סוכה היא מבנה ארעי, שהוקם בימי קדם על מנת להעניק למקימים אותה מחסה מפני השמש והגשם, או כמקום מחסה לבהמות. במקרא מסופר שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים, במסעם המדברי אל ארץ כנען, הושיב אותם ה' בסוכות, מצווה שנשתמרה עד עצם היום הזה. גם יונה הנביא בנה לו סוכה, מכיוון שלא רצה להתגורר בנינוה, כשעל פי התנ"ך נעשה שימוש בסוכה גם בקרב צבאות שצרו על ערים. בשל היותה מבנה ארעי, יכולה הסוכה לשמש לפרק זמן קצר, אך גם לתקופה ארוכה יותר במקומות שבהם תנאי המחיה נוחים ומתאימים.
מסתבר שגם בעולם החי ישנם לא מעט מבנים ארעיים, שאותם בונים בעלי חיים שונים המשמשים אותם לתקופות קצרות או ארוכות. ויש כאלו שבונים סוכות. מדובר במיני הסוכיים (Ptilonorhynchidae), ציפורי שיר אנדמיות ליערות שבאוסטרליה ובגינאה החדשה.
במשפחת הסוכיים ישנם שמונה סוגים ו-26 מינים: הגדול שבהם הוא סוכי ענק (Chlamydera nuchalis) ששוקל עד 230 גרם ואורכו עד 40 ס"מ, בעוד שהקטן שבהם הוא סוכי זהוב (Prionodura newtoniana) ששוקל עד 70 גרם ואורכו עד 22 ס"מ. מלאכת בניית הסוכות היא נחלתם של הזכרים בלבד, שכן הן משמשות אותם כאמצעי חיזור אחר הנקבות.
הם אינם מקננים בסוכה ואינם משתמשים בה לצרכים אחרים מלבד החיזור ומשיכת הנקבות. בנוסף, וכיאה לסוכה שצריכה להיות מקושטת והדורה, מעטר הסוכי את הסוכה שבנה וסביבתה בעלים, פרחים ועוד שלל פריטים שימשכו את תשומת ליבה של הנקבה, לרבות פריטים שהם תוצר של זיהום הסביבה על ידי בני האדם, כמו למשל פריטי שעשויים מפלסטיק צבעוני.
"משפחת הסוכיים היא קרובה למשפחת העדניים (Paradisaeidae), אשר מכונה ציפורי גן עדן, ונודעת בייחוד ביופי נוצות יוצא דופן", מסביר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע. "בשונה מציפורים אחרות, שזכריה מחזרים אחר הנקבות באמצעות ניצוי מיוחד, שירה או ריקוד, זכרי הסוכיים מושכים אליהם את הנקבות באמצעות בניית הסוכות המהודרות, כשלמעשה מדובר בהתנהגות ייחודית למשפחה זו. בנוסף, רוב הזכרים במיני הסוכיים השונים הינם פוליגמיים, שכן הם מושכים אליהם ומזדווגים עם יותר מנקבה אחת".
7 צפייה בגלריה
סוכי משיי בעת הקמת הסוכה שלו, ששטחה מעוטר בשלל קישוטים כחולים
(צילום: Steve Todd, Shutterstock)
למעשה, ישנם שני סוגים עיקריים של סוכות אותן בונים הזכרים הסוכיים. חלק מהם בוחרים בבניית סוכת עמוד, בעוד שחלקם האחר בונה סוכת מבנה. ד"ר פרלמן אמר כי ההבדל בין שני הסוגים ניכר בכך שסוכת עמוד מוקמת על בסיס ענף עומד, תוך שימוש בענפים, זרדים ומקלות שמכסים זה את זה, כשלעיתים יש לסוכה זו גג וכן קישוטים מושכי עין.
לעומת זאת, סוכת מבנה היא סוכה שאותה בונה הסוכי משני קירות של מקלות וענפים הבנויים על מקלות מאונכים ומעליהם עוד קומה, מה שמקנה להן לעיתים גודל רב. "יצירת המבנה מלווה לא פעם בקישוטו, כאשר מינים שונים נוטים להעדיף צבעים שונים. זכרי סוכי המשיי (Ptilonorhynchus violaceus), למשל, מין שאנדמי למזרח אוסטרליה, שצבע גופם כחול (רק של הזכרים), בוחרים בצבע זה גם לקישוט של הסוכה אותה הם מקימים. הם אוספים פרחים כחולים או כל פריט שצבוע בצבע הכחול, שנראה להם ראוי לעיטור הסוכה", אומר ד"ר פרלמן.
7 צפייה בגלריה
תוכי רוסלת קרימסון, שנוצותיו הכחולות משמשות את ציפור הסוכי המשיי לעיטור הסוכה
(צילום: Anne Powell, Shutterstock)
הוא הוסיף כי בין הפריטים הכחולים ישנן גם נוצות של התוכי רוסלת קרימסון (Platycercus elegans), לו נוצות כחולות ואדומות, מה שמצריך לא מעט מאמץ מצד הסוכי.
"נדרשת השקעה אדירה מצד הסוכי, שכן הוא מחפש רק פריטים כחולים כדי לעטר את סוכתו. עם זאת, לא ידוע אם יש קשר בין צבע גופו הכחול של הזכר לפריטים בצבע זה אותם הוא בוחר בקפדנות ובררנות יתרה לשם עיטור סוכתו", אמר ד"ר פרלמן.
לעומת זאת, זכרי סוכי ענק, שהוא מין הסוכי הגדול ביותר ונחשב לאנדמי בצפון אוסטרליה, בונים שדרה של ענפים וזרדים, תוך שהם מעטרים את השטח שבכניסה לסוכה באבנים ובקונכיות, כולן בגווני לבן, אפור וחום, ממש כמו צבע גופו. "אמנם מדובר בסוכה פחות ססגונית למראה, אולם הייחודית של מין זה ניכרת בכך שהוא בונה את השדרה הסוכתית מצפון לדרום, מה שמעיד על יכולת ההתמצאות שלו במרחב", מסביר ד"ר פרלמן.
