משבר האקלים מכה בעוצמה ביוון: בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת הכפר קאליו (Kallio) הוצף ושקע תחת מי אגם מורנוס (Mornos). אגם זה הוא מאגר מים מלאכותי, הניזון מהנהרות מורנוס ואווינוס (Evinos), כשהיווצרותו התאפשרה לאחר הקמת סכר המרוחק כ-200 ק"מ מערבית לאתונה עיר הבירה, כחלק מפרויקט שעליו עמלו לא פחות מעשור.
האגם שולח זרועות ארוכות מפותלות לתוך ההרים, ולכן זכה לכינוי "אגם התמנון", אולם תחת מימיו נותרו כאמור המבנים של הכפר, שמגיח בכל פעם שיוון חווה בצורת או מיעוט חמור בממטרים. כמו כן, האגם מכיל עד 600 מיליון מ"ק מים, שמועברים לאתונה דרך אחת מאמות המים הגדולות באירופה, באורך 192 ק"מ.
עם ירידת מפלס האגם ב-30% אחוז בחודשים האחרונים, על פי נתונים שנמסרו מטעם תאגיד המים היווני EYDAP, הגיחו שרידיהם של בתי מגורים ובית ספר של הכפר היווני, זאת לאור תנאי האקלים הקשים וגלי החום הקיצוניים שחווה היעד התיירותי, מה שהוביל בין היתר לכך שבתי ספר ואתרי תיירות נסגרו, לאחר שהטמפרטורות בצל חצו את רף ה-40 מעלות צלזיוס.
"מפלס אגם מורנוס ירד ב-40 מטר", אמר ל-AFP יורגוס יוסיפידיס, פנסיונר בן 60 שנאלץ לעזוב את ביתו בצעירותו יחד עם שאר תושבי הכפר כשהאזור הוצף. "ניתן לראות את הקומה הראשונה שנשארה מהבית בן שתי הקומות של חמי, ולצידו ניתן לראות את מה שנשאר מביתם של דודיי", הוסיף יוסיפידיס, שגר כעת על גדות האגם.
הבצורת שפקדה את יוון הקיץ, הייתה מהחמורות והקשות שידעה המדינה הים תיכונית, שמורגלת לחוות גלי חום בחודשים אלו. לאחר חודשי החורף שהיו דלים בממטרים, פקד את יוון גל חום שהוביל לכך שחודש יולי היה החודש החם ביותר שידעה מאז החל התיעוד. החום הכבד והיובש ביולי היו המשך ישיר למה שקרה בחודש יוני, שגם בו נרשמו טמפרטורות ששברו שיאים היסטוריים.
קרוב ל-80 בתים בקאליו, בנוסף לכנסייה ולבית הספר, "הוקרבו" כדי לספק מים לאתונה, אמר ראש הכפר קאליו, אפוסטוליס ג'רודמוס, לסוכנות הידיעות הלאומית של יוון ANA. זו הפעם השנייה שקאליו מגיחה לאוויר, לאחר שתקופה נוספת של בצורת, שפקדה את יוון בתחילת שנות ה-90, הובילה לאירוע דומה. "אם לא יירד גשם בקרוב, המפלס יירד עוד יותר והבעיה תהיה חריפה יותר ממה שקרה לפני 30 שנה", אמר יוסיפידיס.
אנסטסיס פאפאג'ורג'יו, 26, רופא המתגורר באמיגדליה (Amygdalia), כפר ליד מורנוס, אמר כי האזור חווה יובש עם מעט מאוד משקעים בשנתיים האחרונות. "המצב כה קשה כרגע, עד כדי כך שקיים צורך לחסוך בשימוש במים", אמר פאפאג'ורג'יו לסוכנות הידיעות הצרפתית. דבריו עולים בקנה אחד עם החלטת השלטונות היווניים, שקראו ל-3.7 מיליון תושבי אטיקה (Attica), חבל ארץ עתיק ביוון, שנמנה על 13 המחוזות של המדינה (בתחומו נמצאת עיר הבירה ושליש מכל אוכלוסיית יוון), שלא לבזבז מים.
בביקורו בתסליה (Thessaly) השכנה - חבל היסטורי בצפון יוון, ואחד ממחוזותיה של יוון - כחלק מדיונים בנוגע לשיקום נזקי שיטפונות הרסניים שפקדו את האזור אשתקד, אמר ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, כי על ארצו לנקוט בכל האמצעים כדי לנהל טוב יותר את המים שלה.
"אין לנו את המותרות לבזבז מים. בתקופה שבה אנו יודעים בוודאות שתהיה לנו כמות פחותה של מים, עלינו להגן על משאבי המים באופן טוב ויעיל יותר ממה שעשינו עד כה", אמר מיצוטאקיס. לדבריו, יוון משתמשת ב-85% מהמים שלה להשקיה, כל זאת כשהצורך לבנות סכרים נוספים עולה עם הזמן.