הלילה (בין חמישי לשישי) יראה שיאו של מטר המטאורים- הפרסאידים. מטר המטאורים פרסאידים, הקרוי על שם קבוצת פרסאוס, הוא אחד המטרות הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים קרוב לכמה עשרות מטאורים בשעה) והן בזכות עצם התרחשותו בשיא הקיץ.
השביט שאחראי למטר, 109P/Swift-Tuttle, חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991 עד 2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה). השנה, שיאו של המטר צפוי להתרחש בלילה שבין יום חמישי לשישי, בין 12 ל-13 באוגוסט בין השעות 22:30 ל-1:00 לאחר חצות, ופירוש הדבר שישראל מצויה במקום אופטימלי מבחינת שעת השיא, אם כי גם שני הלילות הסמוכים לשיא (בין 11 ל-12 באוגוסט ובין 14-13 בו, מבטיחים מאוד. עובדה נוספת שהופכת את המטר לאופטימלי השנה היא היעדרותו של הירח מרוב שעות הלילה, הודות להימצאותו סמוך מאוד למולד שחל ביום ראשון. כדי ליהנות בצורה הטובה ביותר מהמטר, יש לצאת למקומות חשוכים ככל האפשר, הרחק ממקומות יישוב.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהתופעה נראית ככוכב שחוצה את השמיים במהירות ונדמה שהמטאור נופל מהשמיים. על-פי רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שנלכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספרה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה (מהירותם של הפרסאידים היא 60 ק"מ לשנייה). מהירות זו היא המהירות היחסית בין מהירות כדור הארץ במסלולו סביב השמש ומהירות החלקיקים במסלולם סביב השמש.
במהירות עצומה זו חלקיק האבק שנכנס לאטמוספרה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספרה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב מכלה את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספרה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים. חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספרה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד - עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם תהיה רעה מאוד. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בשנת 2013, התפוצץ מטאוריט גדול שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר.
הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח ההרס הטמון במטאוריטים גדולים היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ-65 מיליון שנה וכנראה שהביא להשמדת הדינוזאורים. ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמת להכחדה המונית של מינים על פני כדור הארץ. אולם, אל דאגה: כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
מתי ואיך לצפות במטר?
את המטר רצוי לראות ממקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו באופן דרמטי.
לאחר חצות זה הזמן הטוב ביותר לצפות במטר. נקודת הרדיאנט זורחת בשעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להיראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש, לפיו הקצב של מטר הפרסאידים הוא למעלה ממאה מטאורים בשעה בשיא המטר. הקצב של הקז"ש הוא תיאורטי ומנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט הייתה מצויה בדיוק בזניט בלילה חשוך ובתנאים אופטימליים). כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה. גופים שונים מארגנים תצפיות המוניות במטר במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב.
מהו מקור המטאורים?
מקורם של המטאורים מגוון ורב - החל מאינספור חלקיקים שממדיהם נעים מגודל מיקרוסקופי , דרך כמה ק"מ שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש, וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.
חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו מלאות המכתשים הן סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב שלהם שצולמו באמצעות חלליות שחלפו בקרבתם, מגלים את פניהם עטורות המכתשים. לעיתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שייזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף יילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.
ומהו מקור מטרות המטאורים?
מדי לילה אפשר לראות מטאורים בודדים רבים. הם אקראיים וצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. אלה קרויים - מטאורים ספורדיים. מדוע אם כן מטר הפרסאידים יוצא דופן? יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
מטר מטאורים אוגוסט 2016
סביב השמש נעים כוכבי לכת וגם שביטים - אלה גופים שעשויים תערובת של קרח ואבק שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב.
פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. אפשר להמשיל את השביט למשאית כותנה שנעה בנתיב סגור והכותנה מועפת ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא כותנה. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את הכותנה שהועפה ממנה. גם למטרות המטאורים עצמם יש שיאים הקשורים לשנה שבה חל המטר ולשנה שבה חלף השביט סמוך לשמש. כמו כן, יש אזורים מסוימים במסלול החלקיקים שעשירים יותר כתוצאה מפעילות יתר של השביט ששחררה אבק בקצב גדול יותר. בשנים אלה עשוי להיות זינוק במספר המטאורים הנראים במטר, כמו שהיו בשנים 1991 עד 2000 או, השינוי המחזורי בקצב של מטר הלאונידים, המקביל למחזור הקפתו של שביט האם סביב השמש, אחת ל-33 שנים.
פורסם לראשונה: 00:09, 10.08.21
