ועידת האקלים של האו"ם (COP29) שתתקיים החודש בבאקו, אזרבייג'ן, היא ציון דרך חשוב במאבק העולמי נגד שינויי האקלים. ועידה זו תעסוק במגוון רחב של נושאים מרכזיים, החל מהגברת השאיפות המשותפות להפחתת פליטת גזי חממה ועד לנושאים של מימון המאבק במשבר האקלים וסיוע למדינות מתפתחות. מדובר בהזדמנות קריטית עבור מנהיגי העולם להתחייב לפעולות ממשיות שיסייעו לבלום את ההתחממות הגלובלית ולעמוד ביעדי הסכם פריז.
למה לי ועידת אקלים?
ועידות האקלים של האו"ם נערכות מדי שנה, ומאלה שהתקיימו בעשור האחרון, COP29 צפויה להיות מהחשובות שבהן. העולם חווה שינויי אקלים חמורים עם השפעות הרסניות - כמו שריפות, בצורות ושיטפונות - הגורמות לנזק כלכלי וחברתי עצום.
לפיכך, הוועידה יכולה להיות נקודת מפנה שבה המדינות תתחייבנה להגדלת ההשקעות והמשאבים לצורך מעבר לאנרגיות מתחדשות, שיפור התשתיות והיערכות לאסונות אקלימיים. הוועידה גם תאפשר שיח בין המדינות המפותחות והמתפתחות סביב גיוס משאבים ותמיכה כלכלית בינלאומית, כאשר המדינות הפגיעות ביותר לשינויי האקלים דורשות מענה דחוף ויעיל יותר.
בין הנושאים שצפויים לעלות על סדר היום בוועידה נמנות הסוגיות הבאות שדורשות הסכמה רחבה:
1. מימון אקלים: אחד הנושאים החשובים ביותר ב-COP29 הוא הגדרת יעד פיננסי חדש תחת היעד הקולקטיבי הכמותי החדש למימון אקלים (NCQG), במטרה שיהיה גבוה מסכום היעד הקודם שעמד על 100 מיליארד דולר בשנה. מדובר בסכום כסף שמעבירות מדינות עשירות למדינות מתפתחות, ושנועד לשמש למימון פעולות הפחתה (מיטיגציה) והסתגלות (אדפטציה) למפגעי אקלים.
2. הפעלת הקרן לטיפול באובדן ובנזק (Loss and Damage): הקרן שנוסדה ב-COP28 נועדה לסייע למדינות שנפגעו מאסונות אקלימיים כמו הוריקנים ושיטפונות. המטרה כעת היא לוודא שהקרן אכן תופעל ותספק מענה כלכלי לאותן המדינות.
3. סעיף 6 של הסכם פריז: סוגיה זו עוסקת בשווקי פחמן דו-חמצני בינלאומיים ובמנגנוני שיתוף פעולה בין מדינות לשם עמידה ביעדי פליטות של גזי חממה. השאיפה היא להסדיר את הנושא ולהגיע להסכמות ברורות בנוגע לאופן השימוש בשווקי פחמן. מדובר במנגנון שנועד לתת תמריץ ולאפשר קיזוז של פליטות פחמן דו-חמצני לאטמוספרה; אם מדינה מסוימת פועלת להפחתת פליטות גזי חממה בשטחה, היא תוכל למכור זאת כ"קרדיטים" למדינה אחרת כדי לקזז פעילות מזהמת שנעשית במדינה שקונה את אותם הקרדיטים. לישראל יש עניין רב בהפעלת הסעיף הזה בשל היותה מדינה שבה מתפתחים פתרונות מעשיים רבים לתפיסה ולקיבוע של פחמן דו-חמצני.
4. הגברת השאיפות הלאומיות: המדינות המשתתפות צפויות להגיש יעדים מחמירים יותר להפחתה של פליטות גזי חממה (NDCs), המתואמים עם השאיפה להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס. כך גם מישראל מצופה להציג יעדים שאפתניים יותר להפחתת פליטות. העברת חוק אקלים בישראל לפני הוועידה תסייע בכך ובשיפור תדמית ישראל בעולם.
ישראל על המפה
ישראל היא שחקנית פעילה בוועידות האקלים, בהובלת משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, עם שאיפות להיות חלק מהמאמץ הגלובלי למאבק במשבר האקלים ולעידוד שימוש בטכנולוגיות אקלים. בוועידות האקלים הקודמות התחייבנו לאפס את פליטת גזי החממה שלנו עד שנת 2050, וב-COP29 אנחנו צפויים להדגיש את תרומתה של ישראל בתחומי החדשנות האקלימית כמו טיהור שפכים, טכנולוגיות לחיסכון במים, התפלה, מניעת אובדן מים, אנרגיות מתחדשות, חקלאות מותאמת שינויי אקלים, פתרונות מבוססי טבע, בנייה ירוקה, פיתוח חומרים חדשים כמו תחליפי פלסטיק וחומרים שיצורם דורש פחות פליטה של גזי חממה ותחליפים לחלבון מן החי.
גדעון בכרצילום: באדיבות השגרירבביתן הישראלי תצגנה 20 חברות הזנק ישראליות מתחום החדשנות האקלימית את יכולותיהן. הוא גם ישמש מקום לעריכת עשרות אירועים לקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים, לחתימה על מזכרי הבנות והסכמים וכמובן לפגישות ולאירוח משלחות רשמיות ומבקרים. בארץ אנחנו מתמודדים עם אתגרי אקלים בעצמנו, כמו מיעוט גשמים, התחממות, עליית פני הים ועלייה בתדירותם של אירועי קיצון, ולכן יש לישראל עניין מובהק בקידום פתרונות גלובליים לשינויי האקלים.
COP29 היא הזדמנות חשובה למדינות העולם, כולל ישראל, להראות מחויבות אמיתית למאבק במשבר האקלים. ההחלטות שיתקבלו שם ישפיעו על העתיד של כולנו, ולכן חשוב שישראל, לצד המדינות האחרות, תמשיך לפעול למען צמצום פליטות פחמן, חיזוק ההיערכות למשבר האקלים (אדפטציה), וקידום חדשנות אקלימית.
השגריר גדעון בכר הינו השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
