מגפת הקורונה גרמה לישראלים לקנות יותר ויותר כלי פלסטיק חד פעמיים, וכעת המדינה מבקשת לעשות סוף לתעשייה שמזהמת את הסביבה. רשתות חנויות הכלים החד פעמיים חוו פריחה חסרת תקדים בשנים האחרונות. ועוד ועוד חנויות שמוכרות לישראלים מוצרי פלסטיק חד פעמי מזהם נפתחות מדי שנה. זאת, למרות שכ-90% מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק. במשרד להגנת הסביבה הצליחו לגייס את משרד האוצר לפעול בנושא. כל זאת כשבמקביל ארגונים ירוקים מקדמים חוקים לעודד הפחתה בשימוש בפלסטיק. אתמול הכריזו המשרדים על הטלת מס על כלים חד פעמיים, דבר שיביא לעלייה חדה במחיר. המס יהיה על פי המשקל.
הישראלים משתמשים בכ-70 אלף טונות כלים חד פעמיים בשנה. לפי הערכות בישראל מוציאים 1.3 מיליארד שקלים בשוק הפרטי על כלים חד פעמיים מפלסטיק. רשתות דוגמת מקס סטוק, פעמית ועוד זוכים לנתח של 681,564,000 שקלים, ומדי שנה צריכת הפלסטיק שלנו רק עולה. במהלך שנת 2018 הציבור בישראל השתמש בכ-60 אלף טונות של כלים חד-פעמיים בשנה. משרדי הממשלה רכשו בשנה זו כלים חד פעמיים בעלות של לפחות 5 מיליון שקל. אלא שאת ההתמכרות הישראלית לפלסטיק חד פעמי מישהו צריך להפסיק. הצריכה הביתית של כלים חד פעמיים הכפילה את עצמה בעשור האחרון.
רוב הפלסטיק בישראל אינו עובר למיחזור, שריפה או הטמנה, אלא נצבר ומתפרק לאורך שנים בים, בקרקע ובמקורות המים שלנו, ומגיע למזון, לשתייה, ובסופו של דבר לגופנו. לפי מחקרים שנערכו עבור האיחוד האירופי העלו כי פלסטיק מהווה כ־90% מהפסולת הימית. כ-10 מיליון טונות פלסטיק - שהם כמו מיליון וחצי משאיות זבל - מוצאים את דרכם לאוקיינוס מדי שנה.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגיעה למשרד עם אג'נדה סביבתית ברורה. "באתי בכוונה להילחם בפלסטיק. כמו סיגריות ואלכוהול פלסטיק חד פעמי הוא התמכרות", היא אמרה. וזו רק ההתחלה. "יהיו לנו צעדים נוספים".
למרות שאין איסור על משרדי הממשלה להשתמש בכלים חד פעמיים, שורה של משרדים ובהם משרד האוצר בראשות אביגדור ליברמן מאמצים את האיסור באופן עצמאי. "זה בהחלט נמצא על הכוונת", אמרה זנדברג בהתייחסה לאיסור בשימוש בחד פעמי במשרדי ממשלה.
לפי סקר של המשרד להגנת הסביבה לצורך קידום החוק, שערכה עבורם חברת KANTAR, כמעט כל סוגי האוכלוסייה, משתמשים בכלים חד פעמיים. המגזר החרדי אחראי על 27% ממשקל הפלסטיק, שעומד על 68,344 טונות בשנה, ואילו המגזר הערבי על 14% והמגזר הכללי על 59%, כלומר 40,323 טונות. לפי הסקר, העלאת מחיר הפלסטיק לצרכן משפיעה במידה מתונה על צריכה, אך כי מידת הרגישות הולכת ויורדת ככל שמעלים במחיר. בסקר נמצא כי עלייה של 25% במחיר הפלסטיק ממחירו כיום לצרכן צפויה להוביל להפחתת 14% מהצריכה. עליה של 150% צפויה להוביל לירידה של כמעט 50% מהצריכה כיום.
במדינות ברחבי העולם החלו בקידום חוקים נגד שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק, ויש שהחליטו לאסור את השימוש בכלים המזהמים. בישראל החליטו לקדם מיסוי, שצפוי להוביל לעלייה של 100% במחיר ולהפחתה של 41% בצריכה. המיסוי ייכנס לתוקף לקראת שנת 2022, ללא הדרגתיות. "הרעיון הוא שהמס יהיה בבת אחת", אמרו גורמים באוצר. "השימוש בחד פעמי מאפיין הרבה ממשקי הבית בישראל, מכל האוכלוסייה", הוסיפו במשרד להגנת הסביבה. "השיקולים העיקריים הם נוחות ופונקציונליות. יש הבנה ומודעות לפגיעה הסביבתית".
הפגיעה בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות תהיה קטנה יחסית שכן המס יוטל לפי משקל, והמס העיקרי יושת על כלי פלסטיק חד פעמיים באיכות גבוהה. המס יוטל בדומה למיסוי על סיגריות. הציבור יפסיק לצרוך פלסטיק כשהוא ירגיש את זה בכיס. כך לדוגמה לפי הסקר של המשרד להגנת הסביבה, עלייה של 25% במחיר סכו"ם חד פעמי תוריד 22% מהצריכה. תוספת של 8 שקלים על סכו"ם מהודר תוריד רק 250 טונות בצריכת פלסטיק. אותה עלייה במחיר לצרכן על סכו"ם פשוט תביא לירידה של קרוב ל-700 טונות. עליית מחיר של 50% לקילו פלסטיק בכוסות החד פעמיות תוביל לירידה של 11% בלבד בשימוש.
המחיר האמיתי של הפלסטיק
ד"ר רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב, החוקר את הקשר בין כלכלה לאקלים, הסביר כי "המחיר שאנחנו משלמים בחנות על כלי פלסטיק חד פעמי אינו מחירו האמיתי. את המחיר האמיתי אנחנו ממשיכים לשלם גם אחרי שיצאנו מהחנות, השתמשנו בכלי והשלכנו אותו. אנחנו משלמים על ניקוי הפלסטיק מהים, על ההטמנה שלו, על הטיפול במחלות שהוא גורם לטבע ולנו. אנחנו משלמים גם על הנזקים העמוקים שהוא מחולל למערכות טבעיות - אקלים, דגה, ורבות נוספות - שאנחנו נשענים עליהן. אלה הם קשרים סמויים לעין, אבל הם אמיתיים, והמדע רק מתחיל להבין כמה הם מסועפים".
ד"ר פישמן התייחס למס החדש: "מיסוי השימוש בהם איננו מדיניות חדשה, אלא בסך הכל תיקון של עיוות קים". על המס עצמו הוא הסביר כי "המשרד להגנת הסביבה מעריך שהמיסוי המוצע יוריד את הצריכה ב-40%. אבל השימוש בארץ גבוה פי חמישה מאשר באיחוד האירופי. בכלל, האם יש הצדקה אמיתית לשימוש כלשהוא במוצר הזה? התיאוריה של מיסוי אופטימלי מניחה שמה שאנחנו מוכנים לשלם עבור המוצר משקף ערך אמיתי, ושאנחנו יודעים לאמוד את הנזק הכספי שהוא מחולל. שתי ההנחות האלה בעיתיות. מה נגיד לנכדינו כשישאלו אותנו למה המרחב שהשארנו להם מלא פלסטיק? כי זה היה כדאי בשביל הנוחות? המיסוי המוצע הוא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל רק כצעד ראשון בתכנית שמטרתה תהיה אפס שימוש. זה לא חייב לקרות דרך איסור, למרות שזה צעד שמדינות רבות כבר נקטו בו. מיסוי גבוה מספיק וארוך טווח יוכל לגרום לחדשנות טכנולוגית שתייצר אלטרנטיבות נקיות וזולות יותר, וזה יהיה סוף הפלסטיק".
הארגונים הירוקים היו הראשונים לפעול בנושא. עוד בשנה שעברה שורה של ארגוני סביבה פנו למשרד האוצר בדרישה להטיל מס על כלים חד פעמיים. זאת, לאחר שכבר בשנת 2019 עסקו במשרד האוצר בשאלת המיסוי על כלים חד פעמיים. ראש אגף תקציבים באוצר דאז, שאול מרידור, אמר בוועידת "כלכליסט" כי הם בוחנים הטלת מס על רכישת כלים חד פעמיים. "שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק הוא תופעה דרמטית בעולם. הטלת מס שכזה אמור לצמצם את השימוש בכלים הללו, ולהביא לכך שנחייה בחברה ערכית ונקייה יותר", אמר מרידור. הוא הוסיף כי "היינו רוצים לראות מיסוי על דברים שליליים, שכן מס נועד גם לעודד התנהגות כלכלית". כעת, בקואליציה הנוכחית, אנחנו עדים לגל של יוזמות סביבתיות והמס על כלים חד פעמיים הופך למציאות.
ארגוני הסביבה הביעו שביעות רצון מהמס, אך הודיעו כי מבחינתם מדובר רק בהתחלה. בארגון אדם טבע ודין אמרו: "חרטנו על דגלנו את המלחמה בנזקי הפלסטיק החד פעמי שהפך לאחת מהרעות הסביבתיות הקשות ביותר בדורנו - החל משלב הייצור ועד לשימוש הקצר שבסיומו הפלסטיק הופך לפסולת. חשוב שהצעד הראשוני הזה יהיה חלק ממהלך רחב יותר שמטרתו לצמצם - עד כדי איפוס - את השימוש בכלים חד פעמיים, כמקובל במדינות מתקדמות בעולם. לכן שיעור המס חייב להיות מרתיע, באופן שיעודד שינוי התנהגותי אצל הצרכנים. במקביל, סכום המס שיגבה חייב להיות מיועד למטרות סביבתיות קונקרטיות כמו צמצום נזקי הפלסטיק וצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי".
"מס על כלים חד פעמי בוודאי ימלא במעט את קופת המדינה הצמאה למקורות הכנסה, אך ספק אם ישפיע על הרגלים מאוד מושרשים כשאנו בישראל מככבים עולמית בשיעור שימוש בכלים חד פעמיים", אומר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל. "היעד ברור והוא הסרת הפלסטיק החד פעמי המזהם מהחיים שלנו. אם יש צורך בהדרגתיות הרי שהוא לא במעבר ממס כולל לאיסור גורף אלא בהטמעת איסורים באזורים מסוימים (כדוגמת יוזמת השרה לשעבר גמליאל על איסור כניסה של חד"פ בפארקים לאומיים) ואיסור פריטים של חלופה ברורה ברב פעמי (סכו"ם, קשיות). עולם מוצף מפלסטיק זקוק לכלכלה אחרת, מעגלית, מבוססת על שימוש חוזר בכלים רב פעמיים לשימוש או למילוי ואנו קוראים לממשלת "השינוי" לאמץ מדיניות שתפתור את מגיפת הפלסטיק מהשורש".
