אחרי כשחודש, חיות הבר ששרדו מופיעות שוב בשטח שנשרף בהרי ירושלים: השריפה בנחל כיסלון והר הטייסים גרמה לנזק גדול לצומח הים תיכוני, כשבכל המרחב - כ-10,000 דונם עלו בלהבות. במהלך השריפה, חיות בר רבות, בעיקר קטנות, מצאו את מותן ונשרפו, אולם בימים האחרונים מתחילים לראות חזרה של חיות בר לאזורים שנשרפו, בעיקר כאלו שיודעות להתמודד עם בית הגידול השרוף.
תיעוד מהשבוע שעבר, הרי ירושלים
עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, עוקב מקרוב ומתעד את שורדי השריפה בהרי ירושלים. "קודם כל, אנחנו רואים חיוויאים שחזרו לנחלות שלהם", הוא אמר. "הם כנראה איבדו את הגוזלים של העונה הזו, אבל הבוגרים חזרו לשטח. בנוסף, לא מעט ציפורים נודדות נוחתות בלילה וניזונות מחרקים במהלך היום. חלק מהן, כמו הדוכיפת, ניזונות מחרקים בתת הקרקע, שלא נפגעו. וכמובן, ישנם טורפים שמגיעים לאכול את השרידים של בעלי החיים שהתפחמו, וזה יחזיק אותם, בתקווה, עד הגשמים הראשונים".
לדברי בלבן, הצפי הוא שגם חיות גדולות יותר כמו צבאים ויחמורים יחזרו לשטח בשבועות הקרובים. "כמו כן, אמורים לעלות ניצנים של חורש ים-תיכוני, שהשורשים שלהם לא נפגעו והם יתחדשו באופן טבעי כמה שבועות לאחר השריפה", הוא הוסיף.
בחברה להגנת הטבע אמרו כי העמדה שלהם לשיקום השטחים שנשרפו בהרי ירושלים היא: כן להתחדשות טבעית של השטח, לא לנטיעות יזומות.
בחברה להגנת הטבע הסבירו כי שריפות יער וחורש הן תהליך שהטבע באזור הים תיכוני מתמודד עימו, במשך כמה אלפי שנים. השריפה האחרונה בהרי ירושלים, גרמה, מעבר לנזק לרכוש ולתשתיות, גם לנזק מהותי למערכת הטבעית, בהיבט הנופי, לפגיעה בתשתית הצומח של השטח ולפגיעה בחיות הבר ובבתי הגידול שלהן.
לדבריהם, "הנזקים קשים – אך לא מדובר באסון בלתי הפיך; הטבע יוכל להשתקם ולהתחדש, אם רק נשכיל להפנים את לקחי העבר ולנהוג תוך הבנת הדינמיקה של התחדשות השטח; לחצים פוליטיים וציבוריים לנטיעות, הם מובנים, ונובעים מרצון להראות עשייה. עם זאת, יש לתת לאנשי המקצוע להוביל את שיקום השטחים שנשרפו ולהשקיע את המשאבים בניהול מושכל וארוך טווח של השטח – על מנת לשקם את הטבע ולמנוע שריפות עתידיות. כלומר – להשקיע בניהול ההתחדשות הטבעית, ולא לבזבז משאבים על נטיעות מיותרות וחסרות תועלת. המתווה לשיקום, צריך להתבסס על הידע המדעי העדכני, ובעיקר על מסקנות ועדות הבדיקה המקצועיות לשריפות הקודמות – וזאת על מנת להימנע מחזרה על טעויות עבר. השיקום חייב להתבסס על יכולת ההתחדשות הטבעית של השטח, על בסיס בנק הזרעים המצוי בקרקע, ולא על נטיעות יזומות".
בחברה להגנת הטבע הוסיפו כי "מחקר שבוצע על שיקום יער שער הגיא, לאחר השריפה הגדולה של 1995, הראה כי הטיפול בצמחיה המתחדשת ונטיעת עצים חדשים, לא הביאו לנוף משוקם, כפי שתכננו יוזמי השיקום. עוד הראה המחקר, כי שטחים שניטעו, לא התפתחו מהר יותר מאזורים ללא נטיעות, וכי 80% מהעצים בשטח כיום, מקורם בהתחדשות טבעית".
תיעוד רחפן: נזקי השריפה בהרי ירושלים בחודש שעבר
(צילום: נדב אבס)
לכן בחברה להגנת הטבע מציעים לתת אפשרות לשטח להשתקם באופן טבעי, תוך התערבות מושכלת, מבנק הזרעים המצוי בקרקע, להשקיע את מרבית המשאבים בניהול של ההתחדשות הטבעית של הצומח - תוך שימוש בשיטות שימנעו פגיעה בשטח ומתן מקום לדינמיקה של התהליכים הטבעיים – על מנת להימנע מהיווצרות צמחייה הומוגנית וצפופה, שתקשה על התחדשות גיאופיטים ועשבוניים, ועל מעבר של חיות בר ומטיילים ועוד.
