השכונות במזרח ירושלים קיבלו במהלך השנים את הכינוי "החצר האחורית" של עיר הבירה. בחלק מהשכונות קיימת בנייה ענפה ובלתי חוקית, שקשה לאמוד את היקפה. לחלק מהשכונות ניידות משטרה או אמבולנסים נכנסים רק בליווי של כוח מג"ב, ויש שכונות שבהן הביוב זורם בנחלים. אבל יש גם בעיה נוספת - מזבלות פיראטיות, שם נזרקת האשפה של אותן שכונות.
במרחב שכונת ערב א-סוואחרה במזרח ירושלים, הסמוכה לשכונת ארמון הנציב, נוצר במהלך שלוש השנים האחרונות אתר פסולת גדול על תוואי נחל קדרון. אתר הפסולת משמש בעיקר להשלכת פסולת בניין, המהווה מכרה זהב לקבלנים. על ידי השלכת הפסולת בחצר האחורית של ירושלים, קבלני הבניין חוסכים למעשה את ההוצאות להטמנת הפסולת במקומות מוסדרים. מדובר במפגע סביבתי הגורם למפגעי נוף, ריח וזיהום אוויר, קרקע ומים במרחב בהיקף נרחב ולמשך תקופה ארוכה, מבלי שהרשויות המוסמכות לפעול במרחב זה הצליחו למנוע את קיומו של המפגע.
האתר צמח בשנים האחרונות לממדים גדולים וגרם לשריפות רבות באזורי מגורים בשל כמות הגז שהצטברה מהפסולת במקום. ברשות הארצית לכבאות והצלה זיהו את האתר כמקור מסוכן לשריפות וביקשו מעיריית ירושלים ומהמשרד להגנת הסביבה לטפל במפגע. אלא שבמקום לפנות את הפסולת, הפתרון מטעם הרשויות כיום הוא לשפוך עודפי עפר על הפסולת הקיימת. בכל יום עובדות במקום משאיות רבות וטרקטורים ששופכים עודפי עפר על הפסולת הרבה, על אף שמדובר בתוואי נחל שמגיע עד לים המלח.
אתר זה הוא אחד ממספר אתרים מזוהמים הנמצאים בתוואי נחל קדרון, אשר סובל מזה שנים ארוכות מהזנחה. האתר בערב א-סוואחרה הוא הפעיל ביותר בסביבה.
"הגענו לשבור את קשר השתיקה בירושלים", אמר יהודה נעם, רכז שטח בתנועת רגבים, ארגון חברה אזרחית הפועל קרוב לשני עשורים לקידום מדיניות מקרקעין ציונית בנגב, בגליל וביו"ש ולאחרונה, גם במרחב ירושלים. "הגענו לירושלים למחות על כל הפרת חוק בתחומי בינוי וסביבה, לומר את האמת מבלי להתבלבל. המקרה של נחל קדרון הוא מחדל מתמשך שמחריב את הטבע ופוגע אנושות בתושבי ירושלים, שלמרבה האבסורד הם אלו שמשלמים על השיקום הון עתק היישר מכיסם, מבלי שאף עבריין סביבה ייתן את הדין על שנים של מיליוני קוב שפכים שזרמו לטבע ונזק כלכלי אדיר".
נעם הוסיף: "ואם זה לא מספיק אבסורד, ממשלת ישראל במחדליה, לא די שלא דרשה מהרשות הפלסטינית לשים שקל בפרויקט, אלא גם בונה עליה שדווקא היא, הרשות שאין אף לא הסכם אחד הקשור למים או לאיכות סביבה שנעשה עמה שהיא כיבדה ושימרה, לשמור על תוואי הפרויקט. אל תבינו אותי לא נכון, פרויקט שיקום נחל קדרון מבורך והיה צריך להיעשות מזמן, אך מה יהיה שונה הפעם ומי יבטיח שהמצב אכן יתוקן?"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה לא השקיעה במקום כספים. לעירייה אין נתון לגבי כמות הפסולת שנשפכה שם, שהרי היא הוטלה ללא אישורים ובניגוד לחוק. מדובר באתר פסולת פיראטי, שבוצעה נגדו אכיפה על ידי עיריית ירושלים ומשטרת ישראל, לרבות החרמות כלים ורכוש, ביצוע אכיפה סביבתית ומעצרים על ידי המשטרה. העירייה ממשיכה באכיפה ובוחנת הוצאת צווי ניקיון במקום כנגד מחזיקי הקרקע והאחראים לביצוע העבירות. בתוך כך, ניתן אישור על ידי המשרד להגנת הסביבה ועיריית ירושלים לשפוך באתר עודפי עפר, לצורך מניעת סכנת בטיחות ודרישות כיבוי אש".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מדובר באתר פסולת בניין פיראטי, שמטופל באכיפה של משטרת ישראל. המשטרה, בתיאום עם גורמים בעיריית ירושלים ובמשרד להגנת הסביבה, עקבה אחר מפעילי האתר ולפני למעלה משנתיים ביצעה חקירה גלויה ומעצרים. באתר נוצרו בעירות פנימיות, שלמרות מאמצי כוחות הכיבוי שפעלו בשטח, המשיכו לבעור. במקרים כאלה נדרשת חסימה של מקורות החמצן כדי להביא לכיבוי האש. לצורך כך הנחו כוחות הכיבוי את עיריית ירושלים לכסות את האזורים הבוערים בעפר, במטרה לסגור את אספקת החמצן לבערה".
עוד נמסר: "המשרד להגנת הסביבה האיץ בעיריית ירושלים לבצע את הפעולה, על רקע פניות שקיבל מתושבי האזור, שסבלו מהמפגע. תהליך זה נחשב מורכב, שכן חסימת מקור אוויר אחד עלולה לגרום לבעירה לנדוד ולהתפרץ במקום אחר, מה שמצריך שפיכת עפר נוספת. נדגיש כי האחריות לפיקוח על הפעילות באתר נמצאת בידי עיריית ירושלים, והפעולה מבוצעת על ידי קבלנים שקיבלו לכך אישור מעיריית ירושלים, המנהלת את האירוע".