספקים – אנחנו מתקרבים למצב יותר מאוזן".
מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "העיר נהריה מוקפת ביישובים כפריים שבתחומם שטחים פתוחים רבים שמשמשים מקום שהייה עבור התנים המוגדרים על ידי רשות הטבע והגנים כחיה מוגנת. כאשר מתקבלים דיווחים נקודתיים על הגעת תנים אל שטח העיר ומועבר דיווח מיידי לפקחי רשות הטבע והגנים שמקיימים פעילות שוטפת מטעמם בעיר בשיתוף הרשות לצמצום מרבי של התופעה. נדגיש, כי העירייה נוקטת במספר צעדים בנושא: ראשית, בשנתיים האחרונות החל תהליך להחלפת מכולות האשפה המיושנות בפחים סגורים ומונגשים ובמקביל, מתבצעת הסברה לציבור הרחב ובמסגרות החינוכיות על החשיבות שבסגירת פחי האשפה כדי לצמצם את הגעת התנים לתחומי העיר ולמרכזי האוכלוסייה".
