בחודשים האחרונים ערך המשרד להגנת הסביבה בחינה בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, זאת בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים. מהעבודה עולה כי העתודות הקיימות לכריה באתרים צין, אורון, רותם וחתרורים, מסתכמות ב-63 מיליון טונות של פוספטים, שיספיקו רק ל-6 עד 10 שנים. בשדה בריר שליד ערד ניתן יהיה להפיק לפחות כ- 35 מיליון טונות, ופיתוח עתודות לכרייה במרבץ זוהר ושדה בריר יאריכו את חיי מפעלי הדשנים במישור רותם בעד 20 שנה. אלא שכרית פוספטים יוצרת מפגעים והשפעות סביבתיות במגוון היבטים, מעבר לאיכות האוויר.
סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית. כיום עומד מחיר סלע הפוספט על כ-320 דולר לטון ומחירו יותר מהכפיל את עצמו בשנה החולפת. מרוקו היא היצואנית המובילה בעולם של סלע פוספט ושולטת במרבית עתודות הפוספט העולמיות. בישראל מפיקה חברת רותם שבבעלות כי"ל סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם, בקצב של 7-5 מיליון טונות בשנה, מכוח זיכיון שניתן לה על ידי מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה ועתיד לפוג בשנת 2024. רותם אמפרט מעסיקה כאלף עובדים בהעסקה ישירה ועוד כ-3,500 קבלנים וספקי משנה בהיקף מלא או חלקי.
במשרד להגנת הסביבה מצאו כי בחינת השווי הכלכלי של מחצבי הפוספטים בפוליגון שדה בריר, על בסיס ההערכות העדכניות של משרד האנרגיה, לצד בחינת התמלוגים הצפויים מהם, מעלה חשש כי התקבולים הצפויים למדינה מכרייה של פוספטים מהווה חלק מזערי מערך המשאב. חשש זה מתחזק לנוכח העלייה הדרמטית במחירי הפוספט בשנים האחרונות ולנוכח השוואה של גובה התמלוגים על הפוספט לגובה התמלוגים על משאבי טבע אחרים. כאמור, התמלוגים על סלע פוספט נמוכים ביחס למשאבי טבע אחרים כמו חצץ וחול. לכן עמדת המשרד להגנת הסביבה היא, כי נדרשת בחינה מחודשת של גובה התקבולים וחלקה של המדינה בהכנסות מכריית פוספטים, טרם חידוש של זיכיון כרייה. במקרה של מכרז על זיכיון הכרייה העתידי יש לקבוע מחיר מינימום ראוי.
הערך הכלכלי מפיתוח הכרייה בשדה בריר נאמדת בכ-3.5 מיליארד שקלים, מהם היקף התמלוגים מדמי חציבה למדינה מוערך בעד 170 מיליון שקלים. אלא ששווי התמלוגים, כאמור, דורש בחינה מחודשת לאור הפערים ביחס למחצבים אחרים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד. כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כלל תושביו".
העבודה נעשתה על ידי חברת DHVMED, חברה לייעוץ סביבתי. החברה ייעצה למשרד הכלכלה, ועובדיה מלווים סביבתית את מתכנני התחנות התת קרקעיות של הקו האדום - הרכבת הקלה בתל אביב. בין היתר החברה ייעצה למשרד להגנת הסביבה בתחום איכות אוויר ושינוי אקלים ומייעצת לרכבת ישראל ונתיבי ישראל. בין הלקוחות שלהם גם משרד הבינוי והשיכון, מועצות ורשויות מקומיות וחברת שיכון ובינוי.
עוד עולה כי בשטח מרבץ שדה זהר ובשטחים הסובבים אותו מתגוררים אלפי תושבי הפזורה הבדואית. ככל שתקודם תכנית מפורטת לכרייה יהיה צורך לתת מענה למניעת חשיפה החורגת מהתקנים, של האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח המרבץ וסביבו.
בנוסף נסקרו גם היבטי תעסוקה, ואם יפתחו את שדה בריר, בהינתן שכמות העובדים תישאר דומה לזו הנוכחית ולאור התחזית הדמוגרפית לנפת באר שבע, חשיבותה התעסוקתית של תעשיית הפוספט תלך ותדעך בנפת באר שבע ובנגב המזרחי. בנוסף, ככל שהגיוון התעסוקתי בנגב המזרחי יתרחב, ההשפעה של רותם על תמונת המצב התעסוקתית תלך ותקטן. נכון ל-2019 התעשייה מעסיקה כ-1,000 עובדים ישירים וכ-3,500 עובדי קבלני וספקי משנה. אבל אם לא יפתחו את שדה בריר, ההערכה היא שמרבית העובדים ימצאו תעסוקה חלופית בטווח הזמן הקצר עד בינוני, עם כלי סיוע אפקטיביים.
כמו כן, מציינים כי בעבר קודמה תוכנית מפורטת בעניין שדה בריר הוכן במסגרתה תסקיר השפעה על הסביבה והוגשה חוות דעת המשרד לגביו. מאז הוגשה חוות הדעת לתסקיר ולנוכח מכלול הידע הקיים, השתנו מספר פרמטרים בהיבטי איכות אוויר, אשר עשויים להקשות על עמידה בערכים המותרים, ביניהם עדכון ערכי הסביבה של איכות אוויר, שינויים באופן קביעת מקדמי הפליטה, גידול באוכלוסייה באתר ושינויים בהיקפי הכרייה הצפויים. במידה ויוחלט לקדם תכנית מפורטת בכפוף להחלטות בנושא, מכלול ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים ייבחנו במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה.
