פיתון בורמזי הוא לא רק נחש גדול ממדים ואחד הגדולים בעולם, שמגיע לאורך של יותר מ-5.5 מטרים ולמשקל של יותר מ-90 ק"ג, אלא גם כזה שמסוגל לבלוע בעלי חיים גדולים, כמו איילים למשל. ביולוגים מאוניברסיטת סינסינטי גילו במחקר שפורסם בכתב העת Integrative Organismal Biology שלא רק גודל הראש והגוף של נחש הענק מסייעים לו בעת הטרף, אלא גם העובדה כי פיתח עור סופר-אלסטי בין הלסתות התחתונות שלו, המאפשר לו להכניס לפיו טרף גדול פי שישה מנחש בגודל דומה.
מכיוון שרוב הנחשים בולעים טרף בשלמותם, הם חייבים להיות בעלי פה רחב כדי להכיל את טרפם. בניגוד לעצם הלסת התחתונה של בני האדם, עצמות הלסת התחתונה של נחשים אינן מחוברות, מה שמאפשר להם להיפתח לרווחה. עם זאת, פרופ' ברוס ג'יין, מהמכללה לאומנויות ומדעים באוניברסיטת סינסינטי, גילה שלפיתונים הבורמזיים יש עור גמיש במיוחד בין הלסתות התחתונות שלהם, המאפשר להם לבלוע בעלי חיים גדולים אפילו יותר ממה שהלסתות של נחש טיפוסי מאפשרות כיום.
"העור הנמתח בין הלסת התחתונה השמאלית והימנית שונה בתכלית בפיתונים הבורמזיים. קצת יותר מ-40% משטח הפער הממוצע הכולל - הוא מעור נמתח", אמר פרופ' ג'יין, שחוקר במעבדתו את גבולות האנטומיה של בעלי חיים וכיצד הדבר משפיע על התנהגותם. בשנת 2020, הוא זיהה אמצעי שמעולם לא תועד לתנועת נחשים שהוא כינה תנועת לאסו, המאפשר לנחשים מסוימים לטפס על גלילים רחבים או על גזעי עצים חלקים. "מסקרן לחשוב על הגבולות הפוטנציאליים השונים של מה שבעלי חיים יכולים לעשות בטבע ובכך להבין מה האנטומיה שלהם מאפשרת ומה היא מגבילה", אמר פרופ' ג'יין.
פיתונים בורמזיים לא רק נושכים את הטרף שלהם, אלא גם נכרכים סביבו במהירות וחונקים אותו באמצעות ניתוק של זרימת הדם החיונית של אותו בעל חיים, כשבסופו של דבר הם בולעים אותו בשלמותו. ככל שהטרף גדול יותר, כך הנחש מפיק יותר אנרגיה מאכילתו. עבור פיתונים בורמזיים, פירושו של דבר שאין צורך לצוד לעתים קרובות כל כך.
יחד עם הפיתונים גדולי הממדים, פרופ' ג'יין חקר את גודל הפער של נחשי עצים חומים, שניזונים מציפורים, עטלפים, זוחלים אחרים ואף מכרסמים. בשנות ה-50, הובא הנחש (על ידי האדם) שמצוי בטבע באינדונזיה וקצה מלזיה, גינאה החדשה וצפון אוסטרליה, לאי גואם שמצפון לאינדונזיה, במערב האוקיינוס השקט, שם הרג את אוכלוסיית העופות הטבעיים של האי לרבות יונת פרי מריאנית, חטפית גואם שנכחדה, זנבן רופוס ומיזומליה מיקרונזית וכן כמה מעטלפי הפרי של האי.
מלבד מדידת שני הנחשים, פרופ' ג'יין מדד גם את הממדים והמשקל של חיות הטרף הפוטנציאליות שלהם. הדבר איפשר לו להשתמש בגודל הנחש כדי לחזות את הגודל המקסימלי של הטרף שלו ואת היתרונות היחסיים של צריכת סוגים שונים של טרף כמו תנינים, תרנגולות, חולדות או איילים. כמו נחשי עצים חומים, שנחשבי למינים פולשים בעלי השלכות אקולוגיות הרסניות ביותר בגואם, פיתונים בורמזים זורעים הרס אקולוגי בפארק הלאומי אוורגליידס שבדרום פלורידה, לשם הגיעו בעקבות העברת סחר לא חוקית של בעלי חיים אקזוטיים בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
אחד ממחברי המחקר, איאן ברטושק, עובד כמנהל פרויקטים בתחום מדעי הסביבה במשרד השימור של דרום-מערב פלורידה (Conservancy of Southwest Florida), שם הוא הוביל פרויקט למעקב אחר פיתונים. כחלק מאותו פרויקט, מושתלים משדרי רדיו על נחשים זכרים במהלך עונת הרבייה ובאמצעותם עוקבים אחריהם כדי למצוא נקבות לפני הטלת הביצים (נקבת פיתון גדולה יכולה להטיל יותר מ-100 ביצים). אגב, נקבות הפיתון גדולות יותר מהזכרים, כשחוקרים מוצאים לא פעם פרסות של איילים ושאריות של חיות גדולות אחרות בבטן של הנחשים הללו, כשברטושק עצמו צילם פיתון אחד שטרף אייל פרדי לבן-זנב.
"כחלק מהפרויקט נתקלנו בחודש יוני האחרון בנקבת פיתון ששקלה 98 ק"ג, בעוד שהיה מקרה אחר שבו פיתון צעיר אכל אייל צעיר ששקל כמעט 3 ק"ג, שהיו שווי ערך ל-60% ממשקלו הכולל של הנחש הצעיר. בסך הכל, על פני שטח של 260 קמ"ר, הרחקנו נחשי פיתון במשקל כולל של לא פחות מ-11 אלף ק"ג. ברור שהם טורפים מגוון של חיות בר מקומיות, שיש להן אפקט מדורג במערכת האקולוגית. לכן המערכת האקולוגית של הפארק הלאומי אוורגליידס משתנה בזמן אמת על סמך מין אחד, הפיתון הבורמזי", אמר ברטושק.
על ידי הכרת הגבולות העליונים של הטרף שנחשים פולשים יכולים לאכול, ביולוגים מקווים להבין כיצד הם משפיעים על שרשרת המזון. "זה לא יעזור לשלוט בהם, אבל זה יכול לעזור לנו להבין את ההשפעה של מינים פולשים. זה שנחש יכול לבלוע חיה ענקית לא אומר שהוא יצוד בהכרח טרף גדול כל כך. לפעמים, נחשים רבים מעדיפים לצוד בעלי חיים קטנים בהרבה ממה שהם יכולים לטרוף בפועל", הסביר פרופ' ג'יין, כשהחדשות הטובות הן שפיתונים ממעטים לתקוף בני אדם, למעט מקרים שבהן הנקבות שומרות על הביצים שהטילו ומגוננות עליהן.