באוגוסט 2019 גילה אסטרונום חובב את השביט C/2019 Q4 בוריסוב. חוקרים מעריכים כי השביט הגיע ממערכת שמש אחרת. זאת, בשל המסלול הבלתי שגרתי שלו וגם המהירות הגבוהה שבה הוא נע (150 אלף קמ"ש), שהיא הרבה מעל המהירות האופיינית של עצמים המקיפים את השמש באותו מרחק.
כוכב שביט בוריסוב. מסלול ומהירות בלתי שיגרתיים
(הדמיה: נאס\"א)
למעשה, עד כה התגלו שני עצמי חלל ממערכת שמש אחרת – כשהשני הוא אומואמואה, אסטרואיד דמוי סיגר – שזוהה ב-2017. וכאן עולה השאלה: האם שביטים, אסטרואידים ועצמי חלל נוספים שהגיעו ממערכות שמש אחרות למערכת השמש שלנו - נפוצים יותר ממה שאנחנו חושבים?
במחקר חדש, שהתפרסם בצהריים (יום ב') בכתב העת Monthly Notices of the Royal Astronomical Society ונכתב על ידי אמיר שיראג' ופרופ' אבי לייב מהמחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, מוצג חישוב חדש לפיו בעננת אורט, אזור שבקצה מערכת השמש, נמצאים עצמים שהגיעו ממערכות שמש אחרות. לפי המחקר, מספרם של העצמים ממערכות שמש אחרות בעננת אורט גבוהה מהעצמים ששייכים למערכת השמש שלנו.
"לפני גילוי השביט הראשון ממערכת שמש אחרת, לא היה לנו מידע כמה אובייקטים בין כוכביים יש במערכת השמש שלנו, אבל התיאוריה על היווצרות מערכות פלנטריות מצביעה על כך שיהיו פחות מבקרים מתושבי קבע", אמר שיראג', סטודנט לתואר שני במחלקה לאסטרונומיה בהרווארד והמחבר הראשי של המחקר. "כעת אנחנו מגלים שיכולים להיות הרבה יותר מבקרים".
החישובים במחקר, שנערכו באמצעות מסקנות שהתקבלו מחקר השביט בוריסוב, כוללים אי ודאות משמעותית, מדגיש שיראג'. "אך גם לאחר ההתחשבות בגורמים, עולה שמבקרים בין כוכביים גוברים על אובייקטים ממערכת השמש".
שיראג' הסביר את התיאוריה שלו: "נניח שאני צופה במסילה של רכבת שאורכה כקילומטר במשך יום אחד וצופה במכונית אחת שחוצה אותה. אני יכול לומר שבאותו היום שיעור המכוניות שחצה את המסילה הוא אחד ליום לקילומטר. אבל אם יש לי סיבה להאמין שהתצפית לא הייתה אירוע חד פעמי, אם אני מבחין בשני שערים למעבר מכוניות, אז אוכל לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהתחיל להסיק מסקנות סטטיסטיות לגבי השיעור הכללי של המכוניות שחוצות את קו הרכבת הזה".
אז אם יש כל כך הרבה מבקרים ממערכות שמש אחרות, למה הם נדירים כל כך? לשיראג' יש תשובה פשוטה לשאלה הזו: "פשוט אין לנו עדיין את הטכנולוגיה לראות אותם".
שיראג' הוסיף כי בשל מרחקה העצום מהשמש, העצמים בעננת אורט אינם מייצרים אור משלהם. לכן, בשל המרחק והעובדה שאין אור מהעצמים – הופכים את הגופים שבמערכת השמש החיצונית לקשים מאוד לזיהוי מכדור הארץ.
פרופ' לייב הוסיף: "התוצאות שלנו מראות בבירור שהעצמים האלה (ממערכות שמש אחרות) נפוצים יותר מחומרים של מערכת השמש באזורים האפלים של עננת אורט".
לדברי חוקרים בתחום, תצפיות שייערכו בשנים הקרובות באמצעות טלסקופים מהדור הבא יסייעו לאשר את התוצאות שבמחקר.
שיראג' סיכם כי המחקר הנוכחי, יחד עם מחקרים נוספים שייערכו בעתיד, יוכלו לסייע ללמידה על היווצרות כוכבי לכת וכמו כן יעזרו לחשוף את סודות הדרך שבה נוצרה מערכת השמש שלנו ומערכות שמש נוספות.
הצוות מהרווארד עוסק רבות בתחומים שאין לנו עליהם הרבה מידע. בחודש שעבר הודיע פרופ' לייב, שמכהן כראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, על פרויקט גלילאו, שמטרתו לחפש חיים חייזריים בקרבת כדור הארץ ובכדור הארץ עצמו. מדובר בצעד נוסף לחיפוש חיים של תרבויות אחרות.
בהודעה שפורסמה מטעמו נכתב כי החוקרים ישתמשו בטלסקופים קיימים וגם בחדשים כדי לחפש באופן שיטתי עצמים מסתוריים, שיכולים להיות "לוויינים" המסתתרים במסלול של כדור הארץ ואפילו באטמוספרה של כוכב הלכת שלנו. "זה לא משנה אם זה חפץ טבעי או שריד. אם נסתכל, נמצא משהו חדש", אמר פרופ' לייב.
החוקר, יליד ישראל, אמר כי לאחר שפרסם את ספרו, Extraterrestrial: The First Sign of Intelligent Life Beyond Earth (חוצן), הוא הצליח לגייס כ-1.75 מיליון דולר כדי להתקדם במחקר שלנו. לדבריו, הוא הרכיב צוות שכולל כמה אסטרונומים ידועים וחוקרים מתחומים אחרים. "קהילת המדע צריכה להיות עם ראש פתוח. כך אנחנו מתקדמים", הוא אמר.
