תגלית נדירה בירושלים: מטבע שקל מכסף טהור, ששימש למסחר בירושלים לפני כ-2,000 שנה, בתקופת בית המקדש השני, התגלה בירושלים על ידי ליאל קרוטוקופ, בת 11 מפתח תקווה.
המטבע העתיק בירושלים
(צילום ועריכה: יניב ברמן, רשות העתיקות ועיר דוד)
המטבע התגלה בעפר שהגיע מחפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות ב"דרך עולי הרגל", בגן לאומי עיר דוד. במסגרת החפירה, נשלח העפר הארכיאולוגי לסינון רטוב בגן לאומי עמק צורים, ומי שזכתה לגלות את הממצא היא הילדה ליאל, שהגיעה עם הוריה ואחותה לפעילות הסינון. "שפכנו את הדלי עם העפר על המסננת, ותוך כדי שסיננו את האבנים שהיו בתוכו, ראיתי משהו עגול", היא סיפרה. "בהתחלה לא ידעתי מה זה, אבל זה היה נראה שונה מכל שאר האבנים. אבא שלי הביא את המטבע לאחת העובדות, והיא הראתה את זה לארכיאולוג. הוא הסתכל על זה ואמר שזה מטבע מכסף שצריך לעבור ניקוי. מאוד התרגשתי".
לדברי ליאל, "כשהגעתי לעמק צורים חשבתי שבטח יש בדליים מטבעות פשוטים, אבל לא חשבתי שאני אמצא בעצמי מטבע, ובטח שלא מטבע כזה נדיר מכסף טהור. היה לי מזל שהצלחתי לגלות את זה, אבל אני רוצה גם לומר תודה רבה לאחותי כי היא בחרה את הדלי שסיננו, ואם היא לא הייתה בוחרת דווקא את הדלי הזה, כנראה שלא הייתי מוצאת את המטבע". המטבע, שנשלח למעבדות רשות העתיקות, עבר תהליך כימי לצורך ניקוי, ולאחרונה, עם השלמת התהליך, התבררה משמעותו של הממצא.
משקלו של המטבע כ-14 גרם. בצדו האחד מופיע תיאור של גביע עם הכיתוב: "שקל ישראל" ובסמוך לגביע מופיעות האותיות: ש"ב - המבטאות את המילים "שנה ב'" – השנה השנייה למרד הגדול של היהודים ברומאים (שנים 67 – 68 לספירה). בצדו השני של המטבע מופיע תיאור המזוהה על ידי החוקרים כמטה של הכהן הגדול, ולידו מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "ירושלים הקדושה".
ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, ד"ר רוברט קול, אמר: "מדובר בממצא נדיר, שכן מתוך אלפים רבים של מטבעות שהתגלו עד היום בחפירות ארכיאולוגיות, רק כ-30 מטבעות הם מטבעות עשויים כסף, מתקופת המרד הגדול".
6 צפייה בגלריה
מטבע הכסף ועליו גביע עם הכיתוב: "שקל ישראל" והאותיות: ש"ב (שנה ב' למרד)
(צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)
הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הוסיף: "על הרחוב הזה, שחיבר בין בריכת השילוח שבדרום עיר דוד להר הבית שבצפון, והיווה את הרחוב הראשי של ירושלים בתקופת בית שני, צעדו אלפי עולי הרגל בדרכם אל המקדש. אין ספק שהתקיימה כאן פעילות מסחר ענפה מאוד. על כך, מעידים המשקולות ומטבעות הברונזה הרבים שמצאנו כאן. אבל למצוא מטבע מרד מכסף טהור, זה בהחלט מיוחד ומרגש".
ד"ר קול מעריך כי הכסף שממנו נוצר המטבע, הגיע מעתודות הכסף הרבות שהיו בבית המקדש, וכי הוא הוטבע ברחבת הר הבית - ייתכן על ידי אחד הכהנים, שפעל בתיאום עם מנהיגי המורדים וסייע להם. לדבריו, "מדובר בכסף באיכות גבוהה מאוד. איפה עוד אפשר היה למצוא כסף בכמות כזו ובאיכות גבוהה כזו באותם ימים? רק בבית המקדש. אם כן, אנחנו יכולים לומר בזהירות, כי המטבע הזה, הוא, ככל הנראה, אחד הפריטים היחידים שאנחנו יכולים להחזיק כיום, שמקורם בבית המקדש עצמו".
"כולם מכירים את שער טיטוס ברומא ואת תיאורי השלל שנלקח מבית המקדש אשר מופיעים עליו, אבל לא רבים מכירים את הכתובת העתיקה שחשף החוקר ג'זה אלפלדי Géza Alföldy)) ממנה אפשר ללמוד על עתודות הכסף העצומות שהיו בבית המקדש." הוסיף ד"ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות. "כתובת זו, גילתה שהקולוסיאום הנודע שכולנו מכירים ברומא, נבנה על ידי הרומאים משלל בית המקדש שנבזז מירושלים. כך נכתב בה: 'הקיסר אספסיאנוס (שלצד בנו טיטוס, דיכאו את מרד היהודים והחריבו את המקדש) ציווה את בניית האמפי תיאטרון החדש הזה (קולוסאום) מחלקו בשלל'. נסו לתאר לעצמכם את היקף השלל ואת כמויות הכסף שמצאו הרומאים במחסני בית המקדש".
6 צפייה בגלריה
משפחת קרוטוקופ עם המטבע הנדיר בדרך עולי הרגל בעיר דוד
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
ד"ר קול סיכם: "מטבע הוא סימן של ריבונות. אם אתה יוצא למרד, אתה משתמש באחד הסמלים המובהקים ביותר של תביעת עצמאות, ואתה מטביע מטבעות. הכיתוב שמופיע על המטבע – מבטא, באופן ברור, את שאיפותיהם של המורדים". לדבריו, "גם הבחירה להשתמש בכתב עברי קדום, שכבר לא היה בשימוש באותה התקופה – הוא לא מקרי. השימוש בכתב הזה בא לבטא את הערגה של בני התקופה לימי דוד ושלמה ולימי הממלכה המאוחדת – ימים שבהם הייתה לעם ישראל עצמאות מלאה בארץ".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "שמחתי לראות את ההתרגשות והסקרנות שאחזו בילדה ליאל עם מציאת המטבע הנדיר. רשות העתיקות רואה כמשימה ראשונה במעלה, את החיבור של הדור הצעיר למורשתו, באופן חוויתי ובלתי אמצעי. המרכז החינוכי שלנו יגיע לכיתה של ליאל, יעביר בה פעילות על הטבעת מטבעות, וישתף את כל חבריה בממצא ובחשיבותו". המטבע הנדיר יוצג לקהל הרחב במהלך ימי החנוכה בגן לאומי עמק צורים בירושלים. בעיר דוד וברשות הטבע והגנים מזמינים את הציבור להגיע ולהשתתף בפעילות הסינון ב"חוויה הארכיאולוגית" שמתקיימת במקום.
