המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (יום ב') זו השנה ה-11 את מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2021, המציג את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות. והפעם נוסף גם מדד חיובי בדמות פרוייקט של המשרד עצמו. בתחילת החודש הבא צפוי המשרד לפרסם את דוח המפל"ס ומצאי הפליטות על בסיס שנת 2022.
במדד לשנת 2021 מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו-ICL גרופ, דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של 3% בניקוד ביחס לשנת 2020. אחריו "מככבות" לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: בז"ן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור - נאות חובב, לוויתן, שפד"ן, גדיב, חברת חשמל לישראל – אורות רבין ומט"ש רהט.
דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון. אחריה: אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.
המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים. הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר.
בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו. בין העדכונים שבוצעו שונה אופן ניקוד אי-הציות הסביבתי, כך שיתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, פעילות בלא רישיון עסק או פליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה.
במדד 2021 נוסף מרכיב חיובי: הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס" של המשרד להגנת הסביבה. מנגנון שעת האפס מניח תשתית מקצועית ישראלית לקביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה להגיע לאיפוס נטו עד 2050. אם החברות נוקטות בחמש פעולות וולנטריות שונות, הדבר יכול להפחית עד 20% מהניקוד השלילי שלהן. אחת הפעולות היא הצטרפות למדד עצמו.
7 צפייה בגלריה
"המדד צריך להניע את החברות לפעול להקטנה של ההשפעה על הסביבה". השרה סילמן
(צילום: יואב דודקביץ)
בפועל, אף אחת מהחברות המדורגות לא הצטרפו ל"שעת האפס". נכון להיום יש חמש חברות שהצטרפו: קיימות ושפע בע"מ, אופורטו-קרבון, החברה לניהול של דיזינגוף סנטר בע"מ ושרש אדם טבע ושרש ערכות נוודים. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "המדד צריך להניע את החברות לפעול להקטנה של ההשפעה על הסביבה. המדד חשוב להן מבחינת הניהול התאגידי".
בנוסף, שונתה המתודולוגיה של חישוב ההפרות הסביבתיות של המפעלים. כך, הפרות שעניינן תשתית, תפעול, תחזוקה ואי טיפול במפגע יכללו במדד אך ורק במצבים שבהם בוצעה בעקבות ההפרה אכיפה של המשרד. יחד עם זאת, יכולת האכיפה של המשרד היה במוקד בשנים האחרונות. זאת, כאשר לפי נתוני משרד מבקר המדינה שיעור המפגעים הסביבתיים המהותיים המתועדים שלא ננקטו לגביהם פעולות אכיפה עומד על 60%. סה"כ 2,203 מפגעים. בין השנים 2021-2018 הייתה ירידה של כ-44% במספר הפיקוחים שביצע המשרד במפעלים בכל המחוזות מצפון ועד דרום. זאת, כאשר חל גידול של 137% במספר המפגעים שתועדו בשנת 2021, לעומת מספרם בשנת 2013.
כאמור, בראש המדד לשנת 2021 נמצא מפעל כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) עם עלייה של 3% בניקוד משנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. בשנת 2020 הוצא למפעל עיצום כספי בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים מהשנים 2019 הכוללים הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי הגשת מסמכים ודיווחים במועד וכן אירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. לאחרונה, במסגרת הליך גישור בתביעה ייצוגית של המדינה נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, נקבע סכום פיצוי של 115 מיליון שקל על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המפעל.
במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בז"ן). המפעל קיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מכל שאירע בשנת 2020. באותה שנה הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016.
נוסף על כך, הוצא למפעל צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר וכן הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
במשרד להגנת הסביבה התייחסו לשיטת הדירוג ואמרו: "שינוי המתודולוגיה נעשה על מנת להתמקד בהפרות להן משמעות סביבתית גדולה יותר - שבהן הייתה פליטה לסביבה, פעולה ללא היתר או אם בגינן בוצעה אכיפה סביבתית. מסימולציה על נתוני 2019 שינוי זה לא השפיע בצורה משמעותית על הניקוד והדירוג של מרבית המפעלים אבל איפשר לפשט ולקצר את מלאכת איסוף הנתונים למדד. כתוצאה מהשינוי הוחסרו מהדירוג בעיקר ליקויים קלים שעלו בדוחות סיור או בפיקוח משרדי ותוקנו בהתאם לדרישות המשרד, ולכן לא נעשתה בגינן פעילות אכיפה. מבדיקה שנערכה טרם השינוי, שינוי זה אינו מוביל לשינוי משמעותי בניקוד המפעלים ודירוגם".
"מדד ההשפעה הסביבתית מוכיח כבר מעל עשור שהשילוב המזיק ביותר לסביבה הוא של פליטות משמעותיות עם חוסר ציות לחוקי הסביבה", אומר ד"ר אריה ונגר, מדען ארגון "אדם טבע ודין". "ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יפעל לצמצום הפחתת פליטות ולביצוע אכיפה משמעותית של ציות לחוקים אלה. לצערנו, אנחנו לא רואים נחישות בשני פרמטרים אלו, במיוחד כאשר בחוק ההסדרים האחרון ניתנו הקלות משמעותיות מחוק אוויר נקי והמגמה עלולה להימשך אם יתקבל חוק רישוי משולב במתכונת שהוצעה. לצערנו, נחישות המשרד באכיפה אינה ניכרת. יש לזכור שהנתונים שפורסמו מתייחסים לשנת 2021, שבה הייתה האטה מסוימת בפעילות המפעלים עקב היותה שנת קורונה בחלקה ואנו צופים החמרה משמעותית במצב הפליטות בדוחות הבאים".
מחברת ICL נמסר בתגובה: "בכל הקשור ל-ICL, היקף ההשקעה והפעילות אינו דומה לשאר המפעלים בישראל ויעידו על כך הדירוגים הבינלאומיים הגבוהים. רותם היא היחידה מבין מפעלי ICL בכל הארץ שעדיין מדורגת גבוה כאשר מדובר למעשה בתשלובת של 11 מפעלים, שהתמודדו עם פרויקטים סביבתיים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, ללא אח ורע בישראל, בטווח של שנים בודדות ותוך גרירת ניקוד בגין אירוע אשלים משנת 2017. רותם כיום נמצאת במגמת שיפור משמעותית ואף חסרת תקדים ואנו נמשיך בהעמקת המגמה ובתרומה אדירה לכלכלה ולחברה בישראל".
מקבוצת בז"ן נמסר בתגובה: "קבוצת בז"ן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת ביטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. קבוצת בז"ן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים".
באיגודן תקפו את המשרד להגנת הסביבה בתגובתם. "פעם אחר פעם משרד ההגנת הסביבה בוחר לפרסם דו"ח על תפקוד מכון השפד"ן דרך אמצעי התקשורת ולא בצינורות המקובלים. צר לנו שהנתונים מסתמכים על מקרים נקודתיים מלפני יותר מארבע שנים שהוסברו, נומקו, ואף שופרו", נמסר. "נזכיר לאנשי משרד איכות הסביבה כי גם בפעם הקודמת בה נעשה פרסום כוזב הם נאלצו להתנצל בכתובים לאחר שנחשפו לנתוני האמת ודירוג איגודן שופר ועודכן בכ-50% לאחר התייחסותנו העניינית והמנומקת. אנו ממליצים לפקידים לצאת מהמשרדים הממוזגים ולדבר עם אנשי המקצוע המעניקים שירות לשליש מאוכלוסיית ישראל".
