פילים אפריקניים הם בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר בכדור הארץ, יונקים מרשימים מאוד, חכמים ביותר וחברתיים מאוד. אך גם הם נמצאים בסכנה. ראיות חדשות לכך הגיעו ממחקר, שמתעד ירידות מדאיגות באוכלוסייתם באתרים רבים ברחבי היבשת במשך 50 השנים האחרונות.
השבוע חשפו חוקרים את מה שכינו כהערכה המקיפה ביותר של מצבם של שני מיני הפילים האפריקניים - פיל הסוואנה ופיל היער - באמצעות נתונים על סקרי אוכלוסייה, שנערכו ב-475 אתרים הנמצאים ב-37 מדינות, בין השנים 1964 ל-2016.
מהמחקר עולה כי אוכלוסיות פילי הסוואנה פחתה בכ-70% בממוצע באתרים שנבדקו, ואוכלוסיות פילי היער צנחה בכ-90% בממוצע באתרים שנבדקו. הציד הבלתי חוקי ואובדן בתי גידול הם הגורמים העיקריים לצניחה במספר הפילים באפריקה. בסך הכול, נרשמה ירידה של 77% באוכלוסיות בממוצע באתרים השונים שנבדקו. החוקרים הוסיפו כי במקומות מסוימים נעלמו הפילים, בעוד שבאחרים אוכלוסיותיהם גדלו הודות למאמצי שימור.
"עדרי פילים רבים, שהיו קיימים בעבר, לא יחזרו. אנחנו ככל הנראה נאבד עוד אוכלוסיות בהמשך", אמר ג'ורג' ויטמר, פרופסור לשימור חיות בר מאוניברסיטת קולורדו ויושב ראש מועצת המדענים של קבוצת השימור Save the Elephants, שסייע להוביל את המחקר שהתפרסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.
הציד הבלתי חוקי כולל בדרך כלל הרג של פילים לצורך לקיחת ניבי השנהב שלהם, שאותם מוכרים באופן בלתי חוקי בשוק השחור הבינלאומי. בסין ובמדינות נוספות באסיה סבורים משום מה כי השנהב יכול לסייע בריפוי מחלות. בנוסף, התפשטות החקלאות היא הגורם המרכזי לאובדן בתי גידול.
אוכלוסיית פילי היער מוערכת בכשליש בלבד מאוכלוסיית פילי הסוואנה. הציד הבלתי חוקי פגע במיוחד בפילי היער האפריקנים והשפיע באופן הרסני על אוכלוסיות שני המינים בצפון ובמזרח אפריקה.
"אנחנו איבדנו מספר אוכלוסיות של פילים בכמה מדינות, אך אזור הסהרה הצפונית באפריקה - לדוגמה במאלי, צ'אד וניגריה - נפגע באופן הקשה ביותר. הלחץ הגבוה וההגנה המוגבלת הובילו לכך שאוכלוסיות נפגעו לחלוטין", אמר פרופ' ויטמר. "אבל מנגד, בדרום אפריקה אוכלוסיות הפילים גדלו ב-42% מהאתרים שנבדקו".
פרופ' ויטמר התייחס למאמצי השימור: "ראינו הצלחות אמיתיות במקומות שונים ברחבי אפריקה, אך במיוחד בדרום אפריקה, עם צמיחה חזקה באוכלוסיות בבוטסואנה, זימבבואה ונמיביה. מקור המגמות חיוביות הללו הוא בשימור פעיל וניהול על ידי ממשלות או קבוצות חיצוניות שלקחו על עצמן את תפקיד הניהול".
במסגרת המחקר, החוקרים לא עקבו אחרי אוכלוסיית הפילים הכוללת ביבשת, משום שסקרי האוכלוסייה השונים השתמשו בשיטות שונות לאורך תקופות זמן שונות להערכת צפיפות אוכלוסיית הפילים המקומית, דבר שלא איפשר חישוב מאוחד. במקום זאת, המחקר העריך את מגמות האוכלוסיות בכל אחד מהאתרים שנבדקו.
הערכה של אוכלוסיית הפילים שנעשתה בנפרד ממחקר זה הציבה את שני המינים יחד בין 415,000 ל-540,000 פילים נכון לשנת 2016, השנה האחרונה לתקופת המחקר. זוהי ההערכה המקיפה ביותר שנעשתה עד כה ביבשת.
"האובדן של יונקים גדולים הוא סוגיה אקולוגית משמעותית עבור אפריקה וכדור הארץ כולו", אמר דייב בולפור, אקולוג שימור ומחבר משותף של המחקר, המכהן גם כחוקר במרכז לשימור אקולוגי אפריקני באוניברסיטת נלסון מנדלה בדרום אפריקה.
המין השלישי של פילים בעולם, הפיל האסייתי, מעט קטן יותר, וגם הוא נמצא בסכנה, בשל גורמים דומים לאלה שבאפריקה.
לגבי הפילים האפריקניים, אמר פרופ' ויטמר: "למרות שהמגמות אינן טובות, חשוב להכיר בהצלחות שהיו לנו ונמשיך לחוות. צריך ללמוד איך ואיפה נוכל להצליח בשימור פילים, זה חשוב באותה מידה כמו להכיר בחומרת הירידה שהם חוו".
פרופ' ויטמסר סיכם: "לא רק שהם אחד מהמינים המודעים והחכמים ביותר שאנחנו חולקים איתם את כדור הארץ, אלא הם גם חלק חשוב ביותר במערכות האקולוגיות באפריקה, מכיוון שהם מסייעים בשמירה על האיזון בין היערות והמרבדים, משמשים כמפיצים קריטיים של זרעים, ומהווים מין שתלויים בו רבים אחרים לצורך הישרדות".
