למרות המלחמה, הצליחה רשות הטבע והגנים לצרף שלושה מינים של בעלי חיים ימיים לרשימת המינים המוגנים על ידי האמנה הבינלאומית למינים נודדים.
שחרור אברתן לים
(צילום: איליה בסקין, רשות הטבע והגנים)
כ-80 מדינות השתתפו בוועידה באוזבקיסטן, שבה דנו בשימור מינים נודדים של חיות בר. במהלך הוועידה אושרה בקשתה של ישראל להוסיף שלושה מינים נוספים של כרישים ובטאים לאמנה המגינה על החיות ואוסרת לדוג אותם בים התיכון. בין המדינות המשתתפות בכנס גם מדינות שאין להם קשרים דיפלומטיים עם ישראל, כמו איראן.
לוועידה הנוכחית, הגישה רשות הטבע והגנים הצעות לשמירה על שלושה מינים של דגי סחוס (כרישים ובטאים) המסווגים ברשימה האדומה של הארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN) כמינים בסכנת הכחדה חמורה בעולם ובים התיכון: גיטרן אטלנטי, טחן פר ואברתן רחב-שן.
אחד מהשלושה, הגיטרן האטלנטי, נפוץ בישראל, אך נכחד מרוב ים התיכון. מין זה נלכד כיום בעיקר במערב אפריקה מפני שהסנפירים שלו מבוקשים מאוד במזרח הרחוק ונמכרים שם, ולכן המין סובל מדיג יתר. שני המינים האחרים נכחדו ברוב ים התיכון והיום נדירים בים התיכון, אך עדיין נלכדים במערב אפריקה.
האמנה לשימור מינים נודדים של חיות בר נוסדה במטרה לקדם שיתוף פעולה בשמירה על המינים הנודדים בין המדינות השונות ברחבי העולם. רשות הטבע והגנים מייצגת את מדינת ישראל באמנה מאז שהצטרפה אליה בשנת 1983.
האמנה קובעת כללים מחייבים לשמירה על מאות מינים נודדים ביבשה, באוויר ובים. פעם בשלוש שנים נציגי כל המדינות נפגשים בוועידה, ובין היתר מחליטים על עדכונים למינים המוגנים באמנה.
ברשות הטבע והגנים אמרו כי מדובר במנגנון חשוב, המאפשר לדאוג למצבם של המינים המקומיים כאשר הם יוצאים מחוץ לתחום גבולות המדינה. שיתוף הפעולה הבינלאומי באמצעות האמנה חשוב כדי לקדם את המדיניות שלנו בשמירת טבע בהיקף גדול יותר ומחוץ לגבולות המדינה.
ד"ר סיימון נמצוב, אקולוג ומנהל יחסים בינלאומיים ברשות הטבע והגנים, אמר: "מדובר בהישג משמעותי למען שמירה על חיות הבר. בעלי החיים אינם מכירים את הגבולות אותם קבע האדם, לכן הם צריכים שנתגייס כולנו יחד להגנה עליהם. הצעותינו התקבלו ללא התנגדות ואפילו מצרים הביעה תמיכה. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום המינים הנודדים והתרשמתי שמדינות רבות ישמחו לשיתופי פעולה".
