בשבוע האחרון ירדו כמויות גדולות של גשם, בין היתר באזור השרון. כתוצאה מכך הוצפו שטחים רבים. באחד המקרים, ליד קיבוץ העוגן, דיווח אזרח על זוחלים הנמצאים במצוקה, מתחת לכביש הגישה לקיבוץ העוגן. אנשי רשות הטבע והגנים ולוכדי נחשים הגיעו במהירות למקום וחילצו כ-400 נחשים, עשרות לטאות וכמה צבי ביצה, שנתקעו במעבר המים.
דורון עמית מקיבוץ העוגן, שהזעיק את המחלצים בשבת האחרונה, כתב במייל האדום של ynet: "הגשמים הציפו את התעלות והשדות והפכו אלפי חיות לחסרות בית. הזוחלים התמודדו עם זה בצורה הכי גרועה, והחלו להיסחף בהמוניהם. בגשר ליד צומת העוגן, בסחופת עשבים ושבבי עץ, החלו להיתקע זוחלים - נחשים, זיקיות, חומטים, צבים וקמטנים. יצרתי קשר עם לוכדי נחשים, שהגיעו והתחילו להציל זוחלים". הוא הוסיף כי במהלך החילוץ נפלה לוכדת נחשים למים. "זה היה מאמץ מחמם לב", כתב עמית.
אביעד בר, זואולוג ברשות הטבע והגנים, שהשתתף בפעולות החילוץ של הזוחלים - הוסיף: "בשבת חווה אזור השרון אירוע גשם משמעותי, במהלכו ירדו בשעות ספורות למעלה מ 65 מ"מ של גשם. עוצמת הגשם, שאינה תואמת את יכולת הניקוז של המערכות הקיימות, גרמה להצפות נרחבות של אזורים חקלאיים וטבעיים סמוך לקיבוץ העוגן".
הוא הוסיף כי הזוחלים נקלעו למצוקה בשלב זה: "בעקבות הצפת שטח מחייתם, נאלצו בעלי חיים המעבירים את תקופת החורף במחילות תחת פני הקרקע, לנטוש את מחסותיהם ולעלות אל פני המים לנשום. זרימת המים אל עבר תעלות הניקוז גרמה לסחף של אלפי בעלי חיים, שנשטפו ממקום מחייתם".
אנשי רשות הטבע והגנים יחד עם לוכדי הנחשים המוסמכים, טל גולדווסר וגאיה קופליס, הגיעו לבדוק את השטח. בר: "בסקר ראשוני, בשעות הדמדומים, מצאנו במקום כ-30 נחשים, רובם מהמין נחשיל מצוי. דבר מציאתם של הנחשים דווח לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים. בתיאום מולו, עם שוך הגשמים, ביצענו במקום סקר יסודי אשר מטרתו הבנת משמעות הצפת השטחים הפתוחים עבור חברת הזוחלים במקום. לתדהמתם הרבה של הסוקרים, בשטח מצומצם מאוד, בסמוך למעביר המים, הצטבר חומר סחף שממנו חילצנו כ-400 נחשים, עשרות לטאות ומספר צבי ביצה. רוב מיני הנחשים שחולצו השתייכו למין נחשיל מצוי (377), בנוסף נמצאו נחשים מהמינים: חנק (9), זעמן שחור (2), צפע (2) ונחש מים (1). בין מיני הלטאות נמצאו זיקיות קמטנים, חומטי פסים ועוד".
ברשות הטבע והגנים אמרו כי מאז קום מדינת ישראל אזור השרון עבר תהליך פיתוח, במקביל לעלייה בצפיפות התושבים נסללו באזור כבישים, הוקמו מבני תעשייה ומפעלים, וישובים הורחבו. ההתפתחות האנושית המשמעותית גררה צמצום משמעותי של השטחים הטבעיים ושטחי החקלאות, שכוסו באספלט ובבטון.
בעבר, מרכיב נכבד של המשקעים שירדו באזור השרון חלחלו דרך פני הקרקע ישירות אל מי התהום, אך הפיתוח המאסיבי שחל בשנים האחרונות צמצם את היקף הקרקע הזמין לספיגתם ולחלחולם של המשקעים ובכך גרם לעלייה של הנגר העילי (מים אשר נאגרים על הקרקע ומתנקזים באמצעות אפיקי נחלים אל הים). לאור העלייה בהיקף הנגר העילי ועל מנת לצמצם אירועי הצפה של שדות חקלאיים ויישובים, נבנו תעלות ניקוז המוליכות את הגשמים אל ערוצי הנחלים הגדולים ומשם זורמים המים לעבר הים התיכון.
בשנים האחרונות, אנו חווים תהליך התחממות גלובלי, הכולל שינויי אקלים קיצוניים בארץ ובעולם. כתוצאה מעליית הטמפרטורות אנו עדים לשינויים במשטרי המשקעים הן במועדם והן בעוצמתם. השילוב של אירועי גשם משמעותיים עם ירידה בזמינות קרקע לחלחולם של המים, גורמים להצפות שפוגעות ברכוש ובבתי הגידול הטבעיים על בעלי החיים שבהם.
ברשות הטבע והגנים הוסיפו כי בסקירה של מעבירי מים נוספים, שנקזו אזורים שבהם כמות המשקעים הייתה מצומצמת יותר ללא שטחי הצפה, נמצאו פרטים בודדים של זוחלים - אם בכלל. כל הזוחלים שחולצו מהסחף ליד העוגן עברו אישוש קל ושוחררו חזרה לבית הגידול הטבעי, בשאיפה שיאכלסו מחדש את השטחים הפתוחים לאחר ניקוזם.