המאבק הסיזיפי בדורבנים שבקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) החל לפני מספר שנים, עם הגעתם של כמה דורבנים בודדים לאזור. אלא שמאז, קהילת הדורבנים שם צמחה מאוד, והיא גורמת נזק רב. על פי כתבה בעיתון החג של הקמ"ג, “פי האטום”, "כל עוד היה מדובר בכמה 'דורבני חצר' חביבים, יכולנו להכיל זאת. הבעיה היא שהחיים הנוחים אצלנו הביאו להתפוצצות אוכלוסין".
זהבה סיגל, אקולוגית הר הנגב ברשות הטבע והגנים, מסבירה: "צריך להבין למה בעצם הדורבנים נמשכים לשם. הם בעלי חיים אופורטוניסטים, שמנצלים הזדמנויות והם לא מאוד ביישנים. הם צריכים מקום שיוכלו לחפור בו מחילות, עם שפע מים וקרקע מתאימה. ברגע שכמה פרטים קלטו את גן העדן בקמ"ג הם החלו לגדול - לא מסוכן, מוגן, יש שפע של מזון".
בינתיים, הדורבנים גורמים נזק רב בקרייה: "הם חופרים מתחת למבנים", חושפים אורית ודוד, שהיו החתומים על הכתבה ב"פי האטום": "מזה כמה שנים אנו מנהלים מאבק סיזיפי במשפחת דורבנים שבחרה לחפור את משכנה דווקא מתחת לבניין המרפאה. הם גם חופרים בדשא, כדי להגיע לשורשים או כדי לחפור לעצמם מחילות. הבורות שהם יוצרים מתכסים בדשא ולעיתים אינם נראים לעין - מה שיוצר סכנה".
בכתבה נחשף שמחילות הדורבנים כבר פגעו בעובדי הקרייה הגרעינית: "לפני כמה שנים, בעת כיסוח הדשא, נפער בור מתחת למכסחת והיא נפלה לתוך מחילה של דורבנים. המפעיל נפגע קשה בגבו”. עוד נכתב כי “הפסקנו לשתול פקעות פרחים, שכן הדורבנים חופרים ומחסלים אותן. הם מכרסמים למוות גם עצי דקלים צעירים שאנו שותלים. הם גם גורמים לנזק אדיר לצנרת: מושכים, נושכים וחותכים. קשה להאמין כמה חזקות שיני הדורבן".
בין השנים 2017-2010, באישור ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, בקמ"ג נלכדו יותר מ-100 דורבנים באזורים המועדים לפורענות. הדורבנים הובלו לנחל חמר בדרך לערד, וכך שמרו על אוכלוסייה סבירה בחצר. אלא שבשנת 2017 רט"ג שינתה את המדיניות ואסרה על לכידת דורבנים. דורבן הוא חיה טריטוריאלית, ואם יועבר ממקום גידולו הטבעי לטריטוריה אחרת, הוא ינסה בכל דרך לחזור למקום גידולו הראשון. אם לא יצליח בכך, הוא לא ישרוד.
בימים אלו מסתמן פתרון. בכתבה נכתב כי "רט"ג הבטיחה לתת לנו אישור מיוחד וחריג ללכוד ולסלק דורבנים, בתנאי שנדע למנוע כניסה חוזרת שלהם פנימה לתוך החצר". נראה כי ברשות הטבע והגנים החליטו להתיר לקמ"ג להעתיק את אוכלוסיית הדורבנים הבעייתית.
סיגל מציינת כי "צריך למפות מי גר באזור, מי היה מספיק חצוף כדי לשים את המאורה שלו ליד הקריה - ואז מרחיקים את המאורה עצמה. צריך לומר: הרחקה, דינה ככל הנראה, מוות. זה פתרון כואב ולא טוב למערכת האקולוגית, אבל אין מה לעשות. זה עלול לגרום להכחדה של אותה קבוצה, אבל הם התרבו מלכתחילה בגלל ההזנחה. כנראה חשבו שהם חמודים, וזה לא נורא - זו טעות שאנחנו בני האדם יצרנו. עכשיו, צריך לטפל בזה ולנסות שבעל החיים לא ייפגע".
ברשות הטבע והגים ובקרייה הגרעינית אומרים שהם פועלים בשיתוף פעולה מלא, בניסיון למנוע מבעיית הדורבנים לשוב ולהרים ראש. בין היתר יתבקשו להקים גידור שימנע חפירות, ואפילו לשים פלפל חריף על צינורות המים: "צריך להתמיד. זה יהיה קשה".
