מדבריות מופיעות בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ, אולם דיונות כוכבים נעדרו ממנה כמעט לגמרי. דיונות כוכבים הן דיונות חול מסיביות, שקיבלו את שמן בשל הזרועות הסימטריות המתפשטות מנקודת הפסגה המרכזית שלהן. פירמידות החול הללו, שנראות כמו כוכבים ממעוף הציפור, נפוצות במקומות בעלי רוח רב כיוונית, כגון ימות חול באפריקה, חצי האי ערב, צפון אמריקה וסין. במדבר בדאין חרן (Badain Jaran) בסין מצויות דיונות קבועות מהגבוהות ביותר בעולם, שחלקן אף מתנשאות לגובה של 500 מטר.
כמו כן, הדיונות הגבוהות ביותר על פני כדור הארץ הן דיונות כוכבים, אשר נמצאות לא רק על פני כדור הארץ אלא גם במקומות אחרים במערכת השמש, כגון מאדים וטיטאן, גדול ירחיו של שבתאי. מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports קבע כי דיונת הכוכב בשם ללה לליה (Lala Lallia), השוכנת בדום-מזרח מרוקו - "הנקודה הקדושה הגבוהה ביותר" בשפה הברברית המקומית - מתוארכת לתקופה שלפני 13 אלף שנה.
הדיונה הזו הפסיקה לצמוח לתקופה של 8,000 שנה, אולם ב-1,000 השנים האחרונות היא גדלה במהירות והגיעה לממדיה הנוכחיים, תוך שהיא צוברת בערך 6,400 טונות חול מדי שנה, מה שערער את הערכת החוקרים לפיה דיונות גדולות יותר הן בהכרח גם עתיקות הרבה יותר.
היעדרן הכמעט מוחלט של דיונות כוכבים מהתיעוד הגאולוגי של כדור הארץ הטריד את החוקרים, שכן מדבריות העבר הן חלק משמעותי בהיסטוריה של כוכב הלכת שלנו. הדיונה שבמרוקו, ממוקמת באזור הדיונות הזהובות ארג צ'בי (Erg Chebbi) במדבר סהרה, סמוך לגבול עם אלג'יריה, באזור שהופיע בסרטי הקולנוע "המומיה" ו"סהרה".
המחקר החדש, שאותו הובילו חוקרים מאוניברסיטת אבריסטווית' בוויילס ומהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, הצביע על כך שפירמידת החול במרוקו הגיעה לגובה של 100 מטר ולרוחב של 700 מטר עקב צמיחה מהירה שהתרחש כאמור ב-1,000 השנים האחרונות, תוך כדי שהיא זזה באיטיות מערבה.
"ממצאי המחקר יפתיעו אנשים רבים מכיוון שניתן להבחין במהירות שבה נוצרה הדיונה העצומה הזו, תוך כדי שהיא נעה על פני המדבר בשיעור של כ-50 ס"מ בשנה. דיונות הכוכבים הפנטסטיות הללו הן אחד מפלאי הטבע של העולם", אמר פרופ' ג'ף דאלר, מהמחלקה לגיאוגרפיה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת אבריסטווית'. "שימוש במכ"ם חודר קרקע סייע בבחינה מעמיקה של דיונת הכוכבים הזו. בכך הצלחנו לגלות את האופן בו הדיונות הללו נוצרות, בין היתר הודות לרוחות הנושבות מכמה כיוונים שונים", הוסיף פרופ' צ'ארלי בריסטו מהמחלקה למדעי כדור הארץ של קולג' האוניברסיטאי של לונדון.
מחקר פורץ הדרך של שני החוקרים הצביע על כך שדיונת הכוכבים שבמרוקו נוצרה בערך באותו זמן בו חל אירוע ה"יונגר דרייס" (Younger Dryas), תופעה אקלימית שבתקופתה התרחשה התקררות פתאומית וקיצונית, בעיקר בחצי הצפוני של כדור הארץ. בנוסף, גילו החוקרים בשטח הדיונה מספר כלי חרס וכן עדות לאקלים לח, אולי כתוצאה ממונסון, מה שייצב את הדיונה באמצעות צמחיה, לפני התפתחות תנאי יובש ובצורת.
המחקר השתמש בטכניקת תיארוך זוהר שפותחה באוניברסיטת אבריסטווית', באמצעותה התגלה המועד האחרון שבו מינרלים בחול נחשפו לאור השמש, מה שסייע לתיארוך הדיונה. למעשה, ככל שהחול קבור זמן רב יותר, כך הוא נחשף לרדיואקטיביות רבה יותר ונצבר באנרגיה. כשהגרגרים נותחו על ידי החוקרים, הם שיחררו את אותה אנרגיה בצורת אור ובכך ניתן היה לחשב את גילם. "הודות לטכניקת התיארוך בה השתמשנו, נחשפו לכמה מסודות האקלים המאתגרים ביותר בעולם, וקיבלנו תובנות גאולוגיות שיכולות להיות להן השלכות רחבות יותר לגבי מרבצים גאולוגיים המשמשים למשאבי מים ואחסון פחמן. מדובר באותה טכניקת תיארוך שבה השתמשו במחקר שהתפרסם אשתקד בכתב העת Nature, בו התגלה מבנה העץ העתיק ביותר בעולם באתר הארכאולוגי של מפלי קלמבו בזמביה", סיכם פרופ' דאלר.
