כמה מנהיגים, שנאמו בוועידת האקלים בגלזגו, אמרו שיש לפעול למען הדור הבא - הילדים. ואכן, לא מעט בני נוער וצעירים הגיעו לסקוטלנד על מנת להפגין ולדרוש פעולה מיידית ואמיצה כדי לעצור את התחממות כדור הארץ. בין בני הנוער שהגיעו לוועידה היו עלמה פומגרין (15) וליה לב (16), שאף העבירו לראש הממשלה, נפתלי בנט, מכתב שעליו חתומים למעלה מ-500 תלמידים, הדורשים פעולה נחרצת מול משבר האקלים.
לב, המתגוררת בתל אביב ולומדת בעירוני א', סיפרה על הפעם הראשונה שלמדה על משבר האקלים: "שמעתי על משבר האקלים לראשונה כשהייתי בכיתה ו', כשלמדתי בארה"ב והראו לנו בבית ספר את הסרט 'אמת מטרידה' של אל גור. כבר אז הנושא דבק בי והדאיג אותי. בערך שלוש שנים אחרי זה, כשהייתי בכיתה ט', הנושא פתאום חזר אליי וידעתי שאני חייבת לפעול. אני עוד לא בטוחה אם היה אירוע ספציפי שהזכיר לי את הנושא, אבל החלטתי שאני צריכה להתחיל להיאבק על החיים שלי.
בשלב זה הפכה לב לפעילה למען האקלים: "התקשרתי לכל מיני ארגוני סביבה ושאלתי אותם האם הם עובדים עם בני נוער או רוצים להקים קבוצת נוער. אחרי כמה פניות הגעתי לארגון 'מגמה ירוקה', שם סיפרו לי על מחאת הנוער למען האקלים. תנועת מחאה בינלאומית של בני ובנות נוער, הפועלים לעצירת משבר האקלים. מהרגע ההוא ידעתי שזו הפלטפורמה המתאימה בשבילי להשפיע וכמו שאומרים, השאר היסטוריה".
פומגרין, שלומדת בבית ספר בכפר הירוק, סיפרה על ההצטרפות שלה לפעילות למען האקלים. "כשהייתי בכיתה ז' מחאת הנוער למען האקלים הוקמה והחלה להתרחב ולהתעצם בכל רחבי העולם. כאן בישראל מייסדת התנועה, ענבל וסלי, למדה יחד איתי בבית ספר. דרכה שמעתי על המחאה הארצית הראשונה של הנוער שעמדה להתקיים. ולמרות שאז לא הייתי מודעת כל כך לגודל המשבר, איכשהו קול פנימי בתוכי ידע שזאת החובה שלי להגיע. וכשהגעתי באותו יום שישי לכיכר הבימה, ראיתי בני ובנות נוער שעומדים יחד, זה לצד זה ומשמיעים את קולם במגפון. מאותו היום נחשפתי לדחיפות של משבר האקלים והתחלתי לפעול. מאז המחאה היא חלק בלתי נפרד מחיי".
ליה ועלמה הן הנציגות של מחאת הנוער למען האקלים במשלחת הישראלית לוועידת האקלים בגלזגו. "מקבלי/ות ההחלטות מכל רחבי העולם מתכנסים/ות כדי לדון ולהחליט כיצד לפעול אל מול משבר האקלים", הן אמרו. "שתינו הגענו לכנס כדי להשמיע את קולו של הנוער, במקום שבו יתקבלו החלטות על עתידנו. להשמיע את קולו של דור העתיד, הדור שהכי ייפגע מהשלכותיו של משבר האקלים. הדור שהכי יושפע מההחלטות שיקבלו נבחרי/ות הציבור היום. ראש הממשלה הצהיר שמדינת ישראל תאפס פליטות עד שנת 2050. זהו צעד חשוב ונכון, למען עצירת המשבר. אך מעבר להצהרה ולמילים היפות, נותרו שאלות רבות פתוחות. האם ההצהרה תעוגן בחוק אקלים או החלטת ממשלה? האם יהיו יעדי ביניים? יעדים לאנרגיות מתחדשות? אנו מקוות שההצהרה לא תישאר בגדר הבטחה, אלא שהפעם יהיה שינוי אמיתי במדיניות של ישראל- עבור כולנו".
על הפגישה הקצרה עם בנט, הן סיפרו: "חיכינו לראש הממשלה מחוץ לאולם שבו התקיימה פסגת המנהיגים העולמית. חיכינו כדי למסור לו את דבריהם של דור העתיד - מכתב אשר חתמו עליו מעל 500 בני ובנות נוער. ביקשנו שנקבע פגישה מעמיקה יותר בנושא יחד והוא השיב 'כשנחזור לארץ'״. על החוויה בגלזגו, הן סיפרו: "להיות בוועידה עולמית, במקום שיכול להיות נקודת מפנה במאבק מול משבר האקלים - זה דבר מרגש וגדול. עבורנו לראות את מנהיגי העולם, לפגוש בני ובנות נוער ממדינות רבים שפועלים/ות גם, זה משמעותי עבורנו. אך ההגעה לכנס מלווה גם בחששות רבות. אנו מצפות לשינוי כיוון במדינת ישראל ובעולם כולו במאבק מול משבר האקלים. שנעלה את יעדי האנרגיות המתחדשות ל-50% עד שנת 2030 ו-100% עד שנת 2050 ,ושיהיה חינוך אקלימי מעמיק ומלווה רגשית בבתי הספר משכבת א׳ ועד י"ב. ושלעומת 26 הכנסים הקודמים, הפעם ייווצר שינוי אמיתי".
אילנה קוריאל מדווחת מועידת האקלים גלזגו, אתמול
(צילום: נדב אבס, משי בן עמי)
