ארכיאולוגים יודעים זה מכבר על המרד הגדול, קרב בין המצרים הקדמונים לממלכת תלמי שנמשך מ-207 לפנה"ס עד 184 לפנה"ס, משום שהוא מוזכר על אבן הרוזטה ובטקסטים היסטוריים נוספים. אבל כעת, התגלה המיקום המדויק של אחד מקרבות המרד.
5 צפייה בגלריה
עזרה בפענוח כתב החרטומים. אבן הרוזטה
עזרה בפענוח כתב החרטומים. אבן הרוזטה
אבן הרוזטה, המוצגת כיום בבריטניה
(צילום: shutterstock)
בשנת 2009, ארכיאולוגים החלו לחפור באתר תל טימאי, שבו הייתה עיר עתיקה בשם Thmouis על דלתת הנילוס בצפון מצרים, זאת כחלק מפרויקט ארכיאולוגי שמטרתו העמקת הידע על אודות העיר והתפקיד שמילאה במצרים העתיקה, כשהממצאים פורסמו בכתב העת Journal of Field Archaeology. תחילה, התגלו עדויות לסכסוך אלים, אך החוקרים לא היו בטוחים בדבר זהותו המדויקת. במהלך העשור הבא, נחשפו שרידים של מבנים רבים שנשרפו עד היסוד, שרידי עצמות אדם שלא נקברו ועליהם סימני אלימות כתוצאה מהקרבות שהתחוללו באותה תקופה וכן שרידי כלי נשק קדומים כמו אבני בליסטרה, שלל מטבעות ופסל של המלכה ארסינואי השנייה, בתו של תלמי הראשון.
התקופה התלמיית (304 לפנה"ס עד 30 לפנה"ס), שבה שלטה במצרים שושלת מלוכה הלניסטית, נפתחה עם תלמי הראשון (המכונה גם תלמי סוטר), מייסד השושלת, שהיה אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול ומוקדוני במוצאו. אבן הרוזטה הינה אסטלה מצרית עתיקה שעשויה מסלע גרנודיוריט ועליה חקוק צו מלכותי, שנכתב בכתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני עתיק, משנת 196 לפנה"ס - השנה התשיעית למלכותו של תלמי החמישי - מטעם אספה של כוהנים שהתכנסו בממפיס, אשר ייסד את פולחן האלוהות של תלמי החמישי. הדבר קרה באותם ימים שבהם התחולל המרד, כשהאוכלוסייה המצרית הילידית, לא רצתה לחיות עוד כאזרחים סוג ב' בזמן שהשושלת המוקדונית והאימפריאליסטים ההלניסטיים שגשגו על חשבונם.
5 צפייה בגלריה
שרידיו של גבר, לוחם ככל הנראה, שמצא את מותו בקרבות של 'המרד הגדול'
שרידיו של גבר, לוחם ככל הנראה, שמצא את מותו בקרבות של 'המרד הגדול'
שרידיו של גבר, לוחם ככל הנראה, שמצא את מותו בקרבות של 'המרד הגדול'
(צילום: Jay Silverstein)
5 צפייה בגלריה
אבני בליסטרה שהתגלו במהלך החפירות בתל טימאי
אבני בליסטרה שהתגלו במהלך החפירות בתל טימאי
אבני בליסטרה שהתגלו במהלך החפירות בתל טימאי
(צילום: Tell Timai Project, Nottingham Trent University and University of Hawaii)
אחד הדברים שמשכו את תשומת ליבם של החוקרים היה היעדר הקבורה של המתים בקרבות, שכן במצרים הקפידו על הנושא גם לפני וגם אחרי התקופה התלמיית. "הממצאים בשטח מהווים עדות לכך שהתרחש כאן אירוע רב משמעות, אם כי זהות המתים שלא נקברו איננה ברורה", אמר ל-Live Science ד"ר ג'יי סילברסטיין, ארכיאולוג ומרצה בכיר מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט בבריטניה, שנמנה על צוות המחקר.
בהסתמך על חלק מהחפצים שנמצאו באתר, לרבות המועד שבו הוטבעו המטבעות ובחינת שברי כלי חרס - שהוכנו במתחם של כבשנים ועוצבו באופן שבו העריכו החוקרים כי הם מתוארכים לתקופת הממלכה התלמיית - יכלו הארכיאולוגים להצביע על פרק הזמן שבו נערך הקרב. בהקשר של הכבשנים, הופתעו הארכיאולוגים לגלות שרידי אדם בתוך אחד מהם, כשרגליו בולטות החוצה. "ייתכן שהוא זחל לתוך כבשן שלא פעל כדי לנסות להסתתר במהלך המתקפה על המקום", אמר ד"ר סילברסטיין.
5 צפייה בגלריה
פסל של המלכה ארסינואי השנייה (בתו של תלמי הראשון) שהתגלה במהלך החפירות בתל טימאי
פסל של המלכה ארסינואי השנייה (בתו של תלמי הראשון) שהתגלה במהלך החפירות בתל טימאי
פסל של המלכה ארסינואי השנייה (בתו של תלמי הראשון) שהתגלה במהלך החפירות בתל טימאי
(צילום: Tell Timai Project, Nottingham Trent University and University of Hawaii)
5 צפייה בגלריה
מטבעות וכלי חרס שהתגלו במהלך החפירות בתל טימאי
מטבעות וכלי חרס שהתגלו במהלך החפירות בתל טימאי
מטבעות וכלי חרס שהתגלו במהלך החפירות בתל טימאי
(צילום: Tell Timai Project, Nottingham Trent University and University of Hawaii)
לתוצאות המרד המצרי נגד האימפריאליזם ההלניסטי היו השלכות מרחיקות לכת, שכן לאחר הבטחת השליטה במצרים, לשושלת תלמי היה תפקיד מפתח בגיאופוליטיקה של מזרח הים התיכון, בין היתר בדמות תמיכה במרד החשמונאים כנגד הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל (נחלתם של מלכי בית תלמי, לאחר מותו של אלכסנדר הגדול) ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. שושלת תלמי המוקדונית הגיעה לתומה בסופו של דבר עם התאבדותה של קלאופטרה השביעית, שהייתה מלכת מצרים העתיקה האחרונה לתקופה התלמיית שהשתרעה על פני כ-300 שנים.