100% הצלחה במיקרו-כבידה: ניסוי שבמהלכו יוצרו עדשות נוזליות בתנאים המדמים אפס כבידה, התבצע בסוף השבוע האחרון במטוס מיוחד של סוכנות החלל האמריקנית. צפו בשלב שבו היו החוקרים, בין היתר מהטכניון, ואנשי נאס"א במצב של מיקרו-כבידה.
ניסוי המדמה ייצור עדשות בחלל
(צילום: נאס"א / דוברות הטכניון)
צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פיתח שיטה לייצור רכיבים אופטיים בתנאי מיקרו-כבידה, זאת באמצעות עיצוב של נוזל לצורה האופטית הרצויה על סמך הפיזיקה של נוזלים. אם הנוזל הוא פולימר, אפשר גם להקשיח אותו לטובת ייצור רכיבים אופטיים בכל גודל.
בעקבות הצלחת הניסויים במעבדה, שם יוצרו תנאי מיקרו-כבידה מלאכותיים באמצעות אינטראקציה בין נוזלים שונים, החלו החוקרים להיערך לשלב הבא: ניסויי מיקרו-כבידה בחלל. ואכן, בקרוב צפוי הניסוי להגיע לתחנת החלל הבינלאומית, כחלק ממשימת רקיע בהובלת קרן רמון ובשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
בינתיים, בסוף השבוע האחרון - בשיתוף סוכנות החלל האמריקנית – המריא פרופ' ברקוביץ יחד עם צוות המחקר שלו לשתי טיסות פרבוליות באטמוספרה. מדובר בטיסה שבאמצעות "צניחה חופשית" של המטוס נוצרת בו מעין מיקרו-כבידה למשך כ-20 שניות. בתנאים אלה נבדק הפיתוח הייחודי. התוצאה: ב-20 השניות שהוקצבו לו הצליח הצוות לייצר בהצלחה את העדשות הנוזליות.
פרופ' ברקוביץ מעריך כי זהו צעד דרמטי בדרך ליצירת טלסקופים גדולים בחלל - אתגר מורכב שעמו מתמודדים כל הגופים העוסקים בחקר החלל.
לטלסקופי חלל יש חשיבות אדירה הן בהבנה בסיסית של היקום של הפיזיקה והן במשימות יישומיות יותר כגון מעקב אחר אסטרואידים שעלולים לפגוע בכדור הארץ. לגודל הטלסקופ יש חשיבות עצומה, שכן ככל שהטלסקופ גדול יותר כך הוא יכול לאסוף יותר אור והרזולוציה שלו משתפרת.
כיום מתכננת האנושות משימות חלל מאויישות עתידיות רחוקות, למשל למאדים. בשל המרחק חייבות משימות אלה להיות עצמאיות לחלוטין, שכן המרחק לא מאפשר לשלוח לחללית טכנאים, ציוד או חלקי חילוף. לכן חשובה היכולת ליצור את ההתקנים הדרושים, ובהם רכיבים אופטיים, בחללית עצמה.
רכיבים אופטיים מרכיבים מגוון רחב של מערכות בחלל מטלסקופים, דרך מצלמות ומיקרוסקופים ועד למשקפיים שהאסטרונאוטים מרכיבים. המערכות שמשמשות לכך על כדור הארץ – מתקנים של כרסום וליטוש – הן מערכות מסורבלות שאי אפשר לשגר אותן לחלל.
פרט לפרופ' ברקוביץ משתתפים בפרויקט: עומר לוריה, מור אלגריסי, ד"ר ולרי פרומקין, דניאל וידקר, ישראל גבאי, יונתן אריקסון, ד"ר חאלד גומיד, עליזה שולצר ואלכסיי רזין. השלב הבא של הניסוי, אומרים החוקרים, ילווה בפעילות חינוכית שישתתפו בה תלמידים בבתי ספר בישראל.
