ההשלכות של משבר האקלים, הגורם לתופעות מזג אוויר קיצוניות - מורגשות היטב בשנים האחרונות. היום (ג') מפרסם המשרד להגנת הסביבה מחקר מדאיג, לפיו כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם. הפגיעה גדולה במיוחד היא במבוגרים בני 70 ומעלה.
שכיחות, עוצמת ומשך של גלי חום בכל העולם, כולל בישראל נמצאים במגמת עלייה, וקצב העלייה גבוה מהצפוי עד כה בשל משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, דבר שנגרם משריפת דלקי מאובנים.
המחקר בחן גלי חום במהלך השנים 2012 עד 2020, וניתח נתוני תמותה בישראל (למעט קורונה) במקביל לגלי החום. את המחקר ערכו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב, בהזמנת פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. במסגרת המחקר, בוצע ניתוח ראשוני לבחינת הימצאות של תמותה עודפת בישראל בעקבות גלי חום - הפוקדים את ישראל בתדירות גבוהה יותר בשנים האחרונות.
במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי הניתוח התבצע בשתי דרכים שונות: האחת על ידי בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים, שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות, ותחלואה נשימתית (Acute respiratory infection), והשנייה על ידי השוואת השבועות, שבהם היה גל חום לשבועות הסמוכים (ללא קשר לתחזיות המודל).
במשרד אמרו כי במחקר נמצא כי בשתי השיטות נמצא, כי בישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת.
2 צפייה בגלריה
דוגמה לתמותה שנצפתה (כחול כהה) לאחר גל חום באפריל 2013 המסומן בחץ האדום, לעומת התחזית (ירוק בהיר). לאחר גל החום נפטרו 871 בני אדם, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש
בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 בני אדם. כך, לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש (תמותה עודפת של 60 בני אדם). עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של אוכלוסייה זו לגלי חום.
בנוסף נבדקו גלי חום שהיו בין 13 ל-19 ביולי 2012, בין 1 ל-6 בספטמבר 2015, בין 5 ל-11 ביוני 2016, בין 1 ל-4 במאי 2018, בין 23 ל-26 ביולי 2018, בין 14 ל-22 במאי 2020 ובין 4 ל-8 בספטמבר 2020. מדובר בגלי חום שהוגדרו על ידי השירות המטאורולוגי. "גלי חום הם אירועים ממושכים בהם עומס החום כבד מהרגיל ומתמשך על פני שעות רבות ביממה. בהרים ובפנים הארץ גלי החום מאופיינים בטמפרטורות גבוהות ולחות נמוכה. בשפלה ובמישור החוף, גלי החום נובעים משילוב בין טמפרטורות גבוהות לערכים גבוהים של לחות יחסית שעשויים להגיע במישור החוף ל-70% ויותר במשך רוב שעות היממה".
אבל גלי החום לא משפיעים רק על תמותה. מחקרים במדינות ברחבי העולם מצאו כי גם מספר האשפוזים, משך האשפוז והוצאות הבריאות עולים בצורה משמעותית בשל גלי החום. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. כמו-כן, מצביעים המחקרים בעולם כי ההשפעה של גלי החום על אשפוזים ותמותה גבוהה במיוחד במבוגרים, בנשים, ובאוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, התייחסה למחקר ואמרה: "משבר האקלים הוא איום ממשי לבריאות ולחיים. המחקר מראה את ההשפעה של גלי החום ומשבר האקלים על תמותה עודפת, במיוחד באוכלוסיות החלשות. המחקר מצביע על הצורך הדחוף בפעולות ההיערכות למשבר האקלים שאותן מוביל המשרד להגנת הסביבה יחד עם הממשלה וכן שעל כלל גופי הממשלה והרשויות המקומיות להיערך לגלי החום, על מנת להפחית תמותה מוקדמת, סבל והוצאות רפואיות".
השרב הכבד במאי 2020
(צילום: שמואל דוד)
פרופ' נגה קרונפלד-שור אמרה: "לעומת הצפות או שריפות, שבהן ההשפעה הפיזית הישירה על המשק ועל בריאות האדם ברורה, ההשפעה של גלי החום מורכבת יותר. המחקר הנוכחי, שנקט בגישה שמרנית, מצא השפעה של גלי חום על תמותה בישראל. יש חשיבות גדולה להבנת ההשלכות הרפואיות של גלי החום על מנת למנוע אותן ולהיערך להן במידת האפשר, על מנת להפחית סבל, הוצאות רפואיות, ותמותה מוקדמת, במיוחד באוכלוסיות חלשות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת הערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית, והמשרד להגנת הסביבה פועל במסגרת תוכנית ההערכות לשינוי אקלים, על מנת להיערך לגלי החום ולעלייה הצפויה בעוצמתם, שכיחותם ומשכם".
