הדו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPPC), שהתפרסם בתחילת השבוע, הציג תמונה קודרות ועובדות קשות על קצב ההתחממות העולמית, לצד אזהרה ברורה וחותכת שאם לא נפעל מיד ובאופן דרסטי המצב יחמיר פי כמה. תחזיות שכאלה, לנוכח אירועי מזג האוויר הקיצוניים שנחזו בכל העולם בחודשיים האחרונים, מחייבות את כולנו לשנות הרגלים ולעשות מעשה. נכון, חברות הדלקים הפוסיליים המזהמים, שגרפו רווחים, הסתירו את האמת ונלחמו בה בכל החזיתות, אשמות. גם המנהיגים, שהתעלמו מכל הסימנים והאזהרות, שקידמו מדיניות קצרת רואי ולא היו אמיצים מספיק לחתוך בבשר החי, נכשלו. אבל לפני הכול ואחרי הכול אלה אנחנו, שעוצמים עיניים ואוטמים אוזניים, שצורכים בלי הפסקה כאילו אין מחר, שלא בוחרים ירוק ביום יום ובקלפי, שלוקחים חלק פעיל בטירוף המערכות הזה.
נכון, אנחנו לא יכולים לבחור מה יהיה תמהיל הדלקים בייצור החשמל בישראל. גם לא אם תהיה או לא תחבורה ציבורית זמינה ואמינה מהבית שבו אנו גרים למקום העבודה, שלא נדבר על תחבורה ציבורית בשבת. אבל בהרבה בחירות קטנות ויום יומיות אנחנו יכולים למתן את קצב ההתחממות ובגדול. ואסור לשכוח שעל אף שנדמה כי כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, כולנו יחד יכולים להשפיע ולשנות.
יש הרבה פעולות ושינוים, קטנים כגדולים, שאנחנו יכולים לעשות כדי להפחית את פליטות גזי החממה שלנו, ועל הדרך להפחית גם פליטות מזהמים לאוויר, לקרקע ולמקורות המים, להפחית את הפגיעה במערכות אקולוגיות ובסביבה הטבעית ואפילו לחסוך כסף. אמנם קשה מאוד לכמת בדיוק את הפליטות של פעולה זו או אחרת, כי הן לרוב תלויות במשתנים רבים שמשתנים בין מקום למקום, בין זמן לזמן ובין אדם לאדם, למשל תמהיל הדלקים בייצור החשמל או המרחק שמוצר זה או אחר משונע או האופן שבו הוא מטופל בסוף ימיו. יחד עם זאת, אפשר להצביע על הפעולות הפשוטות, המידיות והכי משפיעות שכל אחת ואחד יכולים לעשות, ולהראות איך ישפיעו על הפחתת הפליטות. בנוסף, כיוון שבתהליכים שונים נפלטים גזי חממה שונים, למשל מתאן ממערכת העיכול של בעלי חיים וחמצן דו חנקני מדישון הקרקע, ולכל אחד מהם יש השפעה שונה על ההתחממות הגלובלית, נהוג להמיר את כולם לסקלה אחת לפי פחמן דו-חמצני, והיא מבוטאות ביחידות של פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי או בקיצור פליטות פחמן.
הפעולה הראשונה והמשמעותית ביותר שתוכלו לעשות, ואולי גם המוסרית ביותר, היא להפחית את צריכת הבשר ואפילו לעבור לתזונה צמחונית או טבעונית. בבחינה של תפריט יומי של 2,000 קלוריות, ובהשוואה בין אוכלי בשר בכמות 100 גרם ליום לעומת צמחוניים, נמצא כי פליטות הפחמן ירדו מ-7.2 ק"ג ליום ל-3.8 ק"ג. כלומר כמעט ב-50%. לכן, אם הפליטות לנפש בישראל בשנת 2020 עמדות על כ-8.5 טון, שהם כ-23 ק"ג ליום לנפש, הרי שמעבר לתזונה צמחונית יכול להפחית 15% מהפליטות שלנו. כמו כן, הפחתה של צריכת מזון מהחי מפחיתה גם את תפיסת השטחים הטבעיים, בירוא היערות, צריכת המים ופליטות השפכים, וזיהום האוויר מהדישון וההדברה. בהקשר זה, חשוב להדגיש, שאם חשבתם לעבור לבשר מתורבת, קחו בחשבון שהייצור שלו כרוך בצריכת חשמל גבוהה מאוד, ולכן שוב בהרבה פליטות פחמן. זאת ועוד בזבוז מזון, כלומר המזון שמושלך לפח לאורך שרשרת האספקה מהחקלאי ועד לבית, ועומד בישראל על כשליש מהמזון המיוצר ומיובא, אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. בזבוז מזון מוערך גם בעלות שנתית של כ-3,300 שקלים למשפחה ממוצעת. כך שאם תזרקו פחות, תחסכו פעמיים.
ריאיון עם פרופ' דניאל רוזנפלד, אחד ממחברי דו"ח האו"ם
(צילום: משי בן עמי)
הכלי האפקטיבי והפשוט יחסית השני הוא להפחית את צריכת החשמל, בבית או בעבודה. זה מתבטא באין ספור פעולות קטנות, משימוש בנורות חסכוניות וכיבוי האור ביציאה מהחדר, ועד כיוון נכון של הטמפרטורה של המזגן, בקיץ ובחורף, וצמצום שעות השימוש במזגן, או התקנה של דוד שמש ושימוש מושכל בדוד החשמל. לדוגמה, ייבוש כביסה במייבש כביסה ממוצע פולט כ-2 ק"ג פחמן, ובהנחה שאתם משתמשים במייבש שלוש פעמים בשבוע, כלומר 12 פעמים בחודש, הפליטות שוות ערך ל-24 ק"ג. צריכת החשמל הממוצעת לבית אב בישראל היא כ-680 קוט"ש לחודש, שהם 421 ק"ג פחמן למשפחה לחודש. על כן מעבר מייבוש במייבש כביסה לייבוש באוויר הפתוח ובשמש יוביל לחסכון של 6% מהפליטות המשפחתיות מצריכת חשמל. גם מעבר לכביסות קצרות ובטמפרטורה נמוכה יותר, למשל מ-60 מעלות צלסיוס ל-30, יכול לצמצם את צריכת החשמל ב-40% עד 60% וכתוצאה מכך גם את פליטות גזי החממה. דרך אגב, שימוש בטמפרטורה נמוכה בעת הכביסה וכמה שפחות זמן כביסה וייבוש שומרים טוב יותר על הצבע והבד ומצמצמים את הבלאי של הבגד.
חסכון משמעותי נוסף תוכלי להשיג בצמצום שעות המזגן, למשל אם תשאירו תריס מוגף בבוקר שלא יכנסו החום והלחות ותפעילו מאוורר במקום, או אם לא תשנו עם פיג'מה חמה ושמיכת פוך כשהמזגן על 16 מעלות. כל שעה שבה תפחיתו את השימוש במזגן, גם אם תעברו למאוורר, שצורך פחות מעשירית מהחשמל של מזגן, תוכל להוביל לחסכון של כ-6% מהפליטות מצריכת החשמל בקיץ.
מגזר התחבורה הוא מגזר זולל דלקים עתירי פליטות פחמן וזיהום. רכב ממוצע פולט 160 גרם פחמן לקילומטר, ואם הממוצע השנתי הוא 20,000 ק"מ משמעו 3,200 ק"ג בשנה, כ-40% מסך הפליטות לנפש. אם תחסכו 10% מהנסיעות במעבר לתחבורה ציבורית או שיתופית או לרכיבה על אופניים והליכה, תחסכו 320 ק"ג לשנה, כלומר 4% מפליטות הפחמן לנפש לשנה.
לכל מוצר שאתם קונים יש תג מחיר של פליטות גזי חממה, לאורך כל שרשרת האספקה שלו, מהפקת חומרי הגלם- כותנה או כימיקלים לייצור פלסטיק, עבור בייצור המוצר במפעל- בגד או בקבוק פלסטיק, ועד לשימוש שלו וההשלכה שלו לפח. הפליטות הללו רבות, אבל לרוב סמויות מהעין. לכן רכישה של מוצר מקומי וכזה שאינו חד פעמי וניתן למיחזור עדיפה תמיד. אבל אולי הגיע הזמן לשים על כל מוצר ומוצר את התווית הפחמנית שלו (זה כבר קיים ואפשרי), כך שתהיה לנו תחושה כמה פליטות כרוכות בשימוש בו, ונוכל לבחור מה לקנות לא רק לפי המחיר והמותג אלא גם לפי האקלים. עם זאת, אין ספק שמעבר לכל המספרים, החיסכון חייב להתחיל בשינוי תפיסה והרגלים ואפילו שינוי אורח חיים. זה נראה מורכב, אפילו בלתי אפשרי, אבל אם לא בשבילכם אז לפחות למען הילדים והנכדים שלכם.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
