משבר האקלים יפגע דווקא בקבוצות החלשות ביותר בחברה, גם ברמה החברתית, הכלכלית והבריאותית, ובכך יגביר את הפערים בחברה. "אדם טבע ודין" חיבר את דוח הצדק האקלימי, שנכתב על ידי עו"ד בר רוזוב, כדי להעלות על סדר היום המדיני והציבורי את משבר האקלים. הדוח נשלח למשרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ומטרתו לתת להם כלים להתמודד עם המשבר.
"אני חושבת שהממשלה הזו תוכל ליישם את ההצעות שלנו בדוח", אמרה עו"ד רוזוב. "אני מאמינה שהממשלה הזו רוצה להצליח. היא לא רוצה שהפערים בין החזקים לחלשים יגדלו. והדוח הזה נותן כלים והמלצות קונקרטיות. זו פנייה למשרד לשוויון חברתי ולמשרד הרווחה. זה התפקיד שלהם. ממשלות קודמות שרצו לקדם חקיקה נתקלו בקשיים. השאלה היא כמה עניין יהיה בנושא האקלימי. משבר האקלים יכול להיות מכפיל סיכונים, אבל יש בידי הממשלה לקחת את המשבר, לטפל בו לצמצם פערים".
גישת הצדק הסביבתי מוצב במרכז סדר היום של ממשל ביידן בארצות הברית. בהוראה נשיאותית חתם הנשיא בימיו הראשונים בתפקיד על הכרזה להקמת מועצה בין-משרדית לצדק סביבתי, והורה לנתב משאבים מפרויקטים ממשלתיים לאוכלוסיות מוחלשות. ביידן הציע להקצות 2.3 מיליארד דולר מהסוכנות הפדרלית לניהול חירום במטרה לעזור לקהילות מוחלשות להתמודד עם גלי החום, ו-385 מיליון דולר להרחבת הגישה למזגן ביתי ולקירור מרכזים קהילתיים באמצעות תוכנית לעזרה למשפחות מעוטות יכולות.
בסופו של דבר, האוכלוסיות החלשות ייפגעו יותר ממשבר האקלים. הן לא יוכלו לקרר או לחמם את בתיהם בעידן של אקלים קיצוני, כשבמזרח התיכון צופים לעליית הטמפרטורה הממוצעת בכ-4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, הרבה יותר מהממוצע העולמי. בדוח קוראים ב"אדם טבע ודין" לממשלה להקים משרד ייעודי לצדק אקלימי סביבתי וזכויות אדם, שיקדיש את עבודתו לפתרון אתגרים סביבתיים בקהילות מוחלשות. ניתן גם להקים מועצה מייעצת לצדק אקלימי תחת משרד ראש הממשלה. בנוסף, הם מציעים להקים קרן להבטחת מעבר צודק לכלכלה ירוקה, שתתמוך במשקי בית מוחלשים ובעסקים קטנים.
מחברת הדוח, עו"ד בר רוזוב צילום: יח"צבדוח נכתב עוד כי יש להנהיג מדיניות אקלים מבוססת מחקר. "כיום אין אפשרות אמינה למדוד את האפקטיביות של מהלכי מדיניות סביבתיים ואקלימיים, ובפרט את השפעתם על אי-השיווין בישראל", נכתב בדוח. "יש להנהיג מדד לאומי לשוויון אקלימי והגינות, שיחושב כממוצע של אי-שיווין בפליטות וביכולת ההסתגלות, בפילוח לפי עשירונים. בנוסף, יש להנהיג מדיניות מים שווינית. "מדיניות המים בישראל מוטה לטובת שכבות מבוססות", נכתב. "עקב הישענות על שירותי ההתפלה עתירי פליטות גזי החממה ייפגעו בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, בעלות יכולת הסתגלות מוגבלת להשלכות המשבר. הישענות זו יוצרת משק מים ריכוזי ופגיע, ועלויות מים גבוהות יותר המושתות על הצרכנים, המהוות עול כלכלי כבד יותר על אוכלוסיות מוחלשות". גם בכל הנוגע לאנרגיה החלשים יסבלו.
בהיבט המשפטי המדינה צריכה לפעול ולהעביר את חוק יסוד הגנת הסביבה. "נראה כי כל עוד אין חקיקת אקלים ראשית, בתי המשפט, אשר מפנימים יותר ויותר את חשיבות ההגנה על הסביבה והיערכות למשבר האקלים, יתקשו לפסוק פסיקות קונקרטיות ומהותיות", נכתב בדוח. לדברי הארגון הפיתרון הוא חקיקת אקלים ראשית באמצעות הכנסת וחקיקת חוק יסוד הסביבה. כך הממשלה תהיה חייבת לפעול ובתי המשפט יוכלו להתייחס בפסיקותיהם להיבט האקלימי ולזכות לסביבה ראויה.
נושא נוסף שעלה בדוח הוא שהממשלה צריכה לספק מענקים, הלוואות והקלות במס לפרויקטים של תחבורה ירוקה, לקדם יוזמות כלכלה מעגלית ולהשקיע בפיתוח מיומנויות ותוכניות הכשרת עובדים להזדמנויות תעסוקה ירוקה חדשות שנפתחות בעולם, בין היתר בתחום האנרגיות המתחדשות והקלימטק.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין", סיכם: "אבי הצדק הסביבתי, פרופ׳ רוברט בולארד, אמר שקבוצות האוכלוסייה שתורמות הכי פחות למשבר האקלים, הן גם אלו שתפגענה הכי הרבה מהשפעותיו. גם בישראל, מי שחלש יותר מבחינה סוציו-אקונומית ונגיש פחות לתשתיות פיסיות הראויות למחיה, לתהליכי קבלת החלטות וכד׳, הוא שייפגע יותר מנזקי האקלים. דוח הצדק האקלימי מבקש להצביע ולהמליץ על הדרך הנכונה עבור הממשלה וזרועותיה השונות להיערך נכון לנזקי האקלים, בראי ההגנה המוגברת על זכויותיו של הציבור החלש יותר. היום יותר מתמיד, ישראל זקוקה למצפן מוסרי. משבר האקלים הפוגע בכולנו מחייב אותנו להציב בראש ובראשונה את הדאגה לחלשים יותר, על ידי יצירת ערבות הדדית בין קבוצות האוכלוסייה השונות, קידום ערכי השיוויון וזכויות האדם הסביבתיות והגנה על החיים עצמם".
החברה להגנת הטבע במכתב לשרה סילמן
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן נכנסה לאחד התפקידים החשובים ביותר במדינה, ובחברה להגנת הטבע, בראשות המנכ"לית איריס האן, פנו אליה ושירטטו בפניה את האתגרים המרכזיים לשמירת הטבע והסביבה בישראל.
בראש הנושאים: המשך מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, שהנהיגה השרה הקודמת תמר זנדברג, ושהכעיסה את קצא"א. בפועל, המדיניות מונעת את מימוש עסקת קצא"א להגדלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת, תוך סיכון שוניות האלמוגים.
בנוסף, יש להנהיג תוכנית לאומית למגוון ביולוגי. מדובר בתוכנית מתוקצבת, אופרטיבית ומקיפה שנמצאת כבר שנים בהכנה במשרד וטרם אושרה. "יש לפעול לאלתר להשלמת התוכנית, לתקצוב ולהטמעה שלה", נכתב. בנוסף, על המשרד לפעול לקידום חוק אקלים, הכולל יעדי אקלים מעודכנים של הפחתת פליטות ומנגנונים מחייבים ובני יישום, ולקדם תוכנית לאומית לשיקום טבע ולתקצב אותה.
חוק אקלים כלול בהסכמים הקואליציוניים, בין היתר בעקבות התעקשות השרה לשעבר גילה גמליאל, ובתקופתה של זנדברג הוא עבר בקריאה ראשונה.
גם סוגיית חיפושי נפט וגז צריכה להיות בטיפול המשרד. עם סיום כהונתה של הממשלה הקודמת פורסם המכרז הרביעי לחיפוש אתרי קידוח חדשים בים התיכון. "אנחנו קוראים למשרד לקדם דיון מטה ברמה הממשלתית כדי לעצור מהלך מסוכן זה", נכתב. עוד פירטו שורה של פעולות, בין היתר לשמור על השטחים הפתוחים ולהבטיח כי לפחות 30% משטחן של כל המערכות האקולוגיות בישראל יהיה מוגן כשמורת טבע, וכן לשקם בתי גידול שנפגעו.
"החברה רואה כמטרה את השמירה על דמותה של הארץ, תוך ההכרה בחשיבות של שמירת השטחים הפתוחים במדינת ישראל כמרחב ציבורי פתוח ורצוף, אולם שטחים אלו נמצאים תחת איום הולך וגובר של יוזמות ומדיניות פיתוח לא מאוזנת", כתבה המנכ"לית האן לסילמן. לא ברור עד כמה השרה אכן תוכל לפעול לשמור על השטחים הפתוחים, וגם לא ברור עד כמה היא תרצה. זאת בגלל הרצון הגדול של הממשלה הנוכחית לבנות יישובים חדשים ולתת פיתרונות מהירים למשבר הדיור.
בנוסף יש לשנות חקיקה כך שייפסק הזיהום המסיבי בנחלים, לקדם יחד עם רשות הטבע והגנים תוכנית אסטרטגית לשיקומם, להכריז על מינים מוגנים בים, להוציא את ספינות המכמורת מהים התיכון, ולפעול להחזיר לשולחן את הצעת החוק למניעת הרעלות, שמגביר את יכולות האכיפה ורמות הענישה על הרעלת בעלי חיים.
