דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנושא נשים בחקלאות, מציג תת ייצוג משמעותי בתחום. כך, לדוגמה, בשנת 2019 שיעור הנשים מקרב כלל חברי הסגל האקדמי בישראל היה 45%. שיעור הנשים מקרב הסגל האקדמי בתחום החקלאות עמד על 25% בלבד - התחום עם אחוז נשות הסגל הנמוך ביותר בישראל.
עוד ממצא הוא שבשנת 2019 נשים היו רק 15% מהעצמאים בתחום החקלאות. אחוז העסקים החקלאיים בניהול נשים, אשר מעסיקים עובדים שכירים, נמוך יותר ועומד על כ-10% בלבד.
אז למה המצב הוא כזה?
דבורה אדלר (65), מהחקלאיות הוותיקות בישראל, היא בעלת מטעים ביישוב מירון. היא פעילה למען שמירת החקלאות במדינת ישראל. "אני בחקלאות כל חיי", היא מספרת. "תקחו את מספר השנים שלי ותורידו את שנות הלימוד וזה הזמן האמיתי".
אדלר הוסיפה: "נולדתי לחקלאות. אני בת מושב מירון. זו אהבה לטבע, למקצוע. אני אגרונומית במקצועי, וזו גם אידיאולוגיה. כל החקלאות הישראלית די בדעיכה, וזה באופן טבעי יותר מקצוע גברי. קודם כל שנכניס אנשים לחקלאות, לפני שנכניס נשים. למה אין יותר נשים? זה לא מקצוע קל מבחינה פיזית. אבל דווקא במחקר אני רואה נשים. בפקולטה בחקלאות, בזמני, היו הרבה בחורות".
מאיה צ'רי, תושבת באר מילכה, מגדלת ירקות אסייתיים יחד עם בעלה שרון. "אין הרבה אנשים שנכנסים לתחום החקלאות בכלל", היא אומרת. "החקלאות זה תחום מלחיץ. את מאוד תלויה בהרבה דברים, ומעט תלוי בכישרון וביכולות שלך. אני לא קובעת את מחיר המים. כדי לקבוע את המחיר של עצמי יצאתי לשוק ירקות אסייתיים".
צ'רי אמרה שהיא הייתה הראשונה שמגדלת את הבמיה התאילנדית לארץ. "זו הייתה ההתחלה", היא אמרה. "אם היינו בוחרים לגדל עגבניות או מלפפונים, לא היה לי שום כוח. השוק הסיטונאי היה קובע לי את המחיר. ומצד שני הכל עליך. המחקר, הפיתוח, הזרעים. בתחום החקלאות בישראל כולם עוזרים, וזה מדהים. חקלאות היא תחום של 24/7, ונשים לא בתחום הזה. זה משהו שכל הבית מתנהל סביבו וכולם בתוך זה, וזה אתגר נוסף גדול. כאישה, את תלויה בעולם שלם אחר. אבל אני רואה יותר ויותר אגרונומיות".
יהלי רובין (41), תושבת קדש ברנע, ומגדלת עגבניות שרי. "יש מיעוט של חקלאים בארץ בגלל מדיניות ממשלה, שמעדיפה לייבא את כל הפירות והירקות. המדינה לא רוצה חקלאות וגומרת עלינו", אומרת רובין בכאב. "למה יש פחות נשים? זה יותר עסק משפחתי. יש נשים שמשתתפות בזה אם ירצו או לא. כל אחת מובילה את הנושא בתחומה. אבל זו עבודה קשה, 24/7, אין חגים ואין חופשות, 365 ימים בשנה. הילדים חיים את המשק ושותפים מלאים. כשהילדים היו קטנים הייתי עובדת עם בעלי. אני גיביתי אותו והוא אותי. אבל היום אני לבדי, והילדים יודעים שאימא בחממות".
אילנה דרור (54), כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל המתגוררת בגבעת זאב, היא מהנשים המוכרות והחשובות בענף. "זו עבודה פיזית קשה ולא מתגמלת", אמרה דרור. "התנאים הפיזיים הם קשים. עבדתי בחקלאות ולא תמיד קל לקום ב-4:00 בבוקר".
דרור הוסיפה: "אישה שהיא אימא לילדים, לקום ב-4:00 בבוקר זו בעיה. בגיל הצעיר זה יותר קל, אבל כשמתבגרים צריך מישהו שיעזור עם הילדים. וזה בעייתי. צריך לפרגן יותר לנשים, לשים זרקור על אלה ששם. לנשים יש ראייה אחרת מאשר גברים בתחום. צריך למצוא את הנישות שלנשים יש את הערך המוסף, כמו פיקוח על מזיקים, אולי גידולים ייחודיים, גידולים בתוך חממות ועוד".
"לא פעם הייתי האישה היחידה בחדר"
המסמך נכתב לבקשת חברת הכנסת מתי הרכבי (יש עתיד), לקראת ציון יום החקלאות בכנסת, שכבר נדחה לאור ההצבעות על חוקי המהפכה המשפטית וימי השיבוש. ״הדו"ח על נשים משפיעות בחקלאות מצייר תמונה עגומה למדי", אומרת ח"כית הרכבי. "במציאות שבה קיים תת ייצוג של נשים בדרגים בכירים בעולם האקדמי, בתחום החקלאות הייצוג יותר נמוך משמעותית".
ח"כ הרכבי הוסיפה: "כבעלת תואר שלישי בפקולטה לחקלאות וכמי שעסקה במחקר בתחום במשך 25 שנה, מציאות זאת מוכרת לי אישית. תמיד הייתי אחת מבין נשים מעטות בסביבת הלימודים והעבודה ולא פעם הייתי האישה היחידה בחדר מלא בגברים. אני יודעת באילו קשיים נתקלות נשים המבקשות לטפס בסולם הדרגות האקדמי ומאמינה שנדרשת גישה פרואקטיבית כדי לעודד יותר ויותר נשים להתקדם בתחום, כמו גם בתחומים אחרים שבהן נשים נמצאות בייצוג חסר".
הנתונים על נשים במחקר חקלאי מעוררים ייאוש גם כן. עם זאת, תחום החקלאות היה התחום שבו נרשמה העלייה החדה ביותר בשיעור הנשים בסגל בין השנים 2019-2015, שעיקרה בדרגים הגבוהים של פרופסור חבר ופרופסור מן המניין.
בניתוח פרטני של סגל הפקולטה לחקלאות ב-2023 עולה כי אחוז הנשים בסגל הינו 28.8%. אחוז הנשים בסגל הפקולטה יורד ככל שעולים בדרגה, מה שתואם את המגמה הכללית בישראל. אך ב-2019 רק 19% נשים כיהנו במשרת פרופסור מן המניין. יחד עם זאת, לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, ב-13 השנים האחרונות שיעור הנשים מבין הסטודנטים לתואר ראשון בחקלאות לא השתנה בצורה משמעותית והוא עומד על מעט יותר מ-50%, דומה לשיעור הנשים בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון.
בעבודת תזה, שנכתבה על ידי חוקרת המינהל למחקר חקלאי, נבדק ייצוג הנשים במסגרות שונות של המכון. ב- 2016 כל שמונה מנהלי המכונים במנהל ו-14 מנהלי המחלקות שבהם היו גברים. בסוף שנת 2020 נותרו כל מנהלי המכונים גברים, ואילו שלוש מתוך 14 משרות ניהול המחלקות אויישו על ידי נשים.
מתוך שמונה מרכזי מו"פ, שמשרד החקלאות תומך בהם, הסגל המקצועי במרכזים אלו כולל רק 22 נשים, המהוות כ-38% מהחוקרים. בחברות בתחומי האגרו-טק והפודטק רק 10.2% מהמנכ"לים הם נשים. זאת לעומת 9.4% מהסטרטאפים שנסקרו בכללי. בסך הכל הוקמו בין השנים 2022-2014 רק 79 מיזמים מתוך 583 מיזמים רלוונטיים, רובם מיזמי פודטק.
במרכז השלטון האזורי קיים אגף איכות סביבה וחקלאות, המתכלל את התחומים בכלל המועצות האזוריות. על פי דיווח האגף, מתוך 54 מועצות אזוריות שבהן יש בעל תפקיד המרכז את הפעילות החקלאית במועצה, יש נשים בודדות המאיישות את התפקיד הזה. מתוך כ-30 רכזים ורכזות, רק שתיים הם נשים.
בשנת 2019 נשים היו רק 15% מהעצמאים בתחום החקלאות. אחוז העסקים החקלאיים בניהול נשים, שמעסיקים עובדים שכירים, נמוך יותר ועומד על כ- 10% בלבד. שיעורים אלו נמוכים משיעור הנשים בקרב כלל בעלי העסקים, שעמד ב-2019 על 27%. מבין אלה המעסיקות שכירים מדובר ב-21.5%.
במסגרת תערוכת אגרומשוב, שצפויה להתקיים בתחילת חודש ספטמבר באקספו תל אביב, יתקיים מושב מיוחד שידון בסוגיית נשים בחקלאות. מנכ"ל אגרומשוב, חיים אלוש, ציין כי "מדינת ישראל חייבת לתמרץ את נושא כניסת הנשים לחקלאות ולקדמו, לא מספיק לומר בכל פורום שהחקלאות הישראלית היא המובילה בעולם - צריך גם לעשות מעשים".
