בספר הילדים החמוד "כל הקופים אוהבים בננות", מגולל הסופר והמאייר האוסטרלי שון אייברי רגע מכונן בחייו של קוף צעיר בשם לוּ. בזמן שכל הקופים אוכלים בננות כל הזמן, בלי הפסקה, בכל ארוחה, אפילו בין הארוחות, ללוּ פשוט נמאס מהפרי הצהוב - והוא מחליט להבריז מארוחת הערב. במהלך הבריחה פוגש לוּ את סוּ, ארנב צעיר שסובל מבעיה דומה - הארנבים אוכלים גזרים כל הזמן, ונמאס לו כבר מירק השורש הכתום. הצעירים המבואסים חושבים לרגע, ומחליטים לבצע ביניהם החלפה הערב לשם הגיוון - הקוף יקפוץ לכפר הארנבים ויאכל גזר, והארנב ידלג ליער הקופים ויאכל בננה. אבל במבחן הטעם זה פשוט לא עובד - הקוף נגעל מהגזר, הארנב מתעב את הבננה - והם מבינים שכך העולם עובד: הגזרים לסוּ הארנב, הבננות ללוּ הקוף.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות קודמות ב"מדור לחיפוש":
לצד הרעיונות הנחמדים שמובאים בסיפור, קופצת מול העיניים שאלה: הרי אפשר היה לספר את הסיפור הזה גם מנקודת המבט של הקוף וגם מנקודת המבט של הארנב - למה אייברי החליט להתחיל דווקא בקוף? אולי מפני שילדים אוהבים יותר בננות מגזרים, אולי משום שקוף הוא חיה חמודה יותר מארנב, אולי כי הזוגיות של הקוף והבננה היא עמידה וטבעית יותר. בכל זאת, זה מה שלמדנו בילדותנו, בין אם אנחנו ישראלים, אמריקנים או בריטים: קופים אוהבים בננות. זה נכון לגבי קופיקו, המלך לואי או ג'ורג' הסקרן - כל אחד מהם אוהב בננה. השאלה היא למה הם אוהבים בננות. ובכן, לשאלות הכי קלות יש בדרך כלל את התשובות הכי פשוטות: קופים אוהבים בננות כי זה טעים. בננה היא ממתק. בננה לקופים היא כמו שוקולד לילדים. ילדים אוהבים שוקולד. קופים אוהבים בננות. אין בעולם דבר טבעי יותר.
גם הקופים בגן החיות פייגנטון באנגליה אהבו בננות, אבל בעקבות מחקר שנערך על ידי תזונאי מזון במחוז דבון בחורף 2014, ומצא כי פירות עלולים להזיק, הוחלט בגן החיות לגמול את הקופים מבננות. הקופים הם יצורים היפראקטיביים במיוחד - הם מטפסים על עצים, משתוללים בינם לבין עצמם ובאופן כללי חסרי מנוחה. הבננה היא פתרון קל ומהיר להוצאת האנרגיה האינסופית של הקוף - היא פשוטה לתפעול, לא מצריכה מאמץ מיוחד (בניגוד לאגוזים למשל), רכה וקלה לעיכול, ויש בה ויטמין בי-6 שמספק מצב רוח מצוין. מצד אחד היא מספקת כמות אנרגיה ברמה של סופר-פוד, ומצד שני היא טעימה ופשוטה ברמה של ג'אנק פוד. אבל הבננות העתירות בסוכר עלולות לייצר בקרב קופים עששת וסוכרת, והעובדה שיש בהן מעט מאוד סיבים עלולה לגרום לבעיות קשות במעיים של הקופים, מכיוון שמערכת העיכול שלהם מורגלת במזון עתיר סיבים שקשה יותר לפרק בתוך הגוף.
בתור תחליף עצוב ומדכא, אך בריא, קיבלו קופי גן החיות פייגנטון ירקות ירוקי עלים ועתירי חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים. את הבננות הם החלו לקבל רק בתור פינוק, על התנהגות טובה במיוחד או כאשר היו חולים. התפריט החדש, על פי עדויותיהם של עובדי גן החיות האנגלי, שיפר באופן דרמטי את בריאותם ואת התנהגותם של הקופים; הפחתת הסוכר בגופם הרגיעה אותם והפכה אותם לפחות עצבניים ואגרסיביים, ובין השאר ניכר שיפור בצבע ובעובי של הפרווה שלהם.
לפני כחמש שנים הגיעו גם בספארי ברמת גן למסקנה שצריך לשנות את תזונתם של הקופים, ועברו להאכיל את הלמורים בחסות, במזון יבש ובצימוקים במקום בבננות, באפרסקים, בענבים, בנקטרינות ובדובדבנים שגרמו להם לעלות במשקל; עד שהחלו בדיאטה רצחנית, חלק מהקופים שקלו לעיתים פי שניים מהמשקל הרצוי. כעת ניזונים הקופים בספארי מ-21% חלבון בכל מנה - שיעור גבוה במיוחד לעומת גן חיות ממוצע, שבו הם עשויים לקבל בדרך כלל רק 5%-6% של חלבון במנה.
נכון, אפשר למצוא תשובות טובות גם בטיקטוק. אתם תוכלו לראות סרטון של מאות קופים שרבים על בננה אחת בתאילנד, סרטון של קוף מקק שמקלף בננה תוך שלוש שניות, ואת המלך לואי זורק שתי בננות לפיו של מוגלי ב"ספר הג'ונגל" המקורי. אבל המבחן האולטימטיבי כדי להכריע למה, אם בכלל, קופים אוהבים בננות הוא מבחן הטבע. לראות קוף טורף בננה, בדיוק כמו לראות ילד מחסל קוביית שוקולד, זו חוכמה קטנה מאוד. ברגע שנכנס לתמונה מבוגר אחראי שאמון על התפריט, אין שום סיבה שהקוף או הילד יסרבו בנימוס לממתק. השאלה העיקרית היא מה קורה לקופים בסביבה הטבעית כשהם רואים בננה.
כדי להשיב על כך צריך לקפוץ בערך 6,000 שנה אחורה, בניסיון להבין מה עבר על הבננה באותה תקופה. הבננה שאנחנו קונים כיום אצל הירקן היא מזן קוונדיש - פרי צהוב, ארוך ויפה. אבל בין הבננה הזו לאבות-אבותיה הקדומים אין כמעט קשר. הממצא הפורנזי הראשון שאפשר לשים אליו לב הוא העובדה שלבננה המודרנית אין זרעים, למעט נקודות חומות שמשמשות תזכורת מינימלית למה שהיא הייתה בעבר. הבננה המקורית היא מוסה אקונימטה - צהובה, פחות אסתטית ומלאה זרעים שחורים. היא החלה את דרכה בגינאה החדשה, התפשטה באפריקה ומשם עברה בעיקר לסין, להודו ולברזיל. אנשים שטעמו אותה טוענים שהיא פחות טעימה במידה ניכרת מהבננה שאנחנו מכירים.
העובדה שאין זרעים בבננה של ימינו מלמדת על כך שהיא אינה צומחת בסביבה טבעית, אלא רק במקום שיש בו אדם. הבננה היא צמח שעובר ייחור - לוקחים חלק מהצמח הבוגר, מניחים אותו במים, שותלים אותו וממנו צומח מין זהה לחלוטין, מעין שכפול גנטי של אותו הדבר. כלומר, קופים כמעט אף פעם אינם נחשפים לבננות מודרניות בטבע - פשוט כי הן לא צומחות שם. כפי שאנחנו לא אמורים להיתקל בפינגווין במדבר סהרה או בדולפין בבית קפה, כך אנחנו לא אמורים לפגוש בננה בטבע - ואם אנחנו לא נפגוש בננה בטבע, גם הקופים לא.
באופן יחסי, הבננות המהונדסות שגדלות בסביבה אנושית זרות לקוף ועלולות להזיק לו. זה כמובן לא אומר שאם תניחו בננה מול קוף הוא יזרוק אותה. להיפך, הוא יעוט עליה, יקלף בזריזות ויבלע אותה בשניים או שלושה ביסים. בפעם הראשונה מתוך סקרנות, ובפעם השנייה כי הוא יתמכר לסוכר. אבל הבננה היא לא הבחירה הטבעית של הקוף. קופים אוכלים את מה שיש, את מה שזמין - אגוזים, פרחים, פקעות, חרקים, עלים. וכמובן בננה, אם יש בסביבה. אבל צריך לומר את האמת, גם אם היא מנפצת מיתוסים שנבנו במשך שנים: בננה היא בכלל לא הפרי המועדף על הקוף.
מחקר שנערך בשנת 1936 על ידי רוזה ודיוויד כץ בחן אם יש לקופים העדפות למזון וחוש טעם. התברר כי הם פחות אוהבים לחם ואגוזים, שהגיעו לשני המקומות האחרונים, ויותר אוהבים בננות, שהגיעו למקום השני והמכובד מאוד. למקום הראשון הגיע פרי אחר - ענבים. קופים אוהבים בננות, אבל יותר מזה קופים אוהבים ענבים. בכל סצנה שבה אתם רואים את קופיקו, ג'ורג' הסקרן והמלך לואי בולעים בננה - דמיינו אותם עכשיו משליכים זה לתוך פיו של זה ענבים. אולי זה יסדוק את האמון שנבנה בסיפורים הקלאסיים שינקתם בילדותכם ויגרום לכם להטיל ספק במיתוסים, אבל זה יפתח בפניכם עולם שלם חדש של עלילות ופנטזיות. בדיוק כפי שהקופים האלה לא מדברים בשפת האדם, כך הם גם לא באמת אמורים לאכול בננות – אלא אם כן, כמובן, מגיע להם ממתק.
