מספר הכתמים השחורים שנצפו על פני השמש באוגוסט, היה הגבוה ביותר מזה כמעט 23 שנים. בנוסף, ספירת כתמי השמש האחרונה הייתה גבוהה פי שניים מהתחזיות הראשוניות, מה שמצביע על כך שפעילות השמש תהיה גבוהה ממה שמדענים חשבו תחילה. כך עולה מנתונים שפרסם מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי ושירות מזג האוויר הלאומי בארה"ב.
באתר livescience נכתב כי כתמי שמש הם אזורים שבהם גלי קרינה אלקטרומגנטית פורצים את השדה המגנטי של השמש, ויוצרים כתמים קרירים יחסית שנראים לנו שחורים הודות לאשליה אופטית. יחד עם הגודל והתדירות של התפרצויות סולאריות (סערות שמש) - תופעה שמלווה בפליטת מסה אדירה מעטרת השמש - מצביעים כתמי השמש שזוהו על התקדמות לקראת שיא המחזור הסולארי, שנמשך כ-11 שנים.
החלק במחזור שבו מספר כתמי השמש הפעילים נמוך נקרא "מינימום סולארי", בעוד שהחלק במחזור שבו מספר כתמי השמש הפעילים גבוה נקרא "מקסימום סולארי". לדוגמה, בסוף 2019, זמן קצר לפני תחילת המחזור הסולארי הנוכחי, היו 40 ימים רצופים ללא כתמי שמש נראים לעין. כשהשדה המגנטי של השמש הולך ונחלש, מספרי כתמי השמש עולה במהירות, עד להגעה לשיא במהלך המקסימום הסולארי.
באוגוסט, היו בממוצע 215.5 כתמי שמש יומיים, על פי מרכז חיזוי מזג האוויר בחלל (SWPC), שהוא חלק ממינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי ושירות מזג האוויר הלאומי בארה"ב. הפעם האחרונה שמספר כתמי השמש היה כה גבוה הייתה בספטמבר 2001, במהלך המקסימום הסולארי של מחזור 23 (המחזור הנוכחי הוא 25), עם ממוצע של 238.2 כתמי שמש. מספר כתמי השמש הגיע לשיא ב-8 באוגוסט, אז נצפו 337 כתמי שמש - המספר הגבוה ביותר פר יממה מאז מרץ 2001.
מתחילת המחזור הנוכחי, מספרי כתמי השמש לא תאמו את התחזיות הראשוניות של המומחים. המספרים החלו לטפס בתחילת 2022, והגיעו לשיא של שמונה שנים עד סוף אותה שנה. עד יוני 2023, המספר הממוצע עלה על כל אחד מהחודשים מהמחזור הקודם, מגמה שנמשכת כעת. כתוצאה מכך, פורסמה באוקטובר אשתקד תחזית מתוקנת עבור המחזור הנוכחי, שמצביעה על פעילות גבוהה מהצפוי.
עלייה במספר כתמי השמש אינה האינדיקציה היחידה לכך שאנו חיים במקביל למקסימום סולארי. בתחילת מאי, כדור הארץ נפגע בסופה הגאומגנטית החזקה ביותר מזה יותר מ-21 שנים, שצבעה באופן חריג חלק גדול משמי הלילה בזוהר הצפוני שנראה באזורים דרומיים יותר.
ימים ספורים לאחר מכן, אירעה התפרצות סולארית שנמדדה כעוצמתית ביותר מאז 2017. אם פעילות השמש תמשיך לעלות וכדור הארץ ייפגע כתוצאה מסערות שמש חזקות יותר, כמו אירוע קרינגטון ב-1859, אמנם נחווה את תופעת הזוהר הצפוני המרהיבה בקווי רוחב נמוכים יותר, אך יהיו לכך גם השלכות הרסניות על תשתיות מבוססות קרקע ופעילות של לוויינים בחלל.
אירוע קרינגטון היא סערת השמש הגדולה ביותר שתועדה בהיסטוריה, והשפעתה ניכרה ברחבי העולם. ב-2-1 בספטמבר 1859, התפרצה השמש בהתפרצות סולארית רחבת היקף, שגרמה לשטף של חלקיקי אנרגיה חזקה לעבר כדור הארץ. כתוצאה מכך, הזוהר הצפוני והזוהר הדרומי נראו גם באזורים בדרום ארצות הברית ובמרכז אמריקה.
הסערה השפיעה גם על מערכות התקשורת של התקופה. הטלגרפים, שהיו אמצעי התקשורת העיקרי, חוו תקלות רבות, ולפעמים הם פעלו באופן עצמאי, אפילו כאשר חוטי הטלגרף היו מנותקים. התפרצות זו היא דוגמה ליכולת של סערות סולאריות להשפיע על טכנולוגיות ותקשורת, והיא מדגישה את הצורך להיערך לתופעות כאלה גם בעידן המודרני.