לא רק ישראל היא נקודה חמה - במפת ההתחממות הגלובלית: שנת 2022 הייתה בסימן חום קיצוני, בצורת ושריפות ברחבי אירופה. דוח על מצב האקלים ביבשת, שהוכן על ידי ארגון המטאורולוגיה העולמי ושירות מעקב שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, הראה כי "היבשת הישנה" מתחממת כמעט פי 2 מהממוצע העולמי.
אז עד כמה המצב חמור? בשנה שעברה ממוצע הטמפרטורות באירופה היה כ-2.3 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בתקופה הטרום-תעשייתית, נתון ששימש כבסיס להסכם פריז בנושא שינויי האקלים. הדבר בא בין היתר לידי ביטוי בקיץ החם ביותר שנרשם עד כה במדינות כמו בלגיה, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, פורטוגל, ספרד, שווייץ ובריטניה, להן הייתה זו גם השנה החמה ביותר.
העולם התחמם בממוצע של כמעט 1.2 מעלות צלזיוס מאז העידן הטרום-תעשייתי, מה שגרם למזג אוויר קיצוני והרסני, לרבות גלי חום שרק החריפו והפכו עזים יותר ויותר, בצורה חמורה באזורים מסוימים ואף סערות שהפכו אכזריות יותר בגלל הים הגואה. למרבה האבסורד, הנפגעים הקשים ביותר הם בעיקר בני האדם שחיים במדינות עניות בעולם, שדווקא כמעט שלא תרמו לפליטות מזהמות כתוצאה משימוש בדלקים מאובנים, פעולה המאיצה את עליית הטמפרטורות.
אבל ההשפעות הופכות לחמורות יותר ויותר ברחבי העולם, כאשר אזורים בחצי הכדור הצפוני וסביב הקטבים חווים התחממות מהירה במיוחד. "באירופה, הטמפרטורות הגבוהות החריפו את תנאי הבצורת הקשים והנרחבים, ליבו שריפות הרסניות שהביאו לפגיעה בנפש וברכוש, שלא היו רחוקים מלשבור שאיים היסטוריים", אמר מנכ"ל ארגון המטאורולוגיה העולמי, פרופ' פטרי טאלאס.
על פי דוח מצב האקלים באירופה לשנת 2022, הטמפרטורות ברחבי היבשת עלו ב-1.5 מעלות צלזיוס בתקופה של 30 שנה, מ-1991 עד 2021. גלי החום גרמו למותם של יותר מ-16 אלף בני אדם בשנה שעברה, בעוד ששיטפונות וסערות היוו את רוב האירועים מסבי הנזק (בשיעור של כ-67%), באומדן נזק של 2 מיליארד דולר, כתוצאה מתנאי מזג אוויר ואקלים קיצוניים.
"למרבה הצער, לא מדובר באירוע חד פעמי או מוזרות אקלימית. ההבנה של מערכת האקלים וההתפתחות שלה לרעה, מודיעה כי אירועים מסוג זה הם חלק מדפוס שיוביל למצבים קיצוניים של פגעי מזג אוויר, שהופכים לתכופים ואינטנסיביים יותר ויותר ברחבי אירופה", אמר ד"ר קרלו באונטמפו, מנהל שירות מעקב שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי. דבריו מתכתבים עם העובדה שבהרי האלפים חל שיא חדש של אובדן מסת קרחונים לשנה אחת אשתקד (ירידה ממוצעת של כ-34 מטרים בעובי הקרח), שנגרם מכמויות נמוכות מאוד של שלג שירד, קיץ חם ואף משקעי אבק ממדבר סהרה, שנישאו על גבי הרוח.
מבחינה כמותית, הקרחונים באירופה איבדו נפח של כ-880 ק"מ מעוקב של קרח משנת 1997 עד 2022. גם יריעת הקרח של גרינלנד איבדה כמות רבה של קרח בין 1972 ל-2021, מה שתרם לעליית פני הים העולמית בשיעור של כ-14.9 מ"מ בממוצע (מגמה שהמשיכה בשנת 2022). הלך הדברים היה דומה גם באוקיינוסים, כאשר טמפרטורות פני הים הממוצעות בצפון האוקיינוס האטלנטי היו החמות ביותר שנרשמו, עם קצב התחממות במזרח הים התיכון, בים הבלטי, בים השחור ובדרום האזור הארקטי של יותר מפי שלושה מהממוצע העולמי. גלי חום ימיים - שיכולים לעקור או אפילו להרוג מינים של בעלי חיים ימיים - נמשכו גם עד חמישה חודשים במספר אזורים, כולל מערב הים התיכון, תעלת למאנש ודרום האזור הארקטי, אך הובילו גם להגעת מינים פולשים ושיבוש מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי.
כמות המשקעים הייתה נמוכה מהרגיל ברוב חלקי אירופה אשתקד - השנה היבשה הרביעית ברציפות בחצי האי האיברי, והשנה היבשה השלישית ברציפות באזורי ההרים של האלפים והפירנאים - מה שפגע ישירות בייצור החקלאי ובמאגרי המים תוך יצירת התנאים האופטימליים לדליקת שריפות. בצרפת היו חודשי ינואר עד ספטמבר היבשים ביותר, בעוד שבבריטניה ובבלגיה הפכו החודשים ינואר עד אוגוסט ליבשים ביותר מאז 1976, עם השלכות מרחיקות לכת על החקלאות והפקת האנרגיה.
אם לא די בכך, הרי שמאגר המים של ספרד ירד ל-41.9% מהקיבולת הכוללת עד סוף יולי, כשבחלק מהאגנים נרשמה קיבולת נמוכה אף יותר. שריפות גדולות השתוללו בצרפת, ספרד, פורטוגל, סלובניה וצ'כיה. חקלאים לא יכלו להשקות את שדותיהם בצרפת, בעוד תנאי היובש פגעו גם ביבול דגנים וענבים בגרמניה. הבצורת השפיעה גם על ייצור האנרגיה, והובילה להפחתה בכוח ההידרואלקטרי וכן בתפוקה מכמה תחנות כוח גרעיניות הנשענות על אספקת מים לקירור.
למרות כל האמור, הדוח ציין נקודת אור חיובית אחת. אנרגיית הרוח והשמש ייצרו 22.3% מהחשמל של האיחוד האירופי בשנת 2022, מה שהותיר מאחור - לראשונה - את השימוש בדלקים מאובנים (20%) ופחם (16%), הודות לעלייה משמעותית באנרגיה סולארית. האיחוד האירופי מחויב להגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-42.5% לפחות מהצריכה הכוללת עד 2030 - כמעט כפול מהמדדים בשנת 2019.
"שמש ורוח נוטים להשלים זה את זה לאורך כל השנה: קרינת השמש גבוהה יותר בסוף האביב והקיץ בעוד שעוצמת הרוח בדרך כלל גבוהה יותר בחורף", נכתב בדוח. למרות שלא הייתה מגמה משמעותית בדפוסי הרוח או הגשם באירופה במהלך 30 השנים האחרונות, צוין בדוח כי חלה עלייה ניכרת באור השמש, כאשר בשנת 2022 נרשמה הכמות הגבוהה ביותר של קרינת השמש מאז החלו הרישומים ב-1983, 4.9% מעל הממוצע של 2020-1991.