אחלמה - אמטיסט בשמו הלועזי - הוא מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ, המשמש גם כאבן חן הידועה בצבעה הסגול. כעת, נפתרה תעלומת ההיווצרות של גאודות אחלמה בצפון אורוגוואי - חללים בסלע המרופדים במקבצים או בפסים קונצנטריים של גבישים - שם נחשבת אבן החן הסגולה כמשאב כלכלי מרכזי.
4 צפייה בגלריה
חוקרי אוניברסיטת גטינגן ליד גאודות אחלמה ענקיות באורוגוואי
(צילום: Fiorella Arduin Rode)
גאודות אחלמה התגלו באורוגוואי בזרמי לבה שהתקררו, אשר תוארכו לתקופה שבה יבשת-העל גונדוואנה - הדרומית משתי היבשות שהרכיבו את פני כדור הארץ (שם היבשת הצפונית הוא לאוראסיה) - התפרקה לפני כ-134 מיליון שנים. עם זאת, היווצרותן נותרה בגדר תעלומה, מה שהוביל צוות מחקר בראשות חוקרי אוניברסיטת גטינגן לנסות ולפתור את התעלומה, תוך שימוש בטכניקות חדשניות.
החוקרים גילו שגאודות האחלמה נוצרו, באופן בלתי צפוי, בטמפרטורות התגבשות נמוכות של 15 עד 60 מעלות צלזיוס בלבד. בכך הצליחו החוקרים להציע מודל חדש שיסביר את היווצרות הגאודות הסגלגלות. המודל פורסם במחקר פורסם בכתב העת Mineralium Deposita.
המינרל אחלמה (Amethyst) נכרה מזה יותר מ-150 שנה במחוז לוס קטאלנס (Los Catalanes) שבצפון אורוגוואי, שם בוצע המחקר. זהו אזור הידוע בצבע הסגול העמוק ובאיכות הגבוהה של אבני החן שלו, כמו גם גאודות ענקיות ומרהיבות שמתנשאות לעיתים לגובה של יותר מ-5 מטרים.
המרבצים הללו באורוגוואי הוכרו כאחד מתוך 100 אתרי המורשת הגאולוגית המובילים בעולם, להם ערך רב בפן המדעי והטבעי כאחד. עם זאת, ידע מוגבל כיצד נוצרו הגאודות הללו הפך את איתורן למאתגר, תוך הסתמכות בעיקר על הניסיון המקצועי של הכורים. כדי לתת מענה לכך, החוקרים ערכו סקרים גאולוגיים נרחבים על פני יותר מ-30 מכרות פעילים, ניתחו את הרכב הגאודות ואף בחנו את מי התהום. באמצעות טכניקות מתקדמות, הצוות חשף תובנות חדשות לגבי האופן שבו הגאודות יקרות הערך הללו נוצרות.
4 צפייה בגלריה
פיורלה ארדין רוד מאוניברסיטת גטינגן, במכרה שממוקם במחוז לוס קטאלנס שבצפון אורוגוואי, שנחשב לאחד ממחוזות הכרייה המובילים בעולם לאבני החן המגיעות מלבה וולקנית
(צילום: Santiago Guerrero Cherma)
בנוסף לגילוי שגאודות האחלמה נוצרו בטמפרטורות התגבשות נמוכות באופן בלתי צפוי, החוקרים הראו שלנוזלים שעברו מינרליזציה היו רמות נמוכות של מליחות ושיעור איזוטופים התואמים למים שמקורם במחזור מזג האוויר הטבעי, שהגיעו כנראה ממי התהום המוחזקים בסלעים סמוכים.
"הדיוק של הטכניקות החדשות הללו אפשרו לנו להעריך בבטחה את הטמפרטורה וההרכב של הנוזלים שעברו מינרליזציה", אמרה פיורלה ארדין רוד מהמרכז למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת גטינגן. לדבריה, ממצאי המחקר תומכים ברעיון לפיו גבישי האחלמה התגבשו בטמפרטורות נמוכות מנוזלים דמויי מי תהום.
"הבנת התנאים להיווצרות אחלמה - כגון הטמפרטורה וההרכב של נוזלים שעברו מינרליזציה, כמו גם מקור הסיליקה, עיתוי המינרליזציה והקשר עם הסלעים המארחים - חיונית לפיתוח התהליך, מה שיכול לשפר משמעותית את טכניקות המחקר ולהוביל לאסטרטגיות כרייה בנות קיימא בעתיד", מוסיפה ארדין רוד על היווצרות אבן החן המבוקשת, לה מיוחסות סגולות מרפא.
