(צילום: נויל האריס)
נפתח את מבזק החדשות הטובות עם טיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי והשני בגודלו במערכת השמש. הירח הזה הוא אחד מ-82 ירחים הנעים סביב שבתאי והוא מסקרן ומוזר במיוחד.
לכן, סוכנות החלל האמריקנית החליטה לשלוח אליו ב-2027 מסוק זעיר, באופן הדומה למזל"ט, במשקל של כ-450 ק"ג (על כדור הארץ), שירחף במהירות של 36 קמ"ש, כדי לחקור את הירח המסקרן מקרוב.
אז מה יחכה לו שם? חול, הרבה חול. שדות של דיונות, אדמות קפואות ומכתשים שחוקרים מתארים כ"אזור מדהים מבחינה מדעית". מכיוון שטיטאן דומה במובנים רבים לכדור הארץ המוקדם, מדענים מקווים ללמוד יותר על כוכב הלכת שלנו, כמו גם על שבתאי בעצמו. המסוק הזעיר צפוי לנחות על הירח טיטאן ב-2034.
אז למה הירח כל כך מסקרן את החוקרים? חוקרים מאמינים בין היתר שהמתאן הנוזלי הנמצא בטיטאן עובר מחזורים עונתיים שבהם הוא מתאדה לאטמוספירה ויורד כגשם שמזין את האגמים. הדמיון בין התנהגות המתאן בטיטאן למים בכדור הארץ הביא אסטרונומים לתהות אם ייתכן שמתאן נוזלי מסוגל לתמוך בחיים בדומה למים ולאפשר יצירת ממברנות כחומר גלם לתאים.
ועכשיו, אתם רעבים? כי שימו לב לתיעוד הראשון מסוגו בעולם של ארוחת צהריים מיוחדת במינה. היום שבו עמלץ לבן הופך לארוחה של אורקה (קטלן).
כרישים לבנים גדולים נעדרו באופן די מוזר מול חופי דרום אפריקה בשנים האחרונות, כעת החשדות הפכו לעובדות – הם נאכלים על ידי טורף אחר באוקיינוס. כעת, התקבלו צילומים של הציד בפעולה.
כן, אלו לא חדשות טובות לעמלץ הלבן, אבל ארוחת הצהריים הזאת היא דוגמה טובה לשאלה כיצד מתקיימים החיים בטבע הפראי, או כמו שבדיסני לימדו אותנו – זה גלגל החיים. בסרטונים הללו ניתן לראות שתי תצפיות, האחת ממסוק, השנייה ממזל"ט – ומדובר בהתנהגות שלא נראתה בעבר, לפחות לא בפירוט הזה ובטח שלא מהאוויר.
ולסיום, האם המדע קרוב לפתור את התופעה המסתורית של דז'ה וו? אם גם אתם הרגשתם שחווייתם את אותה הסיטואציה בדיוק בעבר, למרות שזה בלתי אפשרי - ייתכן שבעתיד הקרוב יהיה לזה הסבר.
התעלומה הזאת מעסיקה פילוסופים, מדענים, רופאים - במשך שנים. במהלך הנבירה המדעית, נקבע שבערך שני שליש מהאנשים חווים דז'ה וו במהלך חייהם וכי יש רמזים בספרות הרפואית על הקשר בין התופעה לפעילות מוחית.
בשלב הבא והנוכחי, ביקשו חוקרים לבחון השערות לגבי מנגנונים אפשריים של דז'ה וו, כמו למשל דמיון מרחבי בין סצנה קיימת לבין כזאת שלא נמצאת בזיכרון שלנו. כיצד הם עשו את זה? הצוות השתמש בטכנולוגיית המציאות המדומה כדי למקם אנשים בתוך סיטואציות, ובעזרתה תמרנו את הסביבה בה הם נמצאו. הם גילו שגורם אחד התורם לדז'ה וו בהחלט יכול להיות דמיון מרחבי, אבל אין זה אומר שהוא הגורם היחיד.
