על פי ההערכות, בכל יום נהרגים כמה פילים אפריקנים, בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר בעולם, על ידי ציידים. לעתים ההרג נועד כדי לחתוך את חטי הפיל שעשויים שנהב ולמכור אותם לכל המרבה במחיר ולעתים סתם למטרת שעשוע וצילום ראווה. כעת, נראה שטכנולוגיה חדשה של בינה מלאכותית (AI) עשויה לשנות את הנתון המטריד הזה ואולי אף להציל את הפילים ובכלל את חיות הבר מעננת ההכחדה שמרחפת מעל הסוואנות והיערות כבר שנים.
חברה שעושה מאמצים בתחום הבינה המלאכותית היא Neurala שמשתמשת בלמידת מכונה יחד עם מצלמות ומזל"טים כדי לבלום את משבר הציד באפריקה. עיקר ההתמקדות שלה היא באוכלוסיית הקרנפים (אוכלוסיית הקרנפים השחורים הצטמצמה ב-97.6% מאז 1960) ובפילים אפריקנים, כך שהחברה משפרת את המאמץ של קרן לינדברג, הפועלת לשימור סביבתי באמצעות טכנולוגיה, לעקוב ולחזות אחר המסלולים הן של בעלי חיים בסיכון והן של הציידים שצדים אותם.
"אנו מאמינים כי Neurala יכולה לזהות חיות בר וציידים באמצעות בינה מלאכותית", אמר מסימיליאנו ורסאצ'ה, מנכ"ל החברה. המטרה היא שהאמצעי הטכנולוגי הזה יסייע לאנליסטים באמצעות צילומי רחף בזמן אמת, שביכולתם לעקוב, לאתר ואף לחזות את דרכם של בעלי החיים, כלי רכב וחשוב מכל הציידים - בין אם ביום ובין אם בלילה. "Neurala מחקה את הפונקציות של המוח האנושי, כיוון שהתוכנה לומדת בדיוק מה שהאדם עושה. ברגע שנבין את הדרך הטובה ביותר לעקוב אחרי בעל חיים מסוים, אז יהיה קל לזהות אותו בשטח. ברגע שיגיע בעל חיים אחר, נלמד גם אותו בהדרגה" אמר ורסאצ'ה באמונה מלאה כי הטכנולוגיה הזו יכולה להציל גם בעלי חיים אחרים מהציד.
הכלי החדשני במאבק בצייד פותח גם על ידי צוות מחקר משולב של אוניברסיטאות באת', אוקספורד וטוונטה. האלגוריתם החדש הזה מצלם ומנתח באמצעות לוויין אזורים גדולים ומזהה פילים אפריקנים, כשהתקווה היא שהטכנולוגיה תסייע מאוד למאבק נגד ציד של שנהב והגדלת הסיכוי להכחדת הפילים. למעשה, הלוויין סורק אזורים נרחבים (כ-5,000 קמ"ר) תוך זמן קצר ומדגיש את כל הפילים שמופיעים באותן תמונות. הדבר עובד טוב במיוחד עם פילים מכיוון שקל יותר לזהות אותם בגלל גודלם, כשטכנולוגיה דומה שימשה לספור לווייתנים, פינגווינים ואלבטרוסים באמצעות אינפרה אדום, בעוד שמזל"טים נמצאים כבר בשימוש כדי לספור קואלות ודובי קוטב הנמצאים בסכנת הכחדה גם כן.
בסיום הסריקה הלוויינית, משווים את התוצאות שהתקבלו בסריקה הלוויינית, לעומת התוצאות שנאספו על ידי ספירה אנושית. "הבינה המלאכותית מאפשרת את ספירת הפילים באמצעות המערכת עצמה, מה שכבר לא מסכן את האנשים שנהגו לבצע את המשימה הזו בשטח. שלוותם של בעלי החיים כבר לא מופרעת ותהליך איסוף הנתונים יעיל יותר", הסבירה ד"ר אולגה איזופובה, שנמנית על צוות המחקר.
ד"ר אולגה איזופובהצילום: יח"צהאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, או בקיצור איגוד השימור העולמי (IUCN) פרסם ב- 25 במרץ השנה, כי ציד לצד כריתת יערות מאסיבית, חושפת את פיל היער האפריקני (במרכז ומערב אפריקה) לסכנת הכחדה קריטית. יחד עם פילי הסוואנה הנפוצים יותר, אוכלוסיות הפילים פחתו באופן דרמטי ב-50 השנים האחרונות, עד כדי כך שמספר הפילים באפריקה מוערך בכ-415 אלף בלבד. כ-60% מאוכלוסיית פילי הסוואנה הצטמצמה ביובל האחרון ומספר פילי היער ירד בשלושת העשורים האחרונים בכ-86%. ד"ר בן אוקיטה, יו"ר שותף לקבוצת מומחי הפילים של איגוד השימור העולמי, אמר מוקדם יותר השנה כי הציד הוא האיום הגדול ביותר על הפילים האפריקנים, שנמצאים על הכוונת של סוחרי השנהב. התערבות טכנולוגית זו, לצד פעולה אנושית במאבק נגד הציד, ינחו מעתה את החוקרים, כאשר הם מקווים להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה כך שתכלול הגנה על מינים מאוימים אחרים של חיות הבר כמו למשל אריות, ג'ירפות, קרנפים ועוד.
דרך נוספת למעקב והגנה על קהילת הפילים התאפשרה לפני כשנה הודות לצמיד המעקב ElephantEdge, שנוצר כשיתוף פעולה של מספר חברות טכנולוגיה ושימור חיות בר, ששיתפו פעולה כדי להגן על חיות הבר. פרויקט משותף זה כלל ייצור של עשרה קולרי מעקב מתקדמים ובעלי אורך חיי סוללה ארוכים של כשמונה שנים וטווח מעקב רחב של מאות ק"מ, אשר ביכולתם לסייע בהבנה טובה יותר של הפילים הן מבחינה אקוסטית והן מבחינת תנועה, מיקום וכל חריגות כלשהי.
"הפילים הם הגננים של המערכות האקולוגיות, שכן נדידתם כשלעצמה מאפשרת למינים אחרים לשגשג. פרויקט ElephantEdge מביא אנשים מכל רחבי העולם ליצור את הטכנולוגיה הטובה ביותר החיונית להישרדותם של הפילים. מדי יום הם מאוימים על ידי הרס בתי גידול וציד. החדשנות והשותפויות הללו מאפשרות לנו לקבל יותר תובנה לגבי התנהגותן כדי שנוכל לשפר את ההגנה עליהן", אמר טים ואן דאם מחברת Smart Parks, שלוקחת חלק בפרויקט.
חיישני המעקב יספקו מידע קריטי. מצד אחד, יסייעו בגילוי נוכחות אנושית ויתריעו על סיכון שנובע מנוכחות אנושית באזורים, שבהם בני אדם לא אמורים להיות. אלגוריתם זה משתמש בחיישני שמע כדי להקליט קול, המועבר דרך רשת LoRaWAN, ישירות לטלפון של הסיירים. מצד שני, תנוטר פעילות הפילים, תוך מדידה של קצב התקדמותם וזיהוי האם הוא הגיוני או שמא מאותת על מצוקה. למעשה, פרויקט ElephantEdge הוא דוגמה לאופן שבו האינטרס המסחרי והציבורי יכול להתכנס ולהביא למאמץ משותף של שימור הטבע והחי.
כבר בסוף השנה, לפחות עשרה פילים יהיו מחוברים לחיישני המעקב במספר שמורות ברחבי אפריקה, בשותפות עם הקרן העולמית לחיות הבר וארגון ריינג'ר וולקן, ובכך יאפשרו דרך נוספת של שימור, למידה והגנה על חיות הבר. יחד עם זאת, ברור כי בראש וראשונה בני אדם חייבים לשנות את יחסיהם לעולם הטבע בכדי שיתאפשר לשקם את קהילת חיות הבר ולהגן עליה מסכנת ההכחדה. "האיום על הפילים גדול ממה שהיה אי פעם", אמר ריצ'רד ליקי, פלאואנתרופולוג (עוסק בחקר האבולוציה של האדם), שמבהיר כי עם טכנולוגיה מתקדמת, שיתוף פעולה ומחויבות לטפל ולמנוע סחר בשיני הפילים, שמוביל למרבית מקרי המוות שלהם, יש סיכוי אמיתי להציל את היונקים הענקיים הללו.
"ריינג'רים מסכנים את חייהם מדי יום", זו הבנה שהתגבשה בארגון WWF (הקרן העולמית לחיות הבר), אך בזכות האמצעים החדישים והמשוכללים, יש נשק חדש בקרב העיקש מול הציידים. להגנת חיות הבר ישנה תוכנה נוספת (PAWS), המבוססת על בינה מלאכותית ומספקת כמויות אדירות של נתונים כדי להציע את מסלולי הסיור היעילים ביותר. התוכנה מדויקת יותר מהאינטואיציה האנושית ומפעילה מודלים מתמטיים ותורת המשחקים.
מדובר בפרי יוזמתו של פרפ' מילינד טאמבה, מדען מחשבים בחברת USC Viterbi ומייסד שותף של מרכז USC לבינה מלאכותית בחברה (CAIS). PAWS משתמש באלגוריתמים כדי ליצור את לוחות הזמנים שבאמצעותם ניתן יהיה להילחם בציד, כך שלציידים לא יהיה מושג מתי ואיפה יופיעו הריינג'רים שיגיעו כדי למנוע את ההרג. "PAWS תסייע ברחבי העולם תוך שימוש בבינה מלאכותית שלא ניתן היה אפילו לחלום עליה לפני כמה שנים. זה יסייע לפקחים להגן טוב יותר על חיות הבר בכל מקום", אומר ג'ונתן פאלמר, המשמש גם כמנהל בכיר של טכנולוגיה אסטרטגית ב-WCS (החברה לשימור חיות הבר).
פרופ' מילינד טאמבהצילום: יח"צביסטרה דילקינה, עוזרת פרופסור למדעי מחשב ב-USC Viterbi הוסיפה, "אנחנו יכולים להיות ב-600 אזורים מוגנים ברחבי העולם ביותר מ-55 מדינות. זה באמת יביא את PAWS לחוד החנית כדי להילחם בציד בקנה מידה עולמי". פרופ' טאמבה יחד עם חוקרים נוספים, ערכו מחקר של טכנולוגיית AI במשך יותר מ-30 שנה. הוא וצוות החוקרים שלו השתמשו בטכנולוגיית AI בדומה ל-PAWS כדי לשפר את האבטחה בשדה התעופה הבינלאומי בלוס אנג'לס, כדי להגן טוב יותר על נמלי התעופה באמריקה ולפרוס בצורה מיטבית את כוחות הביטחון כדי למנוע טרור.
"ישנם כמה שמות בעולם מדעי המחשב שעולים מיד כשמדברים על בינה מלאכותית ופרופ' טאמבה הוא אחד מהם", אמר לוקאס ג'ופה, סמנכ"ל הסביבה במיקרוסופט, שתמך בעבודתו של פרופ' טאמבה וראה בו חשיבותה עליונה. למידת מכונה עליה מבוססת מערכת PAWS ממפה את התנהגות הציידים בהתבסס על מתי והיכן הם מבצעים את פעולותיהם (כבישים, תנאי שטח שונים, מיקום נהרות ונחלים ואזורי כינוס של בעלי חיים). לאחר מכן, מייצרת PAWS מפות המחלקות שמורות טבע לרשתות סיור, כשאזורים עם הסבירות הגבוהה ביותר לצייד נצבעים באדום. "יש פה פוטנציאל גדול להציל חיות בר ברחבי העולם", אמר פרופ' טאמבה, שסיוע להצלת אוכלוסיית הנמרים הדועכת חשובה לו יותר מכל בשל מוצאו ההודי. "נמרים נמצאים במיתוסים שלנו ולכן מזעזע לחשוב על הכחדתם. אני כל כך שמח לקחת חלק במאבק להצלתם ולהצלת חיות הבר", הוסיף פרופ' טאמבה.
לצד המאמצים הגדולים, ישנם גם קשיים במעקב אחרי פילים בעיקר. הדבר נובע מהסיבה שפילי הסוואנה מסתובבים בשטחים פתוחים ורחבים, בעוד שפילי היער חיים במעבה יערות הגשם והג'ונגלים. "לפעמים רואים אותם, במרחק של 15 מטרים ממך, אבל אז מספיק שינועו מטרים בודדים אל תוך סבך היער ואז כבר לא ניתן לראות אותם", מסביר החוקר פיטר וורג' מאוניברסיטת קורנל, שבה מתמקדים במעקב נקודתי אחרי פילי היער, כשוורג' עצמו מבין כי במקום לחפש אותם, אולי כדאי שינסה להקשיב להם.
פיטר וורג'צילום: יח"צלשם כך הוא הכין 50 מקליטי שמע וחילק את יערות הגשם במרכז אפריקה לרשתות של 25 קמ"ר. הצוות שלו הציב את המקליטים בגובה של 23 עד 30 מטרים על צמרות העצים, קצת יותר גבוה ממה שפיל יכול היה להגיע אליו, גם כשהוא ניצב על שתי רגליו האחוריות. כעבור שלושה חודשים חזר הצוות ליער, איתר את המקליטים, החליף את הסוללות, הכניס כרטיסי שמע חדשים ובכך התחילו את מעגל הפעולה מחדש.
ככל שחלפו החודשים, נאספו מאות אלפי שעות של הקלטות. וורג' וצוותו בפרויקט ההאזנה לפילים שמעו משהו אחר שהם לא ציפו לו בכל ההקלטות האלה: יריות. לכן הוחלט לבנות רשת עצבית אחרת, במטרה לחפש את קולות הירי. הוא קיווה שזה יספק מידע נוסף על השאלה היכן נהרגים פילי היער ואולי אפילו כיצד לעצור את הציידים לפני שהם יורים בפילים. בינתיים, שיטה זו עדיין בשלב ניסיוני, ווורג' עצמו מודע לכך שהמערכת שלו תלויה במשתנים שונים כגון מזג אוויר, מיקום מכשירי ההאזנה ביער והעונה שבה מבוצע המעקב. ועדיין, התגלו מספר עובדות מעניינות כמו למשל שפילים נעים לחלקים מסוימים ביער בהתאם לעונה בשנה. "בכך אנחנו יודעים שלא נצטרך לשלוח צוותים נגד ציידים לאזורים מסוימים בשנה, מפני ששם לא נמצא פיל", מסביר וורג'.
לפני כחמש שנים, היו אלה הסיירים של הפארק הלאומי ליווונד במלאווי, שנעזרו לראשונה (אחריהם נוספו עוד שמורות ברחבי אפריקה, כגון: זמביה, קניה וזימבבואה) בתוכנת EarthRanger שפותחה על ידי חברת Vulcan ומבצעת מעקב אחר חיות הבר (בעיקר קרנפים) באמצעות מפות חום ומעקב מתמיד אחרי בעלי החיים בזמן אמת, כשעל גופם מותקן התקן שמאפשר את המעקב הממוחשב. עד כמה זה עובד טוב, יעיד פול צ'ידיארה, ראש אכיפת החוק בפארק, שקיבל התראה לטלפון שלו.
חיישן המקושר ל-EarthRanger זיהה תנועה חשודה כלשהי בחלקו המזרחי של הפארק, מה שהקפיץ אותו ואת הצוות שלו. מצלמת ציידים - מצלמה קטנה שמופעלת בתנועה ובתוכה אלגוריתם מיוחד שעוזר לה לקבוע אם כל מה שעובר מולה הוא בן אדם או בעל חיים, הראתה להם מישהו שנכנס לפארק. התצלום היה מספיק טוב כדי לאפשר לצ'ידיארה ללכת לכפר סמוך ולזהות את הפורץ, שהיה כך מסתבר, צייד ידוע באזור. "כשהוא נעצר, הוא גילה שכל מה שהוא עשה תועד", אומר צ'ידיארה. התצלומים האלה הוגשו כראיה בבית המשפט נגד אותו צייד, שתועד עם כלי הנשק שלו. "הוא אפילו לבש את אותם הבגדים בחלק מהתצלומים, כך שהיה ברור שהוא אותו בחור. העונש שנגזר עליו היה 27 שנות מאסר, בין היתר כי הוא חזר על מעשיו", מוסיף צ'ידיארה. הנתונים מפארק ליווונד מעודדים בשל העובדה כי השלוש השנים האחרונות, מקרי הציד בשטח הפארק צנחו משמעותית.
בנוסף גם חברת DELL נכנסה לתחום כחלק מניסיון שימור הפילים, החל מצילום אוזני הפיל ועד שרטוט מפות נתיבי הליכת הפילים. מטרת העל היא להבטיח את הישרדותם של הפילים ואת בית הגידול שלהם, ולקדם את הקיום המשותף ההרמוני בין הפילים לאנשים. ב-Elephants Alive מנהלים פרויקט מעקב אחר פילים, שמשיג נתונים מכמעט 200 צווארוני GPS לווייניים מתקדמים שהולבשו עליהם מזה שני עשורים, תוך שילוב מדויק של נתוני מיקום עם תמונות הפיל שצולמו בשטח.
לצורך כך משתמש הארגון בין היתר במחשבי Dell Precision אשר מספקים את כוח העיבוד להשגת תובנות מבוססות נתונים ויצירת מפות מפורטות, שנוצרות על ידי תוכנה המציגה את תנועות הפילים בשמורה ומסייעות לחוקרים לעקוב אחריהם, כדי להבטיח את הישרדותם. בשטח עצמו ובתנאים קשים, חוקרי Elephants Alive מקליטים נתונים ומצלמים כמויות אדירות של תמונות באיכות גבוהה (עד 800 ליום) לצורך זיהוי הפילים על פי צורת האוזן הייחודית שלהם, בדומה לטביעת אצבע.
והאינטראקציות שנוצרות בין פיל לפיל. הטווח של Dell Latitude Rugged מאפשר לצוות להישאר פרודוקטיבי באזורים מרוחקים, ומציע תצוגות הניתנות לקריאה חיצונית, מגע עם כפפות וקישוריות אלחוטית מתקדמת כדי לבצע את העבודה. "הזמן יקר וצריך להזדרז על מנת להגן על הפילים. שימוש בטכנולוגיה חדשנית במחקר, מאפשר לנו להיות יעילים יותר באיסוף הנתונים ובניתוחם. בעבר היו אלה תמונות מצוירות ביד, אך כעת מדובר בצילומים באיכות גבוהה ודיגיטציה של זיהוי הפילים, מה שמאפשר לנו להגדיל את מאמצינו בשטח כדי להגן על בעלי חיים נוספים", אומרת ד"ר מישל הנלי, מייסדת, מנכ"לית וחוקרת ראשית ב- Elephants Alive.
