בחודשים האחרונים התנהלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כמה דיונים בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רותם אמפרט ו-ICL (כימיקלים לישראל), בעקבות זיהום נחל צין, עין עקרבים ואתרי טבע נוספים. הבקשה הוגשה נגד החברות ונושאי משרה בכירים, בגין זיהום מים, פגיעה בערך קבע מוגן, זיהום על ידי קרינה רדיואקטיבית ועוד. בדיונים עלה חשש כבד לגבי יציבות מאגרי השפכים של החברה, וחשש לגבי הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על התנהלות החברה.
הזיהום נגרם עקב חלחול שפכים ממאגרי בוצה לא אטומים במפעל הפוספטים בצין, חלחול שלפי התובעים נמשך כ-40 שנה בידיעת כל הרשויות מבלי שהן פעלו נגד החברה ומנהליה. בתביעה דורשים התובעים כי החברה תיקח אחריות, תממן את שיקום האזור ותפצה את הציבור על הנזקים שנגרמו וייגרמו. בדיונים עלו המומחים של התובעים, מטעם ארגון אדם טבע ודין, מומחי רותם אמפרט ונציגת המשרד להגנת הסביבה.
לאחר הגשת בקשת אישור התביעה כייצוגית, הגיע לידי אנשי "אדם טבע ודין" דו"ח פנימי של כי"ל שעסק בשני מאגרי ענק של שפכים שהיו פעילים עד לאחרונה. מהדו"ח עולה כי במועד כתיבתו, המאגרים לא עומדים במקדמי היציבות הנדרשים. מחוות דעת של מהנדס מומחה, הרשום במדור הנדסת מבנים בלשכת המהנדסים, שהוזמנה על ידם, עולה ששיפועי הסוללות של המאגרים תלולים ואינם עומדים בתקנים וקיים סיכוי של עד 50% לקריסתם. הרגישות הרבה ליציבות המאגרים נובעת, מהעובדה שבשנת 2017 מאגר שפכים אחר של כי"ל, פרץ וגרם לאסון אקולוגי בנחל אשלים.
מטעם כי"ל הוגשה חוות דעת של מהנדס, שסיים לפני כ-6 שנים את לימודיו, שטען שהמאגרים יציבים ואין חשש לקריסתם. הוא העיד שערכי היציבות של המאגרים מתאימים לערכים המקובלים, אולם למרות שנשאל על כך פעמים רבות, לא ידע להצביע מהיכן נלקחו הערכים המקובלים אליהם התייחס.
באחד הדיונים כי"ל טענה כי אין מקום למנות מומחה חיצוני, משום שהמשרד להגנת הסביבה מפקח עליה פיקוח הדוק. על מנת להראות שיש פיקוח צירפה כי"ל תנאים שהוספו לרישיון העסק שלה על ידי צפרירה בן שאול, מהנדסת כימיה ועובדת בכירה במשרד להגנת הסביבה במחוז דרום, האחראית על אתר צין מזה שנים ארוכות.
בן שאול נשאלה בבית המשפט לגבי מקדם היציבות שאושר למאגרים של רותם אמפרט. מהדברים שלה עולה שהיא אינה בקיאה בנעשה במפעל צין ובמאגרי השפכים, ואפילו לא יודעת שבאתר צין יש פעילות כרייה וחציבה, או אילו רישיונות עסק יש לאתר. לשאלה אם היא יודעת שפעילות הכרייה והחציבה בצין נעשית ללא רישיון עסק והאם זה משפיע על תנאים שהוצאת? השיבה נציגת המשרד להגנת הסביבה: "אני לא יודעת לענות אם יש או אין, לא בדקתי את כל רישיונות העסק לצין". לשאלה האם היא יודעת שלמאגרים אין היתר בנייה, השיבה הנציגה: "לא בדקתי".
המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה לעדותה של בן שאול, כי הם מבצעים פיקוח הדוק ומוקפד על פעילותה של חברת רותם אמפרט – מפעל צין, ובפרט על מאגרי הבוצה הענקיים שאליהם מגיעים מי שטיפת סלע הפוספט לאחר כרייתו: "בשל ייחודיות פעילות המאגרים, שאין דומים להם בישראל (למעט באתר החברה במישור רותם ובאורון), פעילות הפיקוח מתבצעת על ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה שתחום מומחיותם שפכים וקרקעות מזוהמות. בנושאים הנוגעים ליציבות והנדסה נעזרים אנשי המקצוע גם במומחים חיצוניים שזהו תחום מומחיותם. הגורמים שמפקחים באופן הדוק וישיר על הפעילות בצין, לא זומנו לעדות. העדה שזומנה להעיד מטעם המשרד, משמשת כ'נותנת אישור' לפי חוק רישוי עסקים, כלומר - היא הגורם שחתם מטעם המשרד על התנאים הסביבתיים החדשים שנשלחו לחברה בחודש אוגוסט האחרון ועניינם מאגרי הבוצה. תנאים מעודכנים ומפורטים אלו נוסחו בעקבות המידע והניסיון המצטבר שנאספו בשנים האחרונות במשרד, ובפרט לאחר אירוע הזיהום בנחל אשלים. עוד בטרם הדיון ביקשה המדינה מבית המשפט להעביר עמדת רגולטור סדורה, לנוכח מורכבות הנושאים והגורמים הרבים המעורבים בכך מטעם המדינה. במהלך הדיון חזרה המדינה על עמדתה זו, גם לנוכח השאלות שהופנו לעדה, והדברים היו מקובלים גם על בית המשפט".
בעקבות הדברים הללו המדינה מכינה בימים אלו עמדת רגולטור מפורטת ומקיפה שתאגד את כלל המידע הקיים בידי המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, לרבות פעולות האסדרה, הפיקוח והשיקום שנדרשו מחברת רותם אמפרט.
עו"ד צבי לוינסון, המייצג את התובעים יחד עם עו"ד אלי בן ארי מ"אדם טבע ודין", אמר בתגובה לדיונים האחרונים כי "האחראים למצב הם מנהליה של כי"ל. מי שלאורך שנים לא השקיעו במניעה ובטיפול במפגעים הסביבתיים , מי שלאורך שנים החצינו את עלויות הטיפול בשפכים שלהם לציבור, על מנת להגדיל את הכנסותיהם האישיות ואת הכנסות התאגידים. בהעדר פעולה נחושה של המדינה אשר מודעת להתנהלותה של כיל לאורך עשרות בשנים אך למעשה שבוייה בידי מדינת כיל, אין כמו מכשיר התובענה הייצוגית כדי לאפשר לציבור לאכוף, סוף סוף, את הדין על כי"ל ומנהליה ולחייב אותם בשיקום האיזור ובפיצוי הציבור על הנזקים שגרמו".
