רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון והשירות המטאורולוגי פרסמו בצהריים (יום א') תרחיש ייחוס לאומי למזג אוויר קיצוני - גלי חום כתוצאה ממשבר האקלים. והנתונים מדאיגים מאוד. על פי התרחיש, בעמקי המזרח ישררו בדרך כלל התנאים הקיצוניים ביותר ובפסגות ההרים ישררו בדרך כלל תנאים פחות חמורים. גם במישור החוף צפויים גלי חום ארוכים. בחודשים יוני עד ספטמבר יש צפי לגלי חום חמורים. במאי ובאוקטובר המתאר מעט מתון יותר מזה של חודשי הקיץ.
בנוסף, מזהירים מחברי תרחיש הייחוס (תיאור מהלך שעלול להתרחש, והוא משמש בסיס להיערכות לקראתו), כי שיא צריכת החשמל יעלה ב-10%, התמותה צפויה לעלות ב-8.5% מעל הממוצע, ממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב-10%-15% והסיכוי לשריפות ייגבר.
אירוע של גל חום מגיע לשיאו במשך של שלושה עד ארבעה ימים, אך כולל בדרך כלל כשבוע ואף 10 ימים חמים מהממוצע. ייתכנו אף שני גלי חום באותו החודש עם הפוגה קצרה ביניהם. על-פי תרחיש הייחוס, בגל חום תגיע הטמפרטורה במישור החוף ל-35 מעלות ויותר מ-50% לחות, בהרים ל-42 מעלות, בנגב ובעמקי הצפון ל-44 מעלות ובבקעת הירדן ובערבה ל-49 מעלות.
לפי תרחיש היחוס, למישור החוף, טמפרטורת המקסימום בגלי החום תגיע בצהריים ל-32 עד 35 מעלות ובלילה ל- 28 עד 29 מעלות כשהן מלוות בלחות יחסית של מעל 50% בצהריים ו-80% עד 90% אחוז בלילה. מחברי הדוח כתבו כי ערכים אלו מובילים לעומס חום קיצוני במשך שבע שעות בשעות הבוקר המאוחרות והצהרים מדי יום. עומס החום אינו יורד מבינוני בשעות הלילה ואף לא בשעות לפנות הבוקר.
לגבי אזור ההרים, נכתב, כי בהרי הצפון טמפרטורת המקסימום תגיע ל-38 עד 41 מעלות ובהרי המרכז ל-40 עד 43 מעלות. בלילה טמפרטורות המינימום ינועו סביב 28 עד 30 מעלות והלחות תהיה נמוכה. מדי יום בשעות הצהריים ישרור עומס חום קיצוני בין 3 ל- 4 שעות ובשעות הלילה ומוקדם בבוקר צפוי עומס חום מתון למשך כ-10 שעות.
בנגב ובעמקי הצפון טמפרטורת המקסימום תנוע בין 40 ל- 44 מעלות. הדבר נכון גם לגליל התחתון ולדרום הגולן. במהלך הלילה טמפרטורת המינימום לא תפחת מ-25 מעלות. מידי יום ישרור באותם אזורים עומס חום קיצוני במשך כשש שעות סביב שעות הצהריים. שעות הערב ותחילת הלילה יאופיינו בעומס חום בינוני במשך שש שעות בממוצע בכל יום. לקראת חצות ובשעות לפנות הבוקר ישרור עומס חום מתון במשך כשבע שעות מדי יום.
בבקעת הירדן והערבה המצב יהיה הקשה ביותר: טמפרטורת המקסימום תהיה 44 עד 49 מעלות. במהלך הלילה, טמפרטורת המינימום לא תפחת מ- 30 מעלות ובים המלח ובאילת אף לא תרד מ- 33 מעלות. עומס החום יהיה קיצוני כמעט בכל שעות היממה.
בתרחיש נכתב כי ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים תרמו לגידול בתדירות, בעוצמה ובמשך של גלי החום שנצפו מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. על פי תחזיות ה-IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים) מגמה זו תימשך ביתר שאת בעשורים הקרובים. גם בישראל חל גידול בשכיחות גלי החום בעשורים האחרונים והשירות המטאורולוגי דן בכך בפרסום "מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים 2015-1920" וכמו כן פרסם את המגמות העתידיות במספר הימים החמים ובגלי החום בפרסום: "מגמות בטמפרטורות הגבוהות בעשורים הקרובים".
ברשות החירום ובשירות המטאורולוגי מעריכים כי ישראל תיפגע פחות מגלי חום בשל תפוצת מזגנים גדולה בבתים, בכלי הרכב ובאזורי הבילוי והתעסוקה. חרף זאת גם היא יכולה לסבול מתמותה עקיפה וישירה הנוגעת לגלי חום, בפרט עבור אוכלוסיות פגיעות - אוכלוסיות העובדות בחוץ בתנאי הסביבה (בפרט בעבודות הכרוכות במאמץ פיזי), דרי רחוב ואוכלוסיות עניות אשר אינן מוגנות על ידי מיזוג, תינוקות והאוכלוסייה המבוגרת. עוד נכתב כי מחקרים מהשנים האחרונות הראו תמותה עודפת בישראל של עשרות ולעיתים אף מעל 100 נפשות במהלך גל חום. החוקרים מצאו כי עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70 ,נתון המצביע על רגישות הגבוהה של אוכלוסייה זו לגלי חום. סביר לצפות לתמותה עודפת בגלי חום המתרחשים בעת אספקת חשמל משובשת, כגון שילוב גל החום עם אירוע בו אספקת החשמל מתקשה לעמוד בעומסי הצריכה הגבוהים.
הדוח המדאיג של האו"ם על משבר האקלים: "זה מדאיג"
(צילום: טל אזולאי)
בנוסף התריעו מחברי התרחיש על סכנת השריפות. בעת גל חום לעיתים קרובות הרוחות חלשות ולפיכך למרות התנאים השרביים בפנים הארץ, סכנת השריפות אינה בהכרח גבוהה. אולם, במידה וגל החום מייצר תנאי שרב ממושכים בהרים, הדלק הצמחי בהם הולך ומתייבש וכך נבנית בהדרגה תשתית לשריפות שטחים פתוחים באזורים אלו. סכנת השריפות עלולה לפיכך להיות גדולה במיוחד לקראת סיומו של גל החום או אפילו בימים שלאחריו.
"גלי החום מתחילים גם לצוץ בעונות המעבר"
ראש השירות המטארולוגי, ניר סתיו, אמר כי אחת מטביעות הרגל המובהקות של שינויי האקלים באזורנו היא העלייה בשכיחות ובעוצמה של גלי החום. "הקיץ שלנו, בפני עצמו, הופך חם ומעיק יותר ולתוכו מבליחים גלים של עומס חום כבד וקיצוני", אמר סתיו.
"גלי החום מתחילים גם לצוץ בעונות המעבר, שבהן הם היו נדירים בעבר. במהלך אירוע גל חום ישנה הכבדה בעומס החום בכל הארץ, הכבדה הנמשכת אל תוך הלילה וחוזרת על עצמה יממה ועוד יממה ועוד יממה - לעיתים מעל שבוע. ההכבדה בחום במישור החוף נובעת בדרך כלל משילוב בין לחות לטמפרטורה גבוהה, ובאזורים הפנימיים כתוצאה מחום ללא לחות משמעותית. שיאי הטמפרטורות בגל חום מתקבלים בעמקים הפנימיים - עמק בית שאן, הבקעה והערבה - שם הטמפרטורות בשיאו של גל חום נושקות ל-50 מעלות".
הוא הזהיר מסכנות גלי החום. "גלי חום ידועים בעולם לשימצה כתופעת מזג אוויר מסוכנת מאוד, כיוון שהם פוגעים באוכלוסיות חלשות ובעובדים בעבודת כפיים בחוץ ועלולים לגרום לתמותה משמעותית", אמר ראש השירות המטאורולוגי. "בגלי החום בעשורים האחרונים נפטרו אלפי אנשים ברחבי העולם, למרות המודעות הקיימת כיום לתופעה. גלי החום גם מאתגרים את מערכת אספקת החשמל וגורמים לשיאי צריכה. ישנם אזורים בעולם, כולל ארה"ב, שבהם ישנן הפסקות חשמל בעיצומו של גל חום (blackouts) וגם אצלנו לעיתים החברה לניהול מערכת החשמל נדרשת 'להשיל' צרכנים כבדים בעת שיאים שכאלו. גל חום ממושך גם גורם להתייבשות הצמחייה ולפיכך מכין מצע שעליו עלולות להתלקח ולהתפשט במהירות שריפות יער ושטחים פתוחים".
הוא הסביר את חשיבות הכנת התרחיש. "לפיכך, רשות החירום הלאומית מצאה לנכון לבנות תרחיש ייחוס גל חום, אשר מולו גורמי החירום וההצלה יכינו את תוכניות ההיערכות והמענה שלהם", אמר סתיו. "ככל שהרשויות יכירו את התופעה טוב יותר ויכינו טוב יותר את דרכי ההתמודדות והתגובה, אפשר יהיה להגן טוב יותר על האוכלוסייה הפגיעה ולצמצם נזקים. השירות המטאורולוגי בנה עבור רשות החירום הלאומית את תרחיש הייחוס על בסיס אירועי עבר ובפרט גלי חום משמעותיים שחווינו בעשור האחרון. השירות המטאורולוגי גם משמש כגורם המודיעין המתריע לגורמי החירום וההצלה ולציבור הרחב מבעוד מועד על גל החום ועצמתו ובכך מאפשר יישום תוכניות ההיערכות והמענה שהוכנו לשם כך".
גל חום מוגדר ככזה המשפיע על חלקים גדולים של אוכלוסיית המדינה או על אזורים נרחבים, גורם לשיבושים באורח החיים הסדיר במדינה ולנזקים כלכליים ניכרים, עד כדי פגיעה בחיי אדם. גלי חום אלה דורשים היערכות מוקדמת, תיאום ומעורבות של מספר גופים ורשויות לצורך צמצום הנזקים וחזרה מהירה ככל הניתן לשגרה.
ברשות החירום הלאומית ובשירות המטאורולוגי הדגישו כי מדינת ישראל נערכת למגוון רחב של אירועי חירום, משברים ואסונות מסוגים שונים, העלולים לסכן חיי אדם, לגרום לפגיעה קשה בכל אורחות החיים, בתשתיות לאומיות, ביכולות ביטחוניות ולפגום באופן משמעותי בחוסן הלאומי - אחד מהם הוא משבר האקלים, שנגרם כתוצאה מפליטת גזי חממה על ידי בני אדם.
רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון היא האחראית על גיבוש מפת האיומים על המרחב האזרחי ועל תרחישי הייחוס שאליהם צריכים להיערך משרדי הממשלה וגופי החירום. כתוצאה מהתגברות אירועי האקלים בשנים האחרונות, גיבשו רח"ל והשירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס למזג אוויר קיצון: שיטפונות, הצפות ושריפות וכעת מפורסם תרחיש ייחוס נוסף לגלי חום קיצוניים.
ראש רח"ל במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יורם לרדו, אמר: "תרחיש הייחוס המופץ בימים אלה למשרדי הממשלה מציג את המשמעויות הנובעות מאירוע המוגדר כ- 'חמור סביר'. התרחיש הינו מסמך מחייב ומהווה בסיס להיערכות משרדי הממשלה, גופי התכנון והגופים האופרטיביים. הוא מציג את התקופות בשנה המועדות לגלי חום, את התדירות הצפויה, את מפות החום, את טמפרטורות השיא הצפויות בכל נקודה בישראל ואת המשמעויות שאליהן יש להיערך- החל מעלייה בצריכת החשמל ובסיכון לשריפות ענק ועד לעלייה משמעותית בהיקפי התחלואה והתמותה".
