ביום ראשון הקרוב ידונו משרדי ממשלה בהצעת מחליטים לפיתוח מפרץ חיפה והפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית. את התוכנית קידמו משרד ראש הממשלה החליפי בשיתוף משרד ראש הממשלה. מטרת התוכנית, לפי הצעת המחליטים, היא "לקדם תוכנית אסטרטגית לפיתוח וקידום מפרץ חיפה, אשר תתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי המפרץ, באמצעות פרויקטים כלכליים משמעותיים שישנו את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות-חברתיות הקיימות כיום במפרץ, כמו גם היערכות מתאימה של משק האנרגיה שתכליתה להביא להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה".
מאחורי הכותרת הזו עומדות שורה של החלטות קודמות, שמטרתן לשנות פני מפרץ חיפה. זאת על רקע פעילות ועדת המנכ"לים עוד בימי הממשלה הקודמת, שהציבה יעד של עשר שנים לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. את הוועדה הקודמת הוביל אבי שמחון, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. אלא שהתוכנית הובילה להתנגדויות רבות, בעיקר מצד משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל. לשם כך, העבודה על התוכנית הנוכחית נעשתה בשיתוף המשרדים השונים, כך שההתנגדויות שככו מעט.
"ברור לחלוטין שדו"ח ועדת המנכ"לים נעשה בחיפזון ובלחץ בעיקר לצורך הישג פוליטי", אמרו גורמים המעורבים בתוכנית. "הדו"ח היה שנוי במחלוקת. אגף תקציבים לא הסכים עם אף מילה שכתובה שם ולא רצה לאמץ אותו. אנחנו לקחנו את הדו"ח ופירקנו אותו כדי לפרק את ההתנגדות באגף התקציבים".
התוכנית מגיעה לאישור הממשלה על רקע דבריו של עידן עופר, הבעלים של בז"ן, שהצהיר כי הוא תומך במתווה לפינוי המפעל מחיפה. "ההתבטאות שלו לא נולדה בחלל ריק", אמר גורם בממשלה. "אלא מתוך ידיעה שאנחנו עובדים על זה בכל הכוח. אנחנו מקבלים אינסוף לחצים ובקשות לפגישות. אבל שום דבר לא יקרה מאחורי הקלעים או מתחת לפני השטח".
מטרת התוכנית, נכתב בהחלטה היא להוביל לפיתוח אורבני שישנה את אופי האזור כולו, מאזור תעשייתי מרובה מפגעים, לאזור של מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים, וכל זאת במאמץ להתכנס ללוחות הזמנים שנקבעו בדו"ח ועדת המנכ"לים. יחד עם זאת אין תאריך מוצהר לפינוי. "זה לא אפקטיבי", אמר הגורם. "הם (א"ק: בעלי המפעלים) מבינים שהערך שלהם לא ימשיך לעלות. להיפך. אנחנו לא רוצים לנעול את עצמנו. זה חלק מהמשא ומתן".
בטויוטת הצעת המחליטים, שעליה ידונו ביום ראשון, הוחלט על הקמת מנהלת לקידום ופיתוח מפרץ חיפה. בין היתר, יקימו צוות לניהול משא ומתן למתווה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה. צוות בהשתתפות רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר ומשרד האנרגיה, יקיים מו"מ עם בז"ן וגורמים נוספים הרלוונטיים ליישום החלטה זו. "הצוות יעשה כל שלאל ידו כדי להגיע להסכמות שיביאו להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה".
הדיון ביום ראשון מתקיים על רקע בקשת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לקדם החלטת ממשלה שתיצוק תוכל להמלצות וועדת המנכ"לים. "אנחנו בזמנים אופטימיים מבחינת המאבק לפינוי מפרץ חיפה", אמרה השרה.
על הממונה על התקציבים יוטל להציע מקורות למימון הפרויקט כולו. על רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד האנרגיה והגנת הסביבה ומינהל התכנון, יוטל לקדם את סגירת חוות המיכלים של תש"ן ככל הניתן עד לשנת 2025. זאת, בכפוף להקמת מיכלי אחסון נפט גולמי חלופיים במתחם בז"ן, בהיקף המינימלי הדרוש, וככל הניתן באזור בו קיימים כבר כיום מיכלי אחסון נפט ותזקיקים. זאת, לטובת שיקום קרקעות חוות המיכלים של תש"ן והקמת שכונה מעורבת שימושים הכוללת מגורים, מסחר, תעסוקה ותיירות במקום חוות המיכלים.
רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הכלכלה, יפעלו מול חברת כי"ל להעתקת הפעילות התעשייתית ב"מתחם דשנים" לאתר אחר, בנגב, ככל הניתן שנת 2025.
השרה להגנת הסביבה תהיה אחראית לשיקום קרקעות התעשייה הפטרוכימית ותעשיית הדשנים, באמצעות זרוע הביצוע לשיקום קרקעות המדינה, החברה לשירותי איכות הסביבה, כחלק מפרויקט שיקום קרקעות המדינה. תקצוב הניקוי יוסדר במסגרת המשא ומתן מול תשלובת בז"ן וחברת כי"ל. "ככל שניתן להתחיל בשיקום חלקים מהקרקעות במקביל לפעילות המפעלים הנוכחיים, יש לשאוף לבצע זאת, על מנת להקדים לוחות זמנים לפיתוח אורבני בהמשך, לאחר הפסקת פעילות התעשיות", נכתב בהחלטה.
בנוסף, יוקם צוות ממשלתי לגיבוש מענה לפגיעה הכלכלית הזמנית של חלק מהרשויות המקומיות במפרץ עקב הפסקת הפעילות של התעשיות. זאת, תחת ההבנה כי בטווח הבינוני-ארוך הכנסות הרשויות יגדלו משמעותית לעומת הכנסותיהן כיום. זאת בין היתר בזכות היטלי ההשבחה. כמו כן יוקם צוות משותף למשרד הבריאות, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, לבחינת האופן המיטבי להקמת בית חולים בקריית אתא, במסגרתו ייבחן פינויים של שני בתי חולים בסביבה, וקביעת היקף הפעילות הרפואית הנדרשת מבית החולים, הסכם עם עובדי בתי החולים הקיימים וסוגיות נוספות.
השרה להגנת הסביבה ושר האוצר, בשיתוף פעולה עם שר הבינוי והשיכון ושרת הפנים, יקדמו תכנון והקמה של פארק מטרופוליני לאורך נחל הקישון, ממעגנת שביט ועד פארק האגמים של נשר. לטובת פרויקט זה יקצה משרד האוצר עד 500 מיליון שקלים בשנים 2023 - 2030, שיהוו עד 50% מעלות הקמת הפארק.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "מסקנות ועדת המנכ"לים לפיתוח מפרץ חיפה קבעו, כי יש להביא מוקדם ככל האפשר ומקסימום בעוד עשור לסגירת המתחם הפטרוכימי. פניתי לראש הממשלה בקריאה לקדם ביחד החלטת ממשלה לאימוץ ההמלצות של ועדת המנכ"לים, הקמת ועדה מלווה והקמת מנהלת – והמהלך הזה יוצא לדרך. בעת הזו של משבר האקלים ובתקופה זו, שבה אנו מתווים את הדרך למעבר לכלכלה דלת פחמן, עלינו להפסיק את ההשקעות בתשתיות פוסיליות ולהאיץ את ההשקעות באנרגיות מתחדשות. הביטחון האנרגטי של ישראל צריך לבוא מאנרגיית השמש, והמפעלים במפרץ חיפה צריכים לפנות את מקומם".
ממשרד ראש הממשלה החליפי נמסר: "המשרד מקדם תכנית לפיתוח מפרץ חיפה יחד עם משרד רה"מ וכל המשרדים והגורמים הרלוונטיים כפי שמתחייב מקווי היסוד של הממשלה. על אף שנעשתה עבודה אינטנסיבית מדובר על תהליך שעוד יימשך שבועות עד שיגיע להבשלה ולאישור הממשלה. לא נוסיף מעבר לזה על מנת שלא להזיק לתהליך".
