בשיתוף קק"ל
בין מאות עצים בגן הבוטני של יער האילנות חבורת ילדים מתרוצצת. יש להם סמארטפונים ביד – אבל הם לא מעלים עוד סרטון טיק טוק, היער באמת מעניין אותם. הם שועטים קדימה מחפשים עץ בשם פיקוס השקמה, רוצים להיות ראשונים לסרוק את קוד ה-QR שעליו. האחראית למצב היא: "החוויער", אפליקציה שפותחה בקק"ל, שמטרתה במקום להילחם עם הילדים על להוציא את הראש מהמסכים, היא משתמשת במסכים – כדי לחבר אותם לטבע.
הטלפון ממגנט את מאיה, נועה, איילה ויואב כמו קסם, והם מתחרים בתורות מי יזכה להחזיק אותו ולהקליד את התשובות לשאלות. הם מתבקשים לנווט ביער לפי מפה. כשהם מגיעים בהצלחה אל התחנה הבאה, הם סורקים קוד QR ואז מוצגת בפניהם שאלה, הם עונים וזוכים בנקודות. למעשה מדובר ביום לימודים, סוג של מבחן אתגר עם שאלות ותשובות, אבל החבורה לא שמה לב לכך - היא מרותקת למשחק. "זה הופך את הלימודים למשהו יותר כיפי", אומרים הילדים. "לא מרגישים שלומדים".
"זה נותן לילדים להתחבר בצורה מעניינת יותר, מגניבה יותר ויצירתית יותר", מעידה דניאל רווה, אחת האמהות שהתלוותה אליהם. "היום קשה יותר לתפוס את הקשב של הילדים במשך הרבה זמן, זה דור שיש לו יותר עניין בטלפון. זה מכניס אותם לחוויית הלימוד כשמשלבים את הטלפון עם הטבע. אני זוכרת את עצמי כילדה אומרת בטיולים: "טוב, מתי הולכים הביתה". בלי הטלפון הם היו ממצים ומאבדים ריכוז מהר יותר".
"אין הורה שלא מכיר את זה יוצאים לטיול והילדים שקועים בטלפון - אז מצאנו פתרון", אומרת יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי. "בעזרת היישומון אנחנו מחברים את הדור הצעיר לניווט בשטח, לפעילויות ביערות ולחיבור לערכים של אהבת הארץ, שמירה על הטבע והסביבה".
בשטח "החוויער" מתרגמת את כל אותם ערכים לשאלות, משחקים, ומשימות. "זו אפליקציה שמאפשרת עצמאות. משפחה לגמרי יכולה פשוט להגיע ליער, אפילו בשבת בכל אחד מימי השבוע, להוריד את האפליקציה ולצאת איתה לטיול לגמרי בעצמה, בלי מדריך", מסבירה מירב חזן, מנהלת מחלקת הפדגוגיה בקק"ל, ומי שמדריכה היום את קבוצת הילדים ביער אילנות.
סוגי הפעילויות מתחלפים בקצב מהיר - שאלות, סרטונים, שירים, ומשימות. שיא הרתימה של הטכנולוגיה הוא בחלקי המציאות הרבודה (AR - Augmented Reality) של ה"חוויער". המשתמש מפנה את המצלמה של הטלפון אל השטח ואל הנוף, והאפליקציה מציירת עז מדומה על גבי השביל, או ציפורים מצוירות על גבי עץ אמיתי. זה מזכיר משחקים כמו פוקימון, רק שב-"חוויער" במקום לצוד יצורים צהובים - הילדים מזהים למשל מינים פולשים של ציפורים. כשהילדים נשאלים אם הם בכלל מצליחים להסתכל על היער מול ריבוי המשימות במסך הם עונים: "הראש שלנו היה יותר למעלה, הסתכלנו לטלפון רק כשאמרו".
"באפליקציה יש משחקים בכל הארץ, כל משחק הוא שונה לגמרי יחיד ומיוחד ומותאם למקום בו משחקים, לכל משחק יש קונספט חדש לגמרי משלו, סיפור משלו. כמו למשל 'שדים ומלאכים' ביער המלאכים, 'היערן הנעלם' ביער בן שמן, ממש כמו באסקייפ-רום". מתארת חזן. "יש באפליקציה גם מסלול הליכה בתוך תל-אביב במרכז העיר".
החבורה משולהבת ושוב ושוב המדריכה צריכה להזכיר להם שעליהם להשתמש גם במפה ולא רק להסתער קדימה. "דרך חוויית המשחק, אפשר להעביר לא מעט מידע, כולל למשל איך להחזיק מפה", מתארת טובית שפירא, מנהלת מרכז המבקרים אילנות. "היום ילדים לא יודעים להחזיק מפה". ואכן, האפליקציה מאפשרת שכלול יכולות ניווט לצד שיפור הקריאה והכתיבה - והרבה עצמאות.
פתאום הילדים מרימים את הראש מהטלפון. הם מסתכלים למעלה, אל האקליפטוס גדול הפרי למשל, או על מנת לראות כיצד הגזע של האלוקזוארינה הסיבית מזכיר פרווה של דוב, וכיצד עליו של העץ מזכירים את נוצותיו של הקזואר, העוף האוסטרלי שעל שמו היא קרויה. המדריכה מדי פעם גם מפנה את תשומת ליבם לחלקים בטבע שמחוץ לטלפון - כמו החמציצים, ריח ההדס או ריח עלי הדפנה הטריים ישירות מהעץ שמזכיר להם ריח של פיצה, או עץ השעם ממנו עושים פקקים עבור בקבוקי יין. לפתע, הם רואים מבוך שעשוי מצמחייה, הוא לא ב"חוויער", אבל הילדים סוטים מהמסלול כדי להיכנס לתוכו.
"שיטת הלימוד הפרונטלית גורמת הילדים לילדים במהלך היום לרוב פאסיביים. אנחנו כל היום שמים אותם בכיתות או מול מסכים, אבל הם צריכים להיות פעילים", אומרת מנהלת מחלקת הפדגוגיה בקק"ל. "הם לגמרי נהנים מהצד הפיזי, הפעיל, ללכת לחפש, לרוץ, לראות, וזה מה שגורם להם להקשיב ולשאול. השילוב בין המשימות לבין הניווט עובד. הפעילות של חקר וגילוי עצמי כשהם מתמודדים באופן עצמאי, במקום רק להקשיב למדריך שמדבר, נותנת יותר תחושת הצלחה ומחזקת את תחושת המסוגלות".
"למידה מסורתית לא מחוברת לעולם של הילד"
"הרעיון לפתח את האפליקציה נבע מהרצון להגיע אל הילדים", אומר אהרון בר, מנהל אגף פדגוגיה, הדרכה ותפעול בקק"ל. "יש בעייתיות במודל הישן של מדריך שרק מדבר והתלמידים לא מקשיבים. הלמידה המסורתית לא תמיד מחוברת לעולם של הילד. הילד מוסח מגירויים שונים. חשבנו איך להעביר להם את התוכן בזירה שבה הם נמצאים שהיא הסמארטפון. אנחנו משתמשים בסמארטפון ככלי כדי לחבר את הילדים אל הטבע והסביבה".
לא מדובר בפתרון קסם. הילדים שצריכים להיות אקטיביים מתקשים לא פעם לצלוח צפייה בסרטונים ארוכים, כשיש הרבה גירויים נוספים מסיחי דעת. אתגר נוסף עבור מפתחי האפליקציה היה להצליח לחבר לגרום לילדים לא לשקוע לגמרי בתוך המסך ולשכוח מהסביבה. "אנחנו לא רוצים להוציא את הילדים לשטח כדי שרק יסתכלו על המסך", מדגישה חזן. "לכן הכנסנו סוגים של משימות שיגרמו להם להרים את העיניים, כמו משימה שבה צריך לכוון את החץ שעל המסך לכיוון צפון, ולחפש את הצפון, או משימות שבהן צריך לספור עצים או למצוא הבדלים. כמו כן, שמנו לב שפודקאסטים עדיפים מסרטונים, כי אפשר להאזין לתוכן מבלי להסתכל על המסך אלא להביט על השטח ואל מה שמסבירים לגביו".
מנהלת מחלקת הפדגוגיה מספרת שבגילאי תיכון האתגר לעיתים גדול יותר: "הם קצת גולשים בטלפון ל-'מחוזות דיגיטליים אחרים' מהאפליקציה הלימודית, זה גם החיסרון של השימוש בטלפון אל מול היתרונות, אבל החלוקה היא בערך חצי-חצי".
אמנם מדובר על אפליקציה לסמארטפון שהיא סממן של העידן המודרני המתרחק מהטבע, אבל כאן הטכנולוגיה מתפקדת כאמצעי שמחזיר אותנו אל הסביבה הטבעית. "השאיפה שלנו היא שעם ישראל גם ייעשה פיקניק אבל גם יקבל ערך מוסף כשהוא הולך ליער", מסבירה חזן כשהיא מדברת על אפשרות השימוש של משפחות ב"חוויער". "נכון להיום האפליקציה פרושה בכ-15 יערות בכל הארץ, בצפון ועד יער יתיר בדרום. ועד יום העצמאות אנחנו עומדים להרחיב אותה לכ-20 יערות בכל רחבי הארץ".
היעד הסופי של קק"ל הוא שניתן יהיה להשתמש באפליקציה במגוון של יערות ברחבי הארץ. "אנחנו משתדלים להכניס את הערכים לתוך המשחק", אומרת מנהלת מחלקת הפדגוגיה בקק"ל. "חשוב שהם יכירו את השטח ויתאהבו בו. כשאתה מכיר משהו ואוהב אותו אתה רוצה לשמור עליו ושימשיך להיות קיים".
בשיתוף קק"ל