חוקרים בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב מציעים הסבר אבולוציוני חדש לתופעה הידועה שבה נשים מביאות סוודר לעבודה, בעוד שעמיתיהן הגברים חשים בנוח בגופייה בחלל הממוזג. החוקרים קובעים כי התופעה אינה ייחודית לבני אדם, וניתן לראות אותה במינים רבים של עופות ויונקים. "במינים רבים של יונקים ועופות, הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר", הסבירו החוקרים.
"זכרים ונקבות חשים טמפרטורה בצורה שונה", העלו החוקרים במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Global Ecology and Biogeography. "מדובר בהבדל אבולוציוני מובנה בין מערכות חישת החום של שני המינים, שקשור בין השאר לתהליכי הרבייה והטיפול בצאצאים. זה יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, הפרדה שמורידה תחרות ואגרסיביות בין המינים. מדובר בכוח משמעותי שמעצב את ההתנהגות החברתית בקרב בעלי החיים". המחקר נערך בהובלת ד"ר ערן לוין וד"ר טלי מגורי כהן מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט. כמו כן, במחקר השתתפו גם יוסף קיאט מאוניברסיטת חיפה וד"ר חגי שרון מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים איכילוב.
החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי מעמיק על תפוצתם של עשרות מיני ציפורים ועטלפים החיים בישראל, לצד סקירה מקיפה של ספרות המחקר הבינלאומית בנושא. המחקר נולד מתצפית בהתנהגותם של עטלפים. ד"ר לוין, שחוקר בין השאר פיזיולוגיה והתנהגות של עטלפים, הבחין במחקריו הקודמים כי בעונת ההמלטה נוהגים הזכרים והנקבות להיפרד, כשהזכרים מאכלסים אזורים קרירים יותר. מושבות שלמות של עטלפי יזנוב במערות במורדות החרמון ובעמק החולה הורכבו בעונה זו מזכרים בלבד, בעוד שבאזור הכנרת החם יותר נותרות בעיקר נקבות שממליטות ומגדלות שם את הגורים.
"ניסיתי להבין למה הם נפרדים וחיפשתי הסבר", אמר ד"ר לוין. "ההסבר היחיד שמצאתי הוא האקלים השונה. חשבתי שאולי זה דומה לבני אדם. אני מכיר את זה מהכיתה באוניברסיטה - בקיץ הבנות עם סוודרים והבנים בגופיות".
עיון נרחב בספרות המחקרית העלה כי תופעה דומה נצפתה במינים רבים של עופות ויונקים, ויש לכך דוגמאות רבות. במיני ציפורים נודדות, הזכרים שוהים בחורף באזורים קרים יותר מהנקבות (חשוב לציין כי אצל העופות מתרחשת ההפרדה בין המינים דווקא מחוץ לעונת הרבייה, שכן אצלם הזכרים משתתפים בגידול הגוזלים). ביונקים רבים, גם במינים שחיים בזוגות או בלהקות מעורבות כל חייהם - הזכרים יעדיפו צל בעוד הנקבות יתחממו באור השמש, או שהזכרים יעלו לפסגות הרים ואילו הנקבות יישארו בעמקים.
החוקרים החליטו לדגום מידע שנאסף בישראל במשך קרוב ל-40 שנה, משנות ה-80 ועד 2018, על 13 מיני ציפורים נודדות מ-76 אתרים ברחבי הארץ, כמו גם על 18 מיני עטלפים מ-53 אתרים שאספו בעצמם ובעזרת החברה להגנת הטבע. הם נעזרו בנתונים של מרכז הטיבוע הישראלי ומוזיאון הטבע. בסך הכול כלל המחקר יותר מ-11,000 פרטים, מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום. הסיבה לבחירה בציפורים ובעטלפים היא העובדה שהם מעופפים, ולכן הם ניידים מאוד. החוקרים שיערו שההפרדה המרחבית בין המינים - לעיתים עד כדי שהייה באזורי אקלים שונים - תהיה ברורה במיוחד בקבוצות אלה. יתרה מכך, המגוון האקלימי הגדול של ישראל אפשר להם לבחון פרטים מאותו מין שחיים בתנאי אקלים שונים מאוד.
ממצאי המחקר הראו בבירור כי הזכרים מעדיפים טמפרטורה נמוכה יותר מהנקבות, והעדפה זו יוצרת הפרדה בין המינים בתקופות מסוימות במחזורי הרבייה, כשהזכרים והנקבות אינם זקוקים זה לזה, ואף עלולים להפריע אחד לשני.
4 צפייה בגלריה
"הנקבות מעדיפות סביבה חמימה יותר מהזכרים". גם בקרב עופות ויונקים
(צילום: ד"ר ערן לוין)
"המחקר שלנו הוכיח שהתופעה אינה ייחודית לאדם. גם בקרב מינים רבים של עופות ויונקים - הנקבות מעדיפות סביבה חמימה יותר מהזכרים, ובתקופות מסוימות העדפות אלה גורמות להפרדה בין שני המינים", הסביר ד"ר לוין. "לאור הממצאים, והעובדה כי מדובר בתופעה נרחבת, העלינו השערה כי מדובר בשוני בין מנגנוני חישת החום של נקבות וזכרים, שהתפתח במהלך האבולוציה. שוני זה דומה במהותו להבדלים מוכרים בין תחושות הכאב של שני המינים, והוא מושפע מהבדלים במנגנונים עצביים האחראים לתחושה, וגם מהבדל הורמונלי בין זכרים לנקבות".
ד"ר מגורי כהן הסבירה כי לשוני יש מספר הסברים אבולוציוניים. ראשית, ההפרדה בין זכרים לנקבות מפחיתה את התחרות על המשאבים בסביבה, ומרחיקה מהנקבות זכרים שעלולים להיות תוקפניים ולסכן את הגורים. בנוסף, נקבות של יונקים רבים נדרשות להגן על הוולדות בשלב שבו הם אינם מסוגלים עדיין לווסת את חום גופם בעצמם, ולכן התפתחה בהן ההעדפה למקום חם יחסית.
"בשורה התחתונה, אם נחזור לעולמם של בני האדם, ניתן לומר שההבדל בתחושת הטמפרטורה לא נועד כדי שנריב עם בנות/בני זוגנו על המזגן, אלא להיפך - הוא נועד לגרום לבני הזוג לתפוס קצת מרחק זה מזה לפעמים, כך שלשני הצדדים יהיה נעים ושקט יותר", אמרו כהן ולוין. "כמו כן, ניתן לקשר את התופעה לתופעות סוציולוגית שנצפות בקרב בעלי חיים רבים ואף באדם. בסביבה מעורבת של נקבות וזכרים - הנקבות נוטות ליצור מגע רב ביניהן, ואילו הזכרים מרוחקים יותר ונרתעים ממגע".
