לכידת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה ואחסונו מתחת לאדמה הפך לפרויקט מתפתח, שהולך וקורם עור וגידים. עם חניכת מתקן חדש באיסלנד, יש מי שמביע תקווה כי טכנולוגיה זו נחוצה במאבק בהתחממות הגלובלית. יחד עם זאת, ברור לכל כי כל המאמצים יהיו לשווא בהיעדר הפחתה מסיבית של פליטת גזי החממה.
עם 72 המאווררים התעשייתיים של המתקן ממות' (Mammoth) של חברת הסטארט-אפ השוויצרית Climeworks, מתכוונים אנשי החברה "ללכוד" מדי שנה 36 אלף טונות של פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי לקבור אותו מתחת האדמה, זאת כחלק מהמאבק נגד ההתחממות הגלובלית.
התחממות כדור הארץ 1880 עד 2020
(צילום: נאס"א)
מתקן הלכידה והאחסון של פחמן דו-חמצני, שנחשב לגדול מסוגו, החל לפעול על הר געש רדום באיסלנד. מדובר על תוספת כוח משמעותית למתקן הראשון של חברת הסטארט-אפ השווייצרית, אורקה (Orca) שמו ("אנרגיה" באיסלנדית), שיונק מהאטמוספרה גם הוא את גז החממה העיקרי שתורם לשינויי האקלים.
המתקן הוקם רק 50 ק"מ מהר געש פעיל. האתר המסוכן לכאורה נבחר בשל קרבתו לתחנת האנרגיה הגאותרמית Hellishedi (השמינית בגודלה בעולם והגדולה ביותר באיסלנד), שנחוצה לפעילותם של המאווררים והמסננים של המתקן. את תהליך ההטמנה פיתחה החברה האיסלנדית Carbfix , בסופו מוטמן הפחמן דו-חמצני בעומק של 700 מטר, אל בזלת וולקנית שמהווה 90% מתת הקרקע של איסלנד, שם נוצרת תגובה עם מגנזיום, סידן וברזל, עד שמתקבל מאגר מוצק ותת קרקעי של גז החממה, שגורם להתחממות כדור הארץ.
"על מנת שהעולם ישיג 'ניטרליות פחמן' עד 2050, עלינו להסיר מהאוויר בין 6 ל-16 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני בשנה", אמר ד"ר יאן ורצבאכר, מייסד שותף ואחד מראשיה של חברת Climeworks, בטקס החניכה של המתקן החדש, תוך הצבת רף ל-520 העובדים של חברת הסטארט-אפ השווייצרית, שבראשה הוא עומד יחד עם ד"ר כריסטוף גבאלד, להגיע למיליוני טונות של פחמן דו-חמצני עד 2030 ולהתקרב למיליארד טונות על 2050.
שלוש שנים לאחר חניכת מתקן אורקה, מתכננים בחברת Climeworks להגדיל את קיבולת הפחמן דו-חמצני שנטמן באדמה באמצעותו מ-4,000 ל-40 אלף טונות, אם כי עדיין מדובר בכמות מעטה ביחס לפליטות המזהמות של העולם (אשתקד נפלטו כ-40 מיליארד טונות פחמן ד-חמצני ברחבי העולם).
3 צפייה בגלריה
Climeworks היא חלוצה עם שני המתקנים הראשונים בעולם שעברו את שלב הפיילוט בעלות של כ-1,000 דולר לטון פחמן דו-חמצני שנלכד
(צילום: AFP)
3 צפייה בגלריה
מתקן ממות' (Mammoth) מבפנים, שנמצא סבמוך למתקן אורקה (Orca) על הר געש רדום באיסלנד
(צילום: AFP)
לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), גוף בינלאומי מטעם האו"ם שמנסה לכמת את שינויי האקלים שהתרחשו מתחילת המאה ה-20 ולהציג את הסיכונים הנובעים מהם, טכנולוגיות כמו אלו באיסלנד ובעוד מדינות נוספות בעולם, יהיו הכרחיות לשם השגת יעדי הסכם פריז 2015 - אם כי אין הדבר מוריד במעט מהמטרה הראשית לפיה יש להפחית משמעותית את הפליטות המזהמות.
נכון לעכשיו, טכנולוגיית לכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר ואגירתו בקרקע, נותרה מינורית במודלי האקלים השונים, בשל מחירה הגבוה ומידת התלות של פריסתה בקנה מידה גדול בזמינות של אנרגיה מתחדשת.
חברת Climeworks היא חלוצה עולמית עם שני מתקניה, אשר עברו את שלב הפיילוט. העלות אמנם יקרה, כ-1,000 דולר לטון שנלכד, אולם ד"ר ורצבאכר צופה שהעלות תרד ל-300 דולר בלבד ב-2030. עד אותה שנה, אמורים לפעול ברחבי העולם יותר מ-20 פרויקטים נוספים של לכידה ישירה ואחסון פחמן דו-חמצני, עם קיבולת של כ-10 מיליון טונות. "אנחנו צריכים כנראה כ-10 מיליארד דולר כדי להמשיך לפעול בפריסה רחבה בעשור הבא - בארה"ב, קנדה, נורבגיה, עומאן וגם בקניה", אמר ד"ר גבאלד.
מנגד לתומכי השיטה, יש גם את מבקרי הטכנולוגיה, שטוענים כי השיטה מזהמת ויקרה, כשאת מיליארדי הדולרים שמושקעים בהקמת הפרויקטים של הטמנת הפחמן דו-חמצני בקרקע יש להפנות להפקת אנרגיה מתחדשת או להגדלת שוק אמצעי התחבורה החשמליים.
"אנחנו עושים כרגע פיילוט של שימוש במי ים להזרקת הפחמן דו-חמצני אל הקרקע", אומרת סנדרה אוסק סנייביורנדוטיר, מדענית ראשית ב-Carbfix. לדבריה, הליך זה יאפשר שימוש במי ים למינרליזציה של פחמן דו-חמצני, ליד נמל שנבנה על ידי החברה האיסלנדית לטובת קליטת פחמן דו-חמצני ממדינות אחרות.
