רצה הגורל, והאיגוד הבין-לאומי לגיאוגרפיה ציין מאה שנים להיווסדו בכנס חגיגי, שנערך דווקא השבוע בפריז. מאות הגיאוגרפים שנחתו בבירה הצרפתית ביום שני נקלעו היישר לגל חום קיצוני, שובר שיאים. הם התאכזבו לגלות שבאוניברסיטת סורבון המיתולוגית, שם התקיים הכנס, אין מזגנים. זו הייתה הסערה המושלמת. "מזעזע", אומרת חוקרת האקלים פרופ' הדס סערוני. "אין להם פה אפילו מאווררים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
סערוני, כפי ששמה יכול אולי להעיד, עוסקת מזה זמן רב בנפלאות מזג האוויר. בסוף שנות ה-70 החלה לשרת כקצינת חיזוי בחיל האוויר, משם המשיכה לדוקטורט בקלימטולוגיה (מחקר האקלים), ולאורך הקריירה זכתה בלא מעט מענקי מחקר ופרסים. היום היא מכהנת כראש החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, וככזו השתתפה השבוע בכנס בצרפת. "כפיצוי על זה שאין מזגנים, חילקו לכולם מניפות נייר", היא משיבה רוח על פניה. "היום עוד איכשהו היה מזג אוויר בסדר", ממשיכה סערוני, בשיחה שנערכת ביום רביעי בצהריים. "אבל אתמול, יום השיא, כולם פה נזלו. אני יושבת במושבים שעוסקים בהקצנה אקלימית. אחד הנואמים במושב אתמול, שהכותרת שלו ממש הייתה 'אירועי קיצון', היה כולו מכוסה במים, שטוף זיעה. זה פשוט בלתי ייאמן".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בין מושב למושב, הספיקה סערוני לשוטט על מדרכות פריז. "כשהסתובבתי ברחובות ראיתי צינורות מים של מזגנים ניידים, משתלשלים החוצה מכל החנויות", היא מספרת. "החנויות רוצות שאנשים ייכנסו, אז אין להן ברירה אלא לקנות מזגן. כובעים רחבי שוליים אזלו לגמרי בדקטלון. אגב, היום כבר הרבה יותר נעים. מעונן, ירד גשם. לא שקר פה, אבל הרבה פחות חם. הבעיה היא שהבניין עדיין לוהט מאתמול. אבל כשניסיתי לפתוח חלון התחילו לצעוק עליי".
גל החום הקיצוני שפקד את מערב אירופה השבוע לא הפתיע את סערוני, שמחקריה מתמקדים בשינויי אקלים ובמזג האוויר ההולך ומקצין. כבר שנים שהיא וחבריה מזהירים מפני תופעות כאלה ממש. "אנשים מתרגשים מאירועי קיצון", היא אומרת. "הבעיה היא ששוכחים שאירועי קיצון הם לא אירוע בודד, הם חלק מתהליך. התפקיד שלנו הוא להצביע על כך שאירועים יוצאי דופן כמו גל החום באירופה, הם לא דבר מקרי. כדי להתמודד איתם צריך קודם להכניס את האג'נדה הסביבתית בדלת של מקבלי המדיניות, לגרום גם לאנשים ברחוב לאמץ אורח חיים יותר מקיים וסביבתי".
בהיבט הזה, של הגברת המודעות, לגל החום בצרפת יש השפעות חיוביות: הוא מכה את המקומיים בפנים, תרתי משמע. "מה שקורה פה גרם לצרפתים להבין שהם לא ערוכים", אומרת סערוני. "למשל, הרגולציה להתקנת מזגנים מאוד מסורבלת, בעיקר בבניינים עתיקים כמו בסורבון. אתה לא יכול פשוט לשים מזגן בבית. הם בונים על זה שחודש אחד בשנה יש להם גלי חום, ואז הם בדיוק בוואקאנס, בחופש השנתי שלהם. עכשיו הצרפתים מתחילים להבין שהגישה הזו חייבת להשתנות".
סערוני מעבירה את הטלפון לקולגה שלה, פרופ' אגניסקה וויפש מהמחלקה המטאורולוגית באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, פולין. וויפש מכהנת כראש קבוצת המחקר האקלימית של האיגוד הגיאוגרפי הבין-לאומי. בכנס הרצתה על מחקריה, שבהם הראתה כיצד גידולים של דובדבנים בפולין נפגעים כתוצאה מגלי החום שפוקדים את המדינה באביב בתדירות הולכת וגוברת. מתברר שאפילו פולין הפכה חמה מדי בשביל גידול דובדבנים.
גם באביב האחרון היה גל חום קיצוני בפולין, כאשר ביוני הגיעו הטמפרטורות בקרקוב ל-36 מעלות. "זה קורה מדי פעם, שהטמפרטורות מטפסות", אומרת וויפש. "הבעיה היא שזה קורה לעיתים קרובות יותר ויותר". ובכל זאת, חוקרת האקלים הפולנייה לא מתכננת להתקין מזגן בביתה. "במדינה שלי, מיזוג אוויר הוא לא פופולרי", היא מסבירה. "יש לנו ונטילטורים, וזה מה שעשינו במהלך גל החום ביוני – נצמדנו אליהם. ניסינו גם לסגור את החלונות במהלך היום ולפתוח אותם בערב כדי לקרר את הבתים. היו אנשים שפתחו אפילו את הדלתות, רק כדי שיהיה יותר אוורור".
באותו זמן בלונדון, 400 קילומטר צפונה מפריז, יושב חוקר אקלים אחר בחדר נטול מזגן. "איך מסתדרים בלי מזגן בבית במהלך גל חום? מתמודדים", מחייך פרופ' ואלריו לוקריני, מנהל מרכז המתמטיקה לחקר כדור הארץ באוניברסיטת רידינג הבריטית.
לוקריני, יליד עיירה קטנה במזרח איטליה, הוא אמנם מתמטיקאי, אך מחקריו עוסקים בשינויי אקלים. רק לאחרונה זכה בפרס האגודה למתמטיקה שימושית, המוענק לחוקרים הנעזרים במתמטיקה לחקר כדור הארץ. "עכשיו חם כאן יחסית לאנגליה, היום גם לח, אבל בסך הכול בסדר", הוא אומר. "כאיטלקי שעוד זוכר את הקיץ האיטלקי, אני יכול לעמוד במזג האוויר של היום. אבל אתמול היה חם בטירוף. כמו שאומרת אשתי, שמאוד אוהבת לטייל במזרח אסיה, זה היה 'חם ברמות של דלהי'. היה כאן בקלות 40 מעלות. בנוסף, היה יבש בצורה קיצונית. במובן מסוים זה הפך את מזג האוויר ליותר נסבל כי לא הייתה לחות. כשיצאת החוצה קיבלת תחושה שאתה חווה תופעה יוצאת דופן. האוויר הרגיש כאילו הוא טרופי, מדברי".
וכל זה בלי מזגן בבית.
"בגלל שגל החום הקיצוני נמשך רק יומיים, זה היה אפשרי. אם הוא היה נמשך עוד כמה ימים, זה כבר היה הופך להרבה יותר קשה. להמשכיות יש משמעות בהיבט הזה, של חוסן. לאורך זמן אתה מרגיש שהיכולת של הגוף שלך להתמודד עם החום הולכת ופוחתת. אתה מרגיש עייף, עצבני יותר. ובכל זאת, מזג האוויר לא הכניס אותי למשבר שיגרום לי לרוץ לקנות מזגן. ההשקעה הכספית פשוט לא שווה את זה", מחשב המתמטיקאי. "אנסח זאת כך: השינוי באקלים מדאיג אותי בכמה רמות, אבל לא בכל מה שנוגע למזגן בדירה".
הרמה שבוודאי מדאיגה את לוקריני, היא זו שמגולמת במספרים. "כשמשווים את שיא הטמפרטורה שנמדדה השבוע באנגליה לעומת השיא הקודם, מדובר בהבדל של מעלה וחצי צלזיוס. הזינוק הוא מדהים", הוא מסביר. "זה כמו שיא העולם לקפיצה לרוחק של בוב בימון, מאולימפיאדת מקסיקו ב-1968. בימון קפץ למרחק של 8.90 מטר וניפץ את השיא הקודם ב-55 סנטימטר. זה שינוי ענקי".
ניפוץ שיאי החום הוא לא העניין היחיד שמטריד את לוקריני. הנתונים שניתח מראים שאירועי הקיצון האקלימיים הופכים לאחרונה לא רק קיצוניים יותר, אלא גם שכיחים הרבה יותר. מחקריו מצביעים גם על כך שהשינויים הללו במזג האוויר הם לא תוצאה של תנודות אקלים טבעיות, שכבר היו לאורך ההיסטוריה, אלא תוצר מובהק של ההתחממות הגלובלית מעשה ידי האדם. "יש סיכוי הרבה יותר גדול להיתקל בתופעות מזג אוויר קיצוניות, והעוצמה שלהן גם יותר גדולה", הוא אומר. "לאורך עשר השנים הבאות, אנחנו נראה את זה קורה יותר ויותר. הנתונים מאוד ברורים בעניין הזה".
גרועה מהכול, היא העובדה שאירועי הקיצון הופכים גם לממושכים יותר. ובמילים אחרות: אם גל החום האחרון במערב אירופה נמשך יומיים בלבד, הגל הבא עלול להימשך הרבה יותר. "ככל שהאירוע הקיצוני מתארך, כך הנזקים גדלים הרבה יותר", אומר לוקריני. "תשתיות, חקלאות, החברה האזרחית – כולן מתקשות הרבה יותר לעמוד לאורך זמן בלחצים שיוצרות תופעות מזג האוויר הללו. גם מבחינה בריאותית, בני אדם רבים יכולים להסתדר עם גל חום במשך יומיים, שלושה. אחרי זה כבר מדובר בסכנה בריאותית".
אחת הסיבות להתארכות הצפויה במשך גלי החום, נמצאת באטמוספירה. כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אומר לוקריני, "השתנו דפוסים של רוחות וזרמים באטמוספירה. במצב שנוצר, ישנה סבירות גבוהה יותר לראות אוויר חם שמגיע מאזור צפון אפריקה, ומתקדם לעבר מערב אירופה. מכניזם אחר שנוצר באטמוספירה, גורם לכך שהחום שנאסף באזור מסוים מתקשה להשתחרר במהירות כמו בעבר. הוא נתקע". זה בדיוק מה שקרה השבוע באנגליה, והייתה לכך השפעה על האנגלים.
"בבריטניה, באופן מסורתי, הביטוי 'גל חום' מתקבל כדבר חיובי", אומר לוקריני. "'גל חום' אמר עד עכשיו שיהיה חמים ונעים, השמש תצא ואפשר יהיה לצאת לפארק ולעשות פיקניק. מעכשיו והלאה, כמובן, זה ישתנה לחלוטין. השירות המטאורולוגי הבריטי הוציא השבוע, לראשונה, הודעת חירום שקשורה לגל חום. עד היום, אזהרות מזג אוויר נגעו רק לסופות או רוחות חזקות. החברה כאן מבינה שמדובר בסיכון חדש שצריך לקחת בחשבון. אתה ממש רואה שינוי תרבותי מול עיניך".
"בבריטניה, באופן מסורתי, הביטוי 'גל חום' מתקבל כדבר חיובי. 'גל חום' אמר עד עכשיו שיהיה חמים ונעים, השמש תצא ואפשר יהיה לצאת לפארק ולעשות פיקניק. מעכשיו והלאה זה ישתנה לחלוטין. השירות המטאורולוגי הבריטי הוציא השבוע, לראשונה, הודעת חירום שקשורה לגל חום. אתה ממש רואה שינוי תרבותי מול עיניך"
"אנגליה היא לא מדינה שרגילה, או מוכנה, לטמפרטורות גבוהות שכאלה", ממשיך לוקריני. "מזגנים הם עניין נדיר פה. אפילו בבתי חולים אין מזגנים. הבניינים לא נבנו כדי להתמודד עם חום הקיץ. בניגוד לאיטליה, שם יש מזרקות בכל מקום ברוב הערים, כאן זה לא פופולרי, וגם לאדריכלות צל אין פה חשיבות. כל זה עומד להשתנות. במידה רבה, גל החום הזה היה אזהרת מזג אוויר אמיתית".
חייבים להודות: העובדה שגל החום תקף הפעם את מערב אירופה, ובעיקר את בריטניה וצרפת, גאלה את משבר האקלים מהיחס האדיש שהוא מקבל בדרך כלל. "המדינות המתפתחות ומדינות העולם השלישי חוות אירועי אקלים קיצוני כבר הרבה שנים. הן גם יותר פגיעות לאירועים כאלה", אומר לקול איוושת המזגן ד"ר אבנר גרוס, חוקר שינויי אקלים במחלקה לגיאוגרפיה ובבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון. "למשל בדרום-אפריקה היו הצפות לפני כמה חודשים, כשירדה כמות גשם של שנה שלמה ביומיים. מאות הרוגים, מבנים שקרסו, אבל אירוע קיצוני שכמעט ולא קיבל במה בתקשורת. בהודו היה גל חום קיצוני של כמעט חודשיים, כאשר במשך כל הזמן הזה הטמפרטורות לא ירדו ונגעו ב-50 מעלות. זה שיתק את המדינה. היה שם ממש 'סגר חום', כמו סגר בקורונה. בקניה וסומליה יש בצורות כבר ארבע שנים רצופות. והנה מגיע גל חום אחד בבריטניה וצרפת, ומדברים על זה. שוב אנחנו טועים ומראים שאכפת לנו מהמדינות העשירות. אני מנסה לכתוב הרבה בטוויטר כשיש אירוע קיצוני בהודו, אבל כשאתה כותב על הודו בגל חום אתה מקבל מאה לייקים, וכשאתה כותב על בריטניה אתה מקבל 500".
גרוס חוקר כיצד אירועי קיצון של מזג אוויר משפיעים על יערות ואוקיינוסים, ומנסה לחפש דרכים להוריד את כמות הפחמן הדו-חמצני וגזי החממה באטמוספירה. "אני יכול לומר שאם יש משהו אחד טוב בגלי החום האלה שקורים בבריטניה, זה שהם עדיין מתרחשים בזמן שאנחנו יכולים להתעורר", הוא אומר. "השיח הולך ומתעצם עם כל אירוע קיצוני שקורה".
גם גרוס מדבר על שינוי אקלימי תרבותי, שמתרחש אפילו כאן בישראל. "ב-2015, אחרי אירועי הבטקלאן, כשעמדתי לטוס לפריז, אמא שלי אמרה לי 'אולי אל תטוס, יש שם גל טרור'. לפני יומיים, כשאמרתי לה שאני עומד לטוס לפריז בקרוב, היא אמרה 'אולי אל תטוס, יש שם גל חום'. זה חידד לי את העובדה שאנשים מתחילים להבין את גודל האיום".
מה כן אפשר לעשות כנגד האיום הזה?
"אני אופטימיסט ומשוכנע שהאנושות תצליח להתמודד עם האתגרים של האקלים. הדרך לעשות את זה עוברת בשינוי סדרי עדיפויות. אם אנחנו יודעים להשקיע מיליארדים כל שנה באיום האיראני, אין סיבה שלא נשקיע מיליארדים באיום האקלים. רק לפני שנתיים הגענו לציון היסטורי, כשאנרגיה שמופקת משמש ורוח התבררה כזולה יותר להפקה מכל אנרגיה אחרת. הטכנולוגיה קיימת. היום, הרבה מדינות מפיקות מעל חמישים אחוז מהחשמל שלהן מאנרגיה מתחדשת. אנחנו גם מתחילים לראות ניתוק בין כמות פליטות גזי החממה לצמיחה כלכלית, מכוניות חשמליות הופכות ליותר ויותר פופולריות, כמות הקשב של מנהיגי מדינות ובעלי הממון לסוגיית האקלים הולכת וגוברת, ויותר משאבים מופנים לשם. באירופה מפלגות ירוקות מקבלות קולות ומנהיג פוליטי שלא מדבר על משבר האקלים, מימין ומשמאל, הופך שם ללא רלוונטי".
ומה קורה בישראל? "בכל מה שקשור לאקלים אנחנו רחוקים, בטח ברמת ההבנה הציבורית והפוליטית, מהשיח שקיים באירופה", אומר גרוס. סנונית ראשונה בכיוון הנכון נצפתה השבוע, עם החלטת משרד הביטחון להכניס את גלי החום למפת האיומים על ישראל, ולהכין תוכנית חירום שתחייב את גופי הביטחון להיערך לגלי חום קיצוניים. ויש עוד פוטנציאל רב להתפתחות, לדברי גרוס. "מבחינה מחקרית יש לנו חוקרים מעולים שנמצאים בטופ. בשנתיים האחרונות גם נכנס המון מימון מהמדינה ומחברות פרטיות למחקרי אקלים, והמצב של המחקר מתקדם. אחת הדרכים שלנו לתרום למאבק בהתחממות זה לנצל את היותנו סטארט-אפ ניישן, ולהפוך לסטארט-אפ נייצ'ר, כלומר שהיזמות הישראלית המפורסמת תלך לכיוון פתרונות בתחום האקלים".
אחד הקשיים הוא לשכנע אנשים, ומנהיגים, שמשבר האקלים הוא יציר ידי האדם, ושאנחנו מסוגלים לפתור את מה שקילקלנו.
"אין שום דבר טבעי בגל החום הזה, שכולו מעשה ידי אדם. חוקרי אקלים מדברים כבר הרבה שנים על זה שאם נמשיך לשחרר גזי חממה לאטמוספירה העולם יתחמם, והתופעות יהיו גלי חום קיצוניים ששוברים שיאים היסטוריים. מה שהיה קורה פעם במאה שנה, קורה עכשיו אחת לכמה שנים בודדות.
"מה שמטריד זה שהתחזיות לכזו עוצמה של גלי חום לא דיברו על היום. זה היה אמור להגיע טיפה יותר מאוחר, בעוד עשור או שניים. זה מקדים את זמנו. לכן העוצמה של אירועי הקיצון שאנחנו רואים בעולם מפתיעה גם את המדענים. באנטרקטיקה היה בחודש מרץ גל חום של 40 מעלות מעל הממוצע - ממינוס 50 הגענו למינוס עשר. בקוטב הצפוני היו 30 מעלות מעל הממוצע. הדברים האלה היו דמיוניים עד לא מזמן. נראה שההשפעות של גזי החממה יותר חמורות ממה שצפינו".
מה זה אומר לגבינו?
"40 מעלות באנגליה זה אומר 50 מעלות בישראל. זה לא מופרך שבקיץ הזה או בקיץ הבא יהיו לנו פה שלושה ימים ברצף שנוגעים ב-50 מעלות. תחשוב על תרחיש אימים, שבמהלך גל חום של 50 מעלות שנמשך ארבעה ימים החשמל קורס באזורים מסוימים בארץ. מה אתה עושה במקרה כזה? האם ישראל ערוכה לזה? אני לא בטוח".
פורסם לראשונה: 07:15, 22.07.22
