השמש שלנו היא חלק ממיעוט קוסמי של כוכבים בודדים. רובם הגדול של הכוכבים הם חלק ממערכת בינארית, של שני כוכבים שסובבים זה סביב זה, ואחרים נמצאים במערכות של שלושה כוכבים ואף יותר. מערכת השמש הקרובה אלינו ביותר, אלפא קנטאורי, השוכנת פחות מ-4.5 שנות אור מכאן, היא מערכת משולשת כזו, שמורכבת ככל הנראה משני כוכבים מסדר גודל של השמש שלנו, וכוכב קטן יותר שחג סביב שניהם. בשנים האחרונות התגלו כמה כוכבי לכת סביב הכוכב הקטן, פרוקסימה קנטאורי, ועוררו סקרנות רבה, בעיקר בגלל קרבתם.
הדמיה: סוכנות החלל האירופית
הכוכב הבודד הקרוב אלינו ביותר הוא כוכב ברנרד (Barnard's Star). למרות שהוא נמצא פחות משש שנות אור מאיתנו, אי אפשר לראותו בעין, משום שהוא ננס אדום, קטן וחיוור יחסית. בשנים האחרונות החלו חוקרים לחפש כוכבי לכת גם סביב ננסים אדומים, וכוכב ברנרד נחשב יעד מפתה במיוחד לאיתור כוכבי לכת כאלה, מכיוון שקרבתו תאפשר לחקור אותם במגוון רחב של אמצעים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הנדסה גנטית להשבת הראייה
החמצה שקולעת בול
קדחות ושפעות: מחלות ללא גבולות
ואכן, כבר לפני שש שנים הכריז צוות מדענים, ובו גם חוקרים מישראל, על גילוי ראיות עקיפות לקיומו של כוכב לכת שחג סביב כוכב ברנרד. אלא שהשנים נקפו והחיפושים הרבים לא הצליחו לאשר את דבר קיומו של כוכב לכת כזה – עד עכשיו.
צוות בין לאומי של חוקרים מדווח במאמר בכתב העת Astronomy & Astrophysics כי הצליח לאמת את קיומו של כוכב לכת סביב ברנרד, באמצעות תצפיות ומדידות בטלסקופ VLT, של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי, ESO, בצ'ילה. כוכב הלכת, שקיבל את התיוג Barnard b, הוא אחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר שהתגלו עד כה במערכות שמש אחרות, והמסה שלו היא כשליש מזו של כדור הארץ.
הוא קרוב מאוד לשמש שלו, כמה מיליוני קילומטרים בלבד, ומשלים הקפה שלה ב-3.15 ימי ארץ. למרות שכוכב ברנרד קריר בכ-2,500 מעלות מהשמש שלנו, במרחק כה קטן הטמפרטורה על פני כוכב הלכת היא כ-125 מעלות צלזיוס – חם מכדי להשאיר מים במצב נוזלי על פני השטח שלו, שזה תנאי לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם.
כוכב הלכת התגלה בעזרת מדידות של מכשיר בשם ESPRESSO – ספקטרוגרף ייעודי לחיפוש כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות, באמצעות מדידה מדויקת של שינויים זעירים בסיבוב של הכוכב סביב עצמו. הוא מאפשר למדוד שינויים בפליטת האור של הכוכב, המעידים על תנועות כלפינו או מאיתנו והלאה, ועל פיהם יכולים המדענים לחשב אם יש במערכת גופים נוספים שמושכים את מרכז הכובד שלו. על פי אפיון של דפוסי המשיכה, כמו תדירות השינויים, הם יכולים לחשב את קצב ההקפה של כוכב הלכת, את המסה שלו, ופרמטרים נוספים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
