השוניות העמוקות במפרץ אילת ממשיכות להפתיע ולהציג מגוון ביולוגי מרשים וייחודי. צפו בתמונות ובסרטון שצולמו על ידי האקולוג ד"ר אסף זבולוני ופקח רשות הטבע והגנים, עמרי עומסי.
החיים במפרץ אילת
(עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, סיפר על סריקה שנערכה בעומק של עד 190 מטרים: "ביצענו באמצעות ROV סריקה שיטתית של קרקעית הים על מנת לבחון עד איזה עומק מגיעות השוניות באזור זה וללמוד על מבנה השוניות וחברות בעלי החיים בעומקים בלתי נגישים אלה. מצאנו שהשוניות מגיעות לעומקים גדולים מאלה שתיארנו לעצמנו. מהצילומים נראה שהשוניות בעומקים אלה מאוכלסות בעיקר על ידי אלמוגים רכים וספוגים, כאשר אלמוגי אבן, אותם אלמוגים הידועים כבוני השוניות במפרץ אילת, הופכים להיות שכיחים רק באזורים הרדודים יותר, רדודים מ- 70 מטרים".
האקולוג הוסיף כי תצפיות אלה מעלות שאלות לגבי בעלי החיים שאחראים לבניית תשתית השונית בעומקים גדולים מ-70 מטרים, שהרי לאלמוגים רכים ולספוגים אין יכולת לבנות שוניות, כמו אלו שנצפו בעומקים אלה. "אחד מההסברים האפשריים שאותו יש לבחון באמצעות כלים גאולוגיים הוא שהשוניות העמוקות הן בעצם שוניות קדומות שנבנו לפני כ- 20,000 שנה בעידן הקרח האחרון, אז מפלס הים היה נמוך בכ-100 עד 120 מטרים מהמפלס הנוכחי", אמר ד"ר זבולוני. "סביר להניח ששוניות אלה לא נבנו על ידי אלמוגי אבן, אלא על ידי בעלי חיים אחרים המסוגלים לבנות תשתית גירנית. מעבר ל-190 מטרים נצפתה קרקעית חולית ובה בלטי שונית קטנים יחסית. על פי הגומחות, התלוליות והמחילות הרבות נראה שהקרקעית החולית באזורים אלה רחוקה מלהיות שוממה וכנראה שהיא שופעת בבעלי חיים המתחפרים בתוכה, כגון שושנת הים שנצפתה מתכנסת אל תוך הקרקעית, כאשר ה-ROV התקרב אליה".
ד"ר זבולוני הסביר על הייחודיות של האלמוגים במפרץ אילת: "בשל מיעוט האור בעומקים אלה, שוניות האלמוגים אינן בולטות בצבעוניותן כאשר צופים בהן מרחוק, אולם ככל שמתקרבים עם ה- ROV אל השוניות, פנסי ה-ROV מאירים את השוניות ואז הצבעים העזים 'פורצים' מתוך בעלי החיים המרשימים שמאכלסים את השוניות. האלמוגים הרכים ואלמוגי אבן שיחניים מסדרת ה-Antipatharia הם, ללא ספק, גולת הכותרת של השוניות העמוקות. אלמוגים מניפתיים גדולים כמעט ואינם מצויים באזורים הרדודים באילת, אך בעומקים גדולים מ-50 מטרים ניתן לראות אותם בשכיחות גבוהה".
אבל יש גם חיים במפרץ אילת, לא רחוק מפני המים. ד״ר זבולוני: ״מגוון מיני בעלי החיים במפרץ אילת קיים גם באזורים פחות מוכרים באילת. סקרים שנערכו בחוף הצפוני לפני מספר שנים מראים מרבדי עשב ים מרשימים, כאלה שאינם קיימים בצפיפות ובביומסה כזו במקומות אחרים באילת. מדובר במרבדים שהשתקמו בצורה מרשימה מאוד לאחר הוצאת כלובי הדגים מהים ושיפור ניכר במצב הקרקעית החולית בזכות הירידה בעומס האורגני שנלווה לכלובים".
לדבריו, "מרבדי עשב ים אלה מהווים בית למינים רבים של חסרי חוליות ודגים. בשנה-שנתיים האחרונות, בעיקר בזכות פיקוח אינטנסיבי על הדייג בחוף הצפוני על ידי פקח רט"ג, עמרי עומסי (שהוא גם צלם מוכשר), החלו להגיע תצפיות מפתיעות על דגי סחוס (כרישים ובטאים) נדירים מאזור זה. במקביל, תצפיות הגיעו גם בגלל התעניינות מוגברת של הקהילייה המדעית במרבדים אלה, ואיסוף נתונים על ידי עמותת 'כרישים בישראל'. מגוון המינים שם מפתיע וניכר שהרכב חברת דגי הסחוס בחוף הצפוני שונה מזו שבחופים הדרומיים. התצפיות שמדווחות משם הן רבות ובטח שביחס למספר המדווחים שמבקרים שם בהשוואה לחופים הדרומיים".
למרות התמונות המדהימות, לא הכול ירוק במפרץ אילת. ד"ר זבולוני: "לצערנו, בנוסף למגוון הרב של בעלי החיים, זיהינו פסולת רבה שהושלכה למעמקי הים, כגון עוגנים, חבלים, ציוד דיג, צינורות, כיסאות, פחיות, בקבוקים וכלי שיט טבועים. אין ספק שהשוניות העמוקות מהוות רכיב חשוב במערכת האקולוגית של מפרץ אילת ויש להגביר את השמירה עליהן גם אם הן נמצאות מחוץ לטווח הראיה של הציבור".
היום (ד') יתקיים דיון בוועדת המשנה של המועצה המקומית בנושא מדיניות לפיתוח רצועת החוף במפרץ אילת. רשות הטבע והגנים פועלת על מנת לקדם שמורת טבע בעומק הים ובאזור עשב הים על מנת לשמר את ערכי הטבע הייחודיים שנמצאו באזורים אלה. ברשות אומרים כי חייבים לשמור על ערכי הטבע הייחודיים לצד מימוש תוכניות הפיתוח במפרץ אילת ולצמצם את הפגיעה בערכי הטבע ככל שניתן מהם ומזיהום אפשרי המסכן את המפרץ כולו כתוצאה מהסכם קצא״א להעברת נפט מהאמירויות.
