"התעלמות מנזקי משבר האקלים, חוסר התמודדות עם השלכותיו, חוסר מחויבות ממשלתית לפתרון ואי מניעת הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית כתוצאה מהמשבר - הם בדיוק כל מה ש'לא בסדר' במדינת ישראל", נכתב בדברי הפתיחה של דוח צדק אקלימי, שנכתב על ידי "אדם טבע ודין". "משבר האקלים הפוקד את העולם כולו הינו תוצאה כואבת של חוסר המעש של החברה האנושית. שינויי האקלים מובילים לנזקים הרי גורל, שחלון ההזדמנויות למניעתם, הולך ונסגר". הדוח התפרסם לקראת וועידת משפט וסביבה 2022, המתקיימת היום (ד').
לפי הדוח האחרון של ה-IPCC, שאותו חיברו 270 מדענים מובילים מ-67 מדינות בעולם, אם ההתחממות הגלובלית תחצה אף רק באופן זמני את רף ה- 1.5 מעלות צלזיוס בעשורים הקרובים, מערכות אנושיות וטבעיות יתמודדו עם השפעות חמורות, חלקן בלתי הפיכות. "ההסתכלות על משבר האקלים כעניין עתידי הינה הסתכלות ארכאית ולא קבילה. למרות שצדק סביבתי זוכה להגדרה והכרה בינלאומית, המונח צדק אקלימי עדיין בתחילת דרכו. גישת צדק אקלימי מחייבת אותנו לבחון את משבר האקלים דרך עיניים חברתיות ולהיערך לכך שמשבר האקלים, שמשפיע על כולנו, יפגע באופן המהותי ביותר, ברמה החברתית, הכלכלית והבריאותית דווקא בקבוצות המוחלשות והמודרות באוכלוסייה, ובכך יגביר את הפערים בחברה", נכתב בדוח.
סקר שנערך בקנדה מצא שטביעת הרגל האקולוגית של העשירון העליון גבוהה כמעט פי 2.5 מזו של העשירון התחתון, שאדם בחמישון העליון מייצר פי 1.8 יותר פליטות גזי חממה מאדם בחמישון התחתון, ושסך כל הפליטות ממשק הבית של העשירון העליון גבוה פי 6 כמעט מזה של העשירון התחתון.
אז מה אפשר לעשות בישראל? ב"אדם טבע ודין" אומרים כי על מנת לשאוף לצדק אקלימי, ממשלת ישראל צריכה להשתמש במדד שיוכל לחשב את רמת אי השוויון ואת האוכלוסיות הנפגעות, וזאת על מנת שנוכל לתת להם מענה בהערכות והסתגלות למשבר האקלים ולצמצם פערים. ב"אדם טבע ודין" מקדמים את מדד צדק אקלימי. מדד לאומי לשוויון אקלימי והגינות. "מדיניות אקלימית מגבירת שוויון אקלימי תתבטא בהתמקדות בהפחתת הפליטות בקרב העשירונים העליונים ובהגדלת יכולת ההסתגלות של העשירונים התחתונים. המדד יספק לאורך שנים יכולת השוואה של המצב הקיים לעומת המצב הרצוי - מצב של צמצום פערים ויכולת הסתגלות גדולה יותר לשכבות המוחלשות", נכתב.
החלשים ייפגעו יותר ממשבר האקלים. ולכן בארגון אומרים כי יש צורך ביצירת רשת של מקלטי אקלים - על הרשויות המקומיות לבנות רשת של מקלטי אקלים ברובעים הפגיעים ביותר בעיר : מקלטים אלו יחברו בין מתקנים ציבוריים ומרחבים לשימוש יומיומי, כגון בתי ספר, ומרכזי ספורט, באמצעות תשתית ירוקה ואפורה, אשר יספקו מרחבים ציבוריים, בטוחים ומוצלים לתפוס מחסה בימים חמים.
בנוסף, אומרים מחברי הדוח, כי רשויות מקומיות חייבות להיערך כראוי לאירועי גשם קיצוניים. המרכז לחיזוי שיטפונות מספק מענה לחיזוי שיטפונות בשטחים פתוחים, אך אינו כולל התייחסות למרכזי ערים. כך, האזור הפגיע ביותר, נותר ללא מענה וללא גיבוי מקצועי בתחום מי הנגר. בהיעדר הובלה ממשלתית, רשויות מקומיות חזקות בעלות משאבים שכרו את שירותן של חברות פרטיות לחיזוי מדויק של אירועי קיצון. כך, רשויות חזקות שמקבלות חיזוי בזמן אמת, יכולות להיערך כראוי. רשויות חלשות שאין ביכולתן לשלם עבור שירות זה, נותרות לבד במערכה. יכולתן הכלכלית של ערים קובעת דה פאקטו את זכותם הבסיסית של תושבים לחיים, רווחה וביטחון תחת איומי האקלים.
עוד נכתב כי על הממשלה לערוך מיפוי עצים לאזורים הסוציו-אקונימים הנמוכים בערים: מיפוי של עצים ואיי חום יפרשו את נקודות הבעיה בדבר חיסרון של עצים ובאילו אזורים יש לטפל באופן ממוקד. כך לדוגמה במיפוי עצים שנעשה בתל אביב-יפו נמצא כי שיעור כיסוי העצים בצפון העיר גדול משמעותית מהאזורים הדרומיים, בהם מתגוררות אוכלוסיות מוחלשות.
ומעל הכל, נכתב בדוח, יש צורך בחקיקת חוק אקלים לישראל שמטרותיו צדק אקלימי. ב"אדם טבע ודין" אמרו כי על ממשלת ישראל להעביר החלטת ממשלה ליצירת נציבות צדק אקלימי במשרד ראש הממשלה יש כל כך הרבה מה לעשות כדי לנסות ולהגיע לצדק אקלימי, ובהם גם הנגשת מידע אקלימי וביאותי בכל השפות, ויצירת מקלטי אקלים רפואיים.
את דו"ח הצדק האקלימי כתבה עו"ד בר רוזוב. הדוח מתפרסם לקראת ועידת משפט וסביבה של "אדם טבע ודין" עם המשרד להגנת הסביבה והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.
