יוזמה חדשנית בתחום הסביבה והאנרגיה, שפורסמה בכתב העת Energies לפני כשנה ובכתב העת Journal of Clean Energy and Energy Storage השנה, סיימה את השלב התיאורטי ועוברת כעת לשלב הניסויים המדעיים. צוות המחקר, בראשות פרופ' משה אברבוך מאוניברסיטת אריאל שואף להשיג באמצעות הפרויקט שלוש מטרות משמעותיות: הצלת ים המלח מהתייבשות, אגירת אנרגיה סולארית שלא תלויה בזמן וגם התפלת מים. בנוסף, החוקרים שמו דגש על הקמת אזורי בילוי, תיירות ואתרי נופש סביב התעלה במדבר יהודה.
איך זה יעבוד? מים יישאבו מהים התיכון עד למתקני התפלה בהרים שמעל לים המלח. המים המתוקים ייכנסו למאגר אספקת המים, והרכז שנשאר לאחר תהליך ההתפלה יישמר בבריכות מיוחדות. "בשעות הערב, כאשר אין חשמל סולארי, אך קיימת צריכת חשמל גבוהה, יוזרמו מי המלח המרוכזים מהבריכות לים המלח דרך תחנות הידרו-אלקטריות, והזרמה זו תייצר חשמל לצריכה", הסביר פרופ' אברבוך.
מפלס ים המלח נמוך ב-400 מטרים ממפלס הים התיכון, כך שהזרמת המים מייצרת יותר אנרגיה ממה שנדרש להעלאת המים אל מתקני ההתפלה. בנוסף, מכיוון שהשאריות מהמים המותפלים נשמרות בבריכות, ניתן להזרים אותה בשעות רצויות, בשונה מאנרגיה סולארית המופקת מהשמש שתלויה בשעות אור ובעונות השנה. "הגמישות בייצור חשמל מאגירה הידרו-אלקטרית תאפשר ייצור כמות גדולה יותר של חשמל ירוק, מבלי לפגוע באיכות החשמל. הדבר יוביל למאזן תפוקה טוב יותר של תחנות קונבנציונליות", הסביר פרופ' אברבוך.
ים המלח הוא ים סגור. מכיוון שהוקטנה בצורה משמעותית זרימת המים לים המלח, הוא מתייבש, ונגרמות בו תופעות שיש להן השלכות חמורות על הסביבה. בעקבות הסכרים שהוקמו על נהר הירמוך, וביציאה מהכינרת, הופסקה כמעט זרימת המים דרך נהר הירדן לים המלח. כתוצאה מכך, כמות המים המתאדים מפני השטח של ים המלח גדולה יותר מכמות המים שזרמו אליו, וים המלח שנחשב לנכס לאומי ועולמי מצטמק בקצב מדאיג.
"בעשורים האחרונים חלה הידרדרות משמעותית במצבו, עם ירידה שנתית של כמטר במפלס המים, מה שמוביל להיווצרות בולענים ופגיעה בתשתיות באזור", מוסיף פרופ' אברבוך.
תעלת ים המלח-הים התיכון מעניקה מספר יתרונות אקולוגיים, כולל ייצוב מפלס המים המידרדר בים המלח והשבת האיזון האקולוגי שלו. פרופ' אברבוך מסביר כי הגשמת הפרויקט עשויה לשנות את האקולוגיה סביב תוואי התעלה, תוך אפשרות להקים אזורים ירוקים ואתרי נופש ובילוי.
היבט סביבתי נוסף שהמיזם מבקש לפתור נוגע לשימור האיזון האקולוגי גם בים התיכון, שכן כיום מתקני ההתפלה משליכים את הפסולת המופרדת מהמים המתוקים בחזרה לים התיכון. פסולת זו מלוחה בריכוז גבוה מהמליחות הקיימת בים התיכון ופוגעת בבעלי החיים, הצמחים וקרקעית הים, כך שהחוקרים שמו לעצמם למטרה למנוע את הפגיעה הזו בעזרת המחקר פורץ הדרך שלהם.
