החללית פארקר נגעה בשמש
(צילום: נאס"א)
"זהו צעד גדול לגשושית פארקר, וצעד ענק לחקר השמש". כך אמרו אמש (יום ג') בנאס"א לאחר שהתברר רשמית שחללית סוכנות החלל האמריקנית "נגעה בשמש". הגשושית הסולארית פארקר הפכה לראשונה בהיסטוריה שנכנסת אל האטמוספירה העליונה של השמש, המכונה גם העטרה של השמש. מדענים הכריזו על כך אתמול, בכנס של האיגוד הגאופיזי האמריקני.
הגשושית פארקר הגיעה למעשה באפריל לעטרה של השמש, בפעם השמינית שבה התקרבה לשמש. המדענים אמרו כי לקח כמה חודשים לקבל את הנתונים, וכמה חודשים נוספים לאשר אותם. "זה מרגש להפליא", אמר הפיזיקאי נור ראואפי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, החבר בפרויקט. במהלך שהותה בעטרה, דגמה שם פארקר חלקיקים ושדות מגנטיים.
3 צפייה בגלריה
במרחק 13 מיליון ק"מ מהשמש. הדמיה של פארקר והרוחות הסולאריות
(צילום: Johns Hopkins APL/NASA via AP)
פארקר, ששוגרה ב-2018, הייתה במרחק 13 מיליון ק"מ ממרכז השמש כשחצתה לראשונה את הגבול שבין האטמוספירה הסואלרית לרוחות הסולאריות היוצאות. לפי המדענים, החללית נכנסה ויצאה מהעטרה של השמש לפחות שלוש פעמים, ובכולן המעבר היה חלק.
"בפעם הראשונה והדרמטית מכולן היינו שם במשך בערך חמש שעות", אמר ג'סטין קספר מאוניברסיטת מישיגן. הוא אמר כי חמש שעות "אולי לא נשמעות הרבה", אבל ציין כי פארקר נעה באותו הזמן במהירות אדירה של 100 ק"מ לשנייה וכיסתה מרחק עצום באותן חמש שעות.
ראואפי אמר כי העטרה של השמש נראתה מאובקת יותר מהצפוי. לדבריו, מסעות עתידיים בה יסייעו למדענים להבין טוב יותר את מקור הרוח הסולארית וכיצד היא מתחממת ומואצת אל החלל. "בדיוק כמו שהנחיתה על הירח אפשרה להבין טוב יותר כיצד נוצר, הנגיעה בשמש תסייע למדענים לחשוף מידע חשוב על השמש ועל השפעתה על המערכת הסולארית", אמרו בנאס"א. בנוסף, עקב העובדה שלשמש אין קרקע יציבה, האקשן האמיתי מתרחש בעטרה. חקירת האזור תסייע למדענים להבין את ההתפרצויות הסולאריות שמשבשות לעתים את החיים בכדור הארץ.
נתונים ראשוניים הראו שפארקר נכנסה לעטרה גם בפעם התשיעית שבה התקרבה לשמש, בחודש אוגוסט, אבל המדענים אמרו שיש צורך להמשיך ולנתח את הנתונים לפני קביעה סופית. הפעם העשירית שבה התקרבה לשמש אירעה בחודש שעבר. בסך הכול פארקר צפויה לחוג 24 פעמים סביב השמש ולהתקרב עד למרחק של 6 מיליון ק"מ בלבד ממרכז השמש. לפני שיגורה, המרחק הקרוב ביותר של גשושית מהשמש היה 42 מיליון ק"מ.
בדצמבר 2018 צילמה פארקר את השמש ממרחק של 27.1 מיליון ק"מ "בלבד" - המרחק הקטן ביותר אי פעם. מדובר ב-122 מיליון ק"מ קרוב יותר לשמש מאשר כדור הארץ, שחג סביב השמש במרחק של 149 מיליון ק"מ ממנה.
בנאס"א מקווים שפארקר תסייע בהסבר שלוש תעלומות מרכזיות שהמדענים עדיין מחפשים להן תשובה: מדוע עטרת השמש מתחממת לטמפרטורות גבוהות פי 300 מפני השטח שמתחתיה, כיצד הרוח הסולארית, רוח השמש, נעה במהירות כזו גבוהה, ואיך השמש פולטת חלקיקים בחצי ממהירות האור.
בסופו של דבר תצבור הגשושית מהירות מטורפת ותנוע ב-724 אלף קמ"ש. בנאס"א אמרו כי זו תהיה למעשה החללית המהירה ביותר בתולדות סוכנות החלל האמריקנית. במהירות כזו, ניתן להגיע מלונדון לניו יורק תוך שתי דקות. היא תגיע למקומות שהטמפרטורה בהן היא 1,371 מעלות - אבל שכבת מגן של פחמן בעובי של כ-12 סנטימטרים תגן עליה.
גודלה של החללית כשל רכב פרטי קטן ומשקלה כ-630 ק"ג. פארקר היא החללית הראשונה שנקראת על שמו של אדם שעדיין חי - האסטרופיזיקאי פרופ' יוג'ין פארקר בן ה-94 מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הראשון שגילה את קיומן של רוחות סולאריות, ב-1958. משימת חקר השמש אמורה להימשך עד יוני 2025. הממצאיםהחדשים פורסמו במגזין American Physical Society.
