יבשת שהתקיימה לפני כ-40 מיליון שנה והייתה ביתם של בעלי חיים אקזוטיים אולי סללה את הדרך ליונקים אסייתיים לחלקים מיבשת אירופה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם אתמול (יום ג') ב-Earth-Science Reviews.
4 צפייה בגלריה
מפה המציגה את בלקנטוליה לפני 40 מיליון שנה (למעלה) וכיום (למטה)
(צילום: Alexis Licht & Grégoire Métais)
היבשת הנשכחת הזו, שהחוקרים כינו אותה "בלקנטוליה" (Balkanatolia), ממוקמת בין אירופה, אפריקה ואסיה. היא הפכה לשער בין אסיה לאירופה כשמפלס הים ירד וגשר יבשתי נוצר, לפני כ-34 מיליון שנה. "מתי וכיצד הגיע הגל הראשון של יונקים אסייתיים לדרום-מזרח אירופה עדיין לא ברור", אומרים הפלאוגאולוג אלכסיס ליכט ועמיתיו במחקרם החדש.
אבל התוצאה הייתה לא פחות מדרמטית. לפני כ-34 מיליון שנה, בסוף עידן האיאוקן, נעלמו מספר עצום של יונקים מקומיים ממערב אירופה, ביתם של בעלי חיים אנדמיים שנמנו על משפחת הפלאותריומיים (אבות הסוסיים המודרניים), כאשר יונקים אסייתיים חדשים הופיעו, באירוע הכחדה פתאומי הידוע כיום בשם הגראנד קופור (Grande Coupure). ממצאי מאובנים אחרונים בבלקן, לעומת זאת, שיפרו את ציר הזמן הזה, והצביעו על אזור ביולוגי "מוזר" שנראה שאפשר ליונקים אסייתיים להתיישב בדרום מזרח אירופה עד 5 עד 10 מיליון שנים לפני התרחשות הגראנד קופור.
4 צפייה בגלריה
שברי עצם לסת השייכת לברונתותריומים, משפחת בעלי חיים דמויי קרנף, שנמצאה בטורקיה
(צילום: Alexis Licht & Grégoire Métais)
ליכט ועמיתיו, מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי, בחנו מחדש את העדויות מכל אתרי המאובנים הידועים באזור, המכסה את חצי האי הבלקני של היום ואת אנטוליה, חצי אי בחלקה המערבי של אסיה. גילם של אתרים אלה תוקן בהתבסס על נתונים גיאולוגיים עדכניים, והצוות שיחזר שינויים פלאוגאוגרפיים שהתרחשו באזור, שיש לו "היסטוריה מורכבת של טביעה אפיזודית והתעוררות מחדש". מה שהם מצאו מצביע על כך שבלקנטוליה שימשה כאבן מדרך לבעלי חיים לעבור מאסיה למערב אירופה, עם השינוי של גוש היבשה הקדום מיבשת עצמאית לגשר יבשתי - והפלישה שלאחר מכן ליונקים אסייתיים - במקביל לכמה "שינויים פלאוגאוגרפיים דרמטיים".
לפני כ-50 מיליון שנה, בלקנטוליה הייתה ארכיפלג מבודד, נפרד מהיבשות השכנות, שבו שגשג אוסף ייחודי של בעלי חיים שונים מאלו של אירופה ומזרח אסיה, כך מצא הניתוח. שילוב של ירידת מפלס הים, גדלים של יריעות קרח אנטרקטיות ותזוזות טקטוניות חיברו את בלקנטוליה לאירופה, לפני זמן משוער של 40 עד 34 מיליון שנה. הדבר אפשר כאמור ליונקים אסייתיים (כולל מכרסמים ופרסתנים) לנוע מערבה ולפלוש אל בלקנטוליה, כך עולה מתיעוד המאובנים. בנוסף לתיעוד הזה, ליכט ועמיתיו גילו גם שברים של עצם לסת השייכת לברונתותריומים, משפחת בעלי חיים דמויי קרנף באתר מאובנים חדש בטורקיה (Büyükteflek), שאותו הם תארכו לכ-38 עד 35 מיליון שנים. המאובן הוא ככל הנראה הפרסה הדומה לזו העתיקה ביותר שהתגלתה באנטוליה עד כה (לפחות 1.5 מיליון שנה), מה שמרמז שיונקים אסייתיים היו בדרכם לאירופה דרך בלקנטוליה.
המסלול הדרומי הזה לאירופה על פני בלקנטוליה היה אולי נוח יותר עבור בעלי חיים הרפתקנים מאשר חציית נתיבי קו רוחב גבוהים יותר דרך מרכז אסיה, שבאותה תקופה היו ערבות מדבריות יבשות וקרירות יותר, כך משערים ליכט ועמיתיו. רבים מהשינויים הגיאולוגיים שהובילו לבלקנטוליה טרם הובנו במלואם, וחשוב לציין שסקירה זו היא רק פרשנות של צוות אחד לתיעוד המאובנים.
עם זאת, תיעוד המאובנים של יונקים ובעלי חוליות אחרים החיים באיים הוא בדרך כלל דליל וחלקי, בעוד שתיעוד המאובנים היבשתי העשיר של בלקנטוליה "מספק הזדמנות ייחודית לתעד את האבולוציה והמוות של הביוטות (סך כל האורגניזמים באזור גאוגרפי מסוים) של האיים בזמן עמוק", סיכם צוות החוקרים.
