בחודשים האחרונים פועלים בצפון הארץ באני ואנדי יחד עם אביעד בלסקי. התפקיד של השלושה הוא לאתר פגרים ופיתיונות מורעלים ממטולה בצפון ועד נחל חדרה - ובכך לנסות למנוע הרעלה של חיות בר.
מדובר בשיטה שהפכה בעשור האחרון לחשובה במלחמה בנגע ההרעלות במדינות שונות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מתווי ההפעלה שונים בכל מדינה, חלקם מופעלים על ידי המשטרה המקומית וחלקם על ידי כלבנים של ארגונים לא ממשלתיים.
ברשות הטבע והגנים החליטו לאמץ את המודל. בחצי השנה שבה בלסקי, באני ואנדי פעלו כבר אפשר לראות תוצאות. השלושה הצליחו לאתר עשרות פיתיונות מורעלים ופגרים מדי חודש. בחצי שנה הצליחו לאתר 181 פיתיונות, לעומת 33 פיתיונות מורעלים בלבד שאותרו בשנת 2020. "לפי ההבנה של אנשי המקצוע והשטח, לא מדובר בעלייה בהיקף אירועי ההרעלה, אלא ביכולת האיתור של הרעלות ושל פיתיונות רעל המפוזרים בשטח", נכתב בדוח המסכם את עבודתם. "גם איתורים אלו הינם רק קצה הקרחון של נגע ההרעלות בארץ בכלל ובמחוז הצפון בפרט".
בצפון הארץ משתמשים חלק מהחקלאים ברעל כדי למנוע מחיות בר לפגוע בחיות משק, מה שעלול לגרום לתגובת שרשרת ולמוות מיותר של תנים, זאבים, חזירי בר ועופות, ובהם נשרים הנמצאים בסכנת הכחדה ועופות דורסים נוספים. הרעלות כמעט שהכחידו לחלוטין את אוכלוסיית נשרי הגליל והגולן. בזכות מאמצי שימור, הנשרים עדיין איתנו - אך הם נמצאים בסכנה תמידית.
"מדובר בכלבות עבודה", מסביר בלסקי. "יש להן דרייב מאוד גבוה לרוץ כל הזמן קדימה ולבצע את המשימה. כדי לרצות אותך ולקבל את הפרס. הן כלבות עם אופי שונה. אנחנו מדי יום, לפי ניתוח שטח של פקחי המחוז, מגיעים לאזור אחר שבו שטחים חקלאיים, באתרים שבעבר היו הרעלות ועוד. אנחנו סורקים את השטח כדי למצוא את הרעל לפני חיות הבר. מדובר בשמירת טבע ברמה הגבוהה ביותר שיש. ההרעלה פוגעת בכול, ובמינים נדירים. לאחרונה הורעל רחם ועיטם לבן זנב. גם אם אדם רוצה להרוג חזיר שאכל לו את הענבים, הוא פוגע בהרבה דברים אחרים. היום בישראל אין כמעט נשרים בגלל הרעלות. הנשרים הבודדים שיש פה הגיעו מספרד".
עבור בלסקי מדובר בעבודה חדשה והוא בונה את תורת הלחימה עבור כלבני העתיד. "מדובר בשובר שיווין במניעה ובאיתור של שרשרת ההרעלה", הוא אמר. אלא שבנוסף, צריך אכיפה. בלסקי מתריע כי מדינת ישראל בתחום האכיפה נמצאת הרחק מאחור: "האכיפה היא בושה וכלימה", הוא אומר. בספרד, לדוגמה, חקלאים שפוגעים בחיות בר צפויים לקנסות כבדים ולעונשי מאסר. "צריך להבין שהרעל לא פותר את הבעיה. אני מבין את התסכול של החקלאים. אבל זה לא משיג את המטרה".
על האימון של באני (רועה גרמנית שחורה בת 4) ואנדי (רועה בלגית מעורבת בת 4) הופקד רם פרוביזור, כלבן רשות הטבע והגנים. על כלבי הרעל סיפר כי "הכלבים צריכים להיות עם יצר משחק גבוה. אנחנו עובדים דרך כיף, כדי שהכלב יעשה את זה ממוטיבציה של כיף. כך נוכל להאריך את משך העבודה שלו".
באני נולדה בכפר הנוער מנוף ואנדי הובאה לארץ מאירופה. אנדי עברה הכשרה עבור גוף ביטחוני, אך אז החליטו לוותר עליה. "לקחתי אותה ולימדתי אותה להריח חומרים אחרים. כלבי רעלים צריכים להיות מאומנים ברמת שליטה מאוד גבוהה כדי שנוכל לשמור על החיים שלהם. אין מקום לטעויות בעבודת רעלים. רמת השליטה והאימון הנדרשת היא מאוד גבוהה ומדויקת. אנחנו חייבים לשמור אותם בכשירות יומיומית. המרעילים מאוד יצירתיים. כל פעם אנחנו מוצאים את הרעל במשהו אחר, על סוגי מזון שונים. יש רעלים שטמונים בבשר או פירות שמוגשים בצלחת, בגביע גבינה או קוטג' או על דגים בשטח או קערת חלב. לא מזמן מצאנו קערת מזון לכלבים מורעלת. הכלב חייב להבין שברגע שיש משהו חשוד הוא קופא במקום ומראה לנו את הכיוון. יש הרעלות שאנחנו מגלים בעקבות בעלי כלבים שיצאו לטייל, והם נפגעו ומתו".
מאי 2019: נשרים הורעלו ברמת הגולן
(צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)
הוא התייחס להרעלה האחרונה בצפון לפני כמה שבועות, שבה מצאו את מותם תנים, שועל וגם עוף דורס. "הרגשתי כמו בזירת פיגוע. כמות הרעל והפגרים... הפגיעה בטבע הייתה חמורה", הוא אמר.
"הרעלות גורמות למוות המוני ללא אבחנה, מכלות את עולם החי, משמידות בעלי חיים, שגם כך נמצאים בסכנת הכחדה וגורמות למוות בייסורים", אומר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. ב-2020 המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר תיקון לחוק חיות הבר, כך שייאסר על שימוש בחומרי הדברה ורעל במקרים שבהם יש חשש לפגיעה בחיות בר, והחמרת ענישה שתעמוד על שלוש שנים או קנס.
כעת, האתגר המרכזי העומד בפני רשות הטבע והגנים הוא להרחיב את פעולות הכלבנים גם למחוזות נוספים.
