מגלגלים אחריות ואלפי עצים נכרתים בכל שנה לטובת כבישים והרחבת תשתיות: שרת התחבורה, מרב מיכאלי, טוענת שהאחריות להיאבק במשבר האקלים מונחת בין היתר גם על משרדה - אך תוכניותיו כוללות את כריתתם של אלפי עצים מדי שנה, החיוניים למאבק. במשרד התחבורה טוענים שהם עושים הכול על מנת להגן על עצים, אך פקיד היערות טוען שהוא דווקא מצליח להציל הרבה עצים ביחס לתוכניות שמגישות חברות התשתית. הוא טוען שפקידיו עושים הכל כדי לשמור על העצים, אלא שארגוני החברה האזרחית ופעילי סביבה הצליחו להציל עצים נוספים גם לאחר ההחלטות. אז אם כולם עושים הכול כדי שיהיה לנו ירוק בעיניים ובכל זאת אלפי עצים נכרתים - מי שומר על העצים בישראל? והאם הנטיעות שנעשות במקום הכריתות איכותיות מספיק? בדקנו.
בשבוע שעבר הכותרות בארץ ובעולם עסקו בדו"ח המטלטל וחסר התקדים של האו"ם על משבר האקלים, שקבע כי חלק מהאסון האקלימי הוא בלתי הפיך וכי העולם הולך ומתחמם בקצב מדאיג. פרופ' דניאל רוזנפלד מכותבי הדו"ח, אמר לאולפן ynet כי ההשפעות בישראל יהיו חריפות "גם בתרחיש האופטימי ביותר, שהוא לא ריאלי, של מעלה וחצי, כמות הגשמים החזויה עד סוף המאה תרד בכ-15%, בנוסף להתחממות שהיא בערך כמעט כפולה מהממוצע העולמי - 2.5 מעלות. בגלל ההתחממות נקבל התאדות רבה יותר. לכן פחות גשם, שמתאדה יותר, והדבר ישאיר לנו הרבה פחות מים זמינים לצמחיה. לכן תהיה התייבשות וקמילה, והרבה פחות מים זמינים למאגרי מים, למי התהום, למעיינות".
על חשיבותם של העצים, במיוחד בשבוע שבו שריפת ענק גרמה לנזק כבד לצומח בהרי ירושלים, כולנו יודעים. הם מסייעים למתן את ההשפעות האקלימיות ובוודאי במרחב הבנוי. בדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2019 נכתב כי תרומתם של העצים "כוללת, בין השאר, שחרור חמצן לאטמוספרה; אצירת פחמן בגוף העץ, דבר שמפחית את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר וכך עשוי לתרום למיתון שינוי האקלים; ייצוב הקרקע והשבחתה בזכות החומר האורגני שנושר מן העץ; שיפור החלחול של מי גשם לקרקע וצמצום הסכנה להצפות".
עוד נכתב כי עצים חיוניים לשימור המגוון הביולוגי, והם תורמים למרחב הבנוי שבו מתגוררים בני האדם. "בעניין שינויי האקלים עשויה להיות לעצים חשיבות הן בהתמודדות עם ההתחממות הקיימת והצפויה, והן במיתון פליטת גזי החממה התורמת לשינויי האקלים. באמצעות הצל שהם מטילים ובשל התופעה של קירור באידוי (נידוף מים מן העלים), עצים באזורי מגורים מפחיתים את הטמפרטורה וכך ממתנים את תופעת 'אי החום העירוני'". בדו"ח לא ננקטה עמדה, אך חרף היתרונות הבולטים של העצים בשנים 2018-2013 אושרה כריתתם של כ-376 אלף עצים, 54% מהם לצורכי בניה ופיתוח.
שי הרשקו מהמטה לבינוי שפוי, ממפה את רhשיונות הכריתה שניתנים בישראל. חלק גדול מהם נעשה לטובת פרויקטים תחבורתיים כמו הרחבת כבישים, הנחת מסילות ורכבות קלות. במשרדי הממשלה מספרים שבפרויקטים אלו המתח הוא המורכב ביותר - בין הצורך לפתח את התחבורה ובוודאי התחבורה הציבורית שנתונה במשבר ובין הצורך לשמור על עצים, אלא שמומחים ופעילים סביבתיים טוענים שמדובר ב"גרינווש" (התנהלות שרק לכאורה מקדמת התנהלות סביבתית) וזאת משום שלא חייבים לסלול נתיב תחבורה ציבורית בנוסף לכביש, ועל חשבון ערכי סביבה ולקרוא לזה פיתוח תחבורה ציבורית - משום שצעד כזה מחזק בעיקר את הרכב הפרטי, ששימוש בו הוא ההיפך המוחלט מאינטרס סביבתי.
ההחלטה העדיפה היא לקחת נתיב המשמש כלי רכב פרטיים ולהמיר אותו לתחבורה הציבורית, זו החלטה ירוקה הרבה יותר. גם שביל אופניים ניתן להעביר מסביב לעצים ולא במקומם ורכבות קלות מקבלות עדיפות במקומות רבים על חשבון כבישים ולא בנוסף אליהם. גם בירושלים הרכבת הקלה עוברת על תוואי שבו עבר כביש וכך הרווח כולו לסביבה, להולכי הרגל, למשתמשי התחבורה הציבורית וגם לעסקים ברחוב. מומחים מדגישים שבעולם מחלקים אחרת את התשתית ומפתחים אותה על חשבון ערכי סביבה רק במקרים חריגים וכשאין ברירה - בדיוק ההיפך מברירת המחדל כאן.
כך, על פי המיפוי שערך הרשקו, על מנת להוסיף נתיב תחבורה בכביש 4 בין צומת הדרים לפרדסיה אושרה כריתתם של 303 עצים ו-69 עצים יועתקו. במסגרת פרויקט מהיר לעיר לסלילת נת"צים בגוש דן ייכרתו מאות עצים בבת ים, לוד, הוד השרון, במרחבים הבינעירוניים כך ש-1,104 עצים ייכרתו סך הכל ו-255 יועתקו.
הנתיבים המהירים בכניסה לתל אביב הם פרויקט שנעשה להוספת נתיב לאיילון במקום לקחת נתיב מהרכב הפרטי, והפרויקט השאפתני והיקר - ביחס לאלטרנטיבה שלו, יביא בתל אביב ובראשון לציון לכריתתם של כמעט 700 עצים.
מסילת הרכבת על תוואי כביש 431, לפי עמדת מומחים, לא תשפר את הנגישות של משתמשי התחבורה הציבורית באופן משמעותי ביחס לתוכנית המקורית שאמורה הייתה לעבור במרכז העיר ראשון לציון ושונתה בעקבות התנגדות העירייה לעבודות במרכז העיר והיא תיסע בין תחנת הראשונים בראשון לציון, שממוקמת לצד כביש מהיר, עד לתחנת מודיעין מרכז. במסגרת העבודות אושרו לכריתה 4,713 עצים. כך גם אושרו כריתתם של מאות עצים למטרוניות, לרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב ולזו שתיסע בין נצרת לחיפה, ואלו רק חלק מהדוגמאות.
"כריתת עצים היא בגלל תכנון רע, לא בגלל שצריך", אומר הרשקו. "אפשר היה לנהל את התכנון באופן הרבה יותר טוב גם את פרויקטי התשתית וגם לשמור על העצים. אם היו לוקחים נתיב לתחבורה ציבורית ולא מוסיפים, יכלו לשמור על עצים לצד כביש 2,4,5 ונוספים. בערים ממשיכים להוסיף נתיבים לתחבורה ציבורית במקום לקחת נתיבים מרכב פרטי, כדי לאפשר הליכה רגלית לצד עצים ואז אומרים שזה 'ירו' וגם הרכבת הקלה תייצר תחנות שהן במדבר עירוני, אבל החשיבה כולה והתכנון כולו כזה שמקדש את הרכב הפרטי ולא איך לשרת את האנשים".
ב"אדם טבע ודין" מזכירים שבתוכנית המטרו מיועדים לכריתה 17 אלף עצים מתוכם 4,000 לשימור וכי למשל אתר ההתארגנות שהקצתה עיריית תל אביב לנת"ע הוא גן הכובשים, שבו עשרות עצים, אף שלצדו חניון. בארגון מציעים לשנות את החוק, כך שיחמיר את הקריטריונים המאפשרים כריתה.
אדריכל הנוף שחר צור, מרצה בטכניון ומומחה בנושא יער עירוני, התייחס גם הוא לכריתת העצים לטובת הרחבת כבישים, "ברור ששום דבר אינו גזירת גורל כפי שמתואר ומדובר בסדר עדיפויות", הוא אמר. "אמנם תשתיות תחבורה ציבורית הולכות בקו ישר ויש מגבלת רדיוסים, אך בהחלט ישנה אצבע קלה על ההדק ולמרות שעשינו דרך ארוכה אנחנו רואים כריתה מאסיבית, אנחנו בפיגור אחרי תכניות מתקדמות שנעשות בעולם ובשנים הקרובות פשוט לא יהיה צל ולא יהיו עצים בוגרים בחלק גדול של המרחבים העירוניים".
לדברי צור, אמנם ניטעים עצים במקום העצים שנכרתים, אך לא מדובר באיכות דומה כלל. "מדובר בעצים שנשתלו באמצע המאה הקודמת ומוחלפים בעצים צעירים ובבחינת 'הרצחת וגם ירשת', כי אם כבר נאלצת להוריד עצים בוגרים, תן את התנאים הטובים ביותר להתפתחות עצים חדשים. כאן אפשר להגיד, שבסופו של דבר פרוייקטי התחבורה הציבורית הגדולים - לגבי התשתית החדשה לנטיעת עצים- היא השתפרה אמנם, אבל לא מה שהיינו מצפים מגופים רציניים. הם עושים משהו בינוני ואומרים בעצמם שיהיו עצים סבירים בלבד וזה הסטנדרט. כדי שעץ יוכל לגדול הוא צריך שטח בתת הקרקע שמחייב פינוי תשתיות ובפרקטיקה העצים מפסידים".
בנת"ע התקשרו עם משתלה שמגדלת עצים כדי שיהיו יותר בוגרים כשינטעו אותם בערים. הם מסבירים שהתכניות הישנות של הקו האדום חייבו התערבויות בדרך כדי לשמר עצים ולנטוע הרבה יותר. עוד טוענים שם שבתי הגידול לעצים שניטעים גדולים ויאפשרו צמיחה.
אך צור מזכיר שבעבודות על הקו האדום של נת"ע, 40 פיקוסים היו מיועדים לכריתה בשדרות ירושלים ביפו ורק לאחר מאבק ציבורי, ולא התעקשות של החברה, הם נשמרו. "זו דוגמה מצוינת לכך שהאצבע קלה על ההדק. למהנדסי תנועה קל יותר לעשות זאת מבחינת תכנון וביצוע ומשתמשים במכבסת מילים כשטוענים שמחזירים אחר כך עצים. כתוצאה מכך, אנחנו פשוט הולכים בשמש כל השנה ומפסידים את השירות האיקלוגי של העצים".
ד"ר ארז ברקאי הוא פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות והוא למעשה הרגולטור בכל הנוגע לכריתות עצים. לטענתו, תמיד מונח על הכף שתי תועלות ציבוריות. "בניגוד לבניית וילה, שם הגמישות גדולה באיך אפשר להעמיד את הבית, כשעוסקים בתשתיות תחבורה מדובר בפרויקטים הנדסיים מורכבים ויכולת המשחק הולכת ומצטמצמת", הוא אומר. "יש כל הזמן על בסיס יום יומי פרוייקטי תחבורה שמגיעים אלינו ודורשים לשנות את התכנון המפורט. אנחנו דורשים לשמר עצים כדי שיהיו יותר עצים בשטח וזה טריוויאלי. אנחנו לא קובעים מדיניות תחבורתית ולא מחליטים אם צריך פה או שם להעביר כביש או מסילה. לפני כמה ימים הוצאתי החלטה על מקטע של שביל אופניים בפארק הירקון בתל אביב וביטלתי רישיון לכריתת שישה עצים, אבל זה לא נכון בכל מקרה ובכל מצב כי לא תמיד אפשר לעשות שינויים והסטות של שבילים אבל כשאפשר עושים".
גם פקיד היערות הארצי בסופו של דבר מוגבל לתכניות שמקדם משרד התחבורה לרבות הרחבת כבישים. "אני מסכים ב-100 אחוז עם זה שצריך להתבסס על הקיים ורק אז לחשוב אם צריך עוד שטחים פתוחים ונכון לכל דבר גם לפרויקטי בינוי וזה תמיד נכון, אבל אני לא יכול ואין לי כלים לבחון האם נכון לקחת נתיב מסוים ולהמיר לנת"צ. אני יוצא מנקודת הנחה שכאשר פונים אליי עם תכנון מסוים, ההנחה היא שזה התכנון ואני בודק מה אפשר לעשות ביחס לחלופות עבור התכנון הנתון".
לדברי ד"ר ברקאי, אנשיו מתערבים בכל יום בפרויקטים תחבורתיים. "ברור שהייתי שמח אם כל גופי הפיתוח והתשתיות יפנימו, שלא חשוב רק לסלול כביש, אלא חשוב גם לשים עצים. לצערי הרב הרבה פעמים התכנון המפורט כבר הושלם ורק אז נזכרים שצריך להוציא רישיון כריתה וברור שזה תכנון שלא מתחשב בעצים", הוא אמר. "הלוואי שזה היה נכנס לתודעה כדי שלא נגיע למצב שבדקה ה-90 עוצרים הכול". והנה, למרות שבמשרד התחבורה מתגאים בשמירה פרוגרסיבית על עצים, פקיד היערות מתאר תוכניות רבות שבהן התערב: במקטע של הקו הסגול ברכבת הקלה על כביש 461 ניצלו 66 עצים מתוך למעלה מ-200, במקטע אלוף שדה 88 עצים, בראשון לציון 69 עצים. גם בקו הרכבת מנצרת לחיפה שמרו על 72 עצים ועוד.
ועדיין, במקרים רבים גם החלטות פקידי היערות משתנות לאחר לחץ ציבורי, כפי שתאר צור בעבודות על שדרות ירושלים ביפו. "אנו עושים את המרב והמיטב במסגרת הכלים שעומדים לרשותנו", מגיב ד"ר ברקאי, "אין ספק שפעילות אזרחית הובילה לשינויים זה דבר מבורך וקורה בכל מקום בעולם ובכל דמוקרטיה. זה דבר מבורך ולא חושב שזה מעיד על כך שהתאמצו מספיק או לא התאמצו מספיק".
- למה? הרי אם משנים את התכנון - מכירים בזה שהיתה בעיה בדרך. לא?
"אני לא חושב ככה. זה חוזר לאיזו נקודה ביצעו את השינוי הזה כי אם השינוי מתבצע מספיק זמן מראש יש תמיד את שאלת המידתיות. אם נזכרים להתנגד בשלב האחרון כשהקבלן והטרקטור כבר נמצאים בשטח או שהפעילות בוצעה מספיק זמן מראש - זו שאלה של איזונים. כאן אני בא ואומר הדרך המשמעותית ביותר של הציבור להשפיע על כריתות עצים היא בשלב הגשת ההתנגדויות".
תגובות:
תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה מקדם תחבורה בת קיימא, התומכת בין היתר בערכי שימור הסביבה על ידי הפחתת התלות בכלי רכב פרטיים מזהמים. במטרה ליישם מדיניות זאת, המשרד מתעדף הקצאת נתיבים קיימים לטובת נתיבי תחבורה ציבורית, כמו גם הקצאת חלקים לטובת אמצעי תחבורה רכים, כגון אופניים וקורקינטיים ממונעים. עם זאת, יצוין כי ישנם מרחבים בהם לא ניתן להמיר נתיבים קיימים לנתיבי תחבורה ציבורית, כמו גם פרוייקטי תשתית מסילתיים, שלהם דרישות גיאומטריות קשיחות. בכל פרוייקט תחבורתי, משרד התחבורה מנחה את חברות התשתית הקשורות אליו לעשות כל מאמץ אפשרי כדי למצוא פתרונות המאזנים בין הצורך בשמירה על העצים לבין הצורך לטייב את היצע התחבורה הקיימת. יצוין כי אחד העקרונות המנחים בביצוע כל פרוייקט הוא ניצול יעיל של הקרקע, דבר שנמצא גם בסדר עדיפות גבוה של מוסדות התכנון האמונים על אישור התכניות וההיתרים בפועל".
עוד נמסר כי "בנוסף לכך, בכל פרויקט תחבורתי של משרד התחבורה, מבוצעים גם תסקירי השפעה על הסביבה ונעשים מאמצים רבים למתן פתרונות למעבר לבעלי חיים והחזרת הטבע למצבו הקודם בתום ביצוע הפרוייקטים.יודגש כי החברות המבצעות את הפרוייקטים התחבורתיים פועלות כמובן על פי דין ותחת אישורי פקיד ההיערות. בכל מקום בו הדבר אפשרי, מועתקים אותם עצים לאזור חדש ועצים חדשים רבים יותר ניטעים בתוואי החדש או במקום חלופי ובכך נשמר ואף משופר מאזן העצים במרחב".
ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון פועל לשימור ונטיעת עצים בתוכניות ואף פרסם מדריך מנחה לצל עצים במרחב הבנוי. קידום תוכניות התחדשות עירונית הכוללות פיתוח תשתיות בכלל ובפרט תחבורה ציבורית בתוך מרכזי ערים, מצריך כניסה לתוך מרקמים שקיימים בהם עצים. במסגרת הליך התכנון, ועדות התכנון מקפידות לשמר עצים ככל הניתן וכן קובעות חובת נטיעת אלפי עצים בוגרים כדוגמת לאורך תוואי הרכבות הקלות בירושלים ובמטרופולין תל אביב".
