המדינה ביקשה מבית המשפט לדחות - בפעם השלישית - את התשובה שלה לעתירה לביטול הסכם Red-Med לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך מסוף קצא"א במפרץ אילת, ובינתיים בקצא"א תוקפים בחריפות את התנהלות השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. במכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה נכתב בין היתר: "השרה החליטה באופן עקרוני לעכב את היערכות המשרד ליישום ההסכם שבנדון ואין בדעתה להסיר את המגבלה על פעילות המסוף".
במכתב, שנשלח על ידי עו"ד מאיר הלר ליועץ המשפטי אביחי מנדלביט, הועלתה ביקורת חריפה מאוד נגד השרה זנדברג. בקצא"א מאשימים אותה ב"התנהלות בעייתית", הנובעת מ"תפיסת עולמה". במכתב נכתב בין היתר כי בתחילת ספטמבר הנחה מנכ"ל משרד ראש הממשלה את המשרד להגנת הסביבה לסיים את הבחינה המקצועית על מנת לקדם את הסרת המגבלה ולקדם את יישום ההסכם עם האמירויות. "ואולם, גם הנחייה זו הופרה ומופרת. פניות חוזרות ונשנות הן של יו"ר קצא"א והן של מנכ"ל קצא"א לקיים פגישה מקצועית בעניין הסתייגויות המשרד מהסקר סורבו. מנכ"ל קצא"א אף שב ופנה לאחרונה באופן ישיר לשרה בבקשה להתיר לדרג המקצועי להיפגש עם החברה וחברת הזמט במטרה לקדם את הדיון בהסתייגויות המשרד לסקר הסיכונים. פנייתו של מנכ"ל קצא"א זכו להתעלמות".
טענה נוספת שהועלתה היא מינוי בכירה בחברה להגנת הטבע לתפקיד יועצת במשרד. "ראוי לציין כי השרה סמוך לאחר מינויה לתפקיד, בחרה למנות כיועצת שלה, את עו"ד נועה יאיון. עו"ד יאיון היא היועצת המשפטית של החברה להגנת הטבע, שהנה אחת העותרות בעתירה הנ"ל לבג"ץ שהוגשה כנגד קצא"א, המשרד ומשיבים נוספים; יתר על כן, עו"ד יאיון משמשת כנציגת החברה להגנת הטבע, בעתירה הנ"ל לבג"ץ".
ריאיון עם עו"ד נועה יאיון, החברה להגנת הטבע
(צילום: ירון ברנר)
בקצא"א כתבו עוד בפנייה למנדלבליט כי "מינויה של עו"ד יאיון כיועצת השרה, נעשה בעוד העתירה תלויה ועומדת, ואף לא נמסרה כל הודעה לבית המשפט ולמשיבים על כך שעו"ד יאיון מתפטרת מהייצוג. ניתן לשער את חוסר הנוחות שמעורר מינוי זה אצל קצא"א; חמור מכך מדובר בניגוד עניינים בולט, לכאורה, בו מצויה עו"ד יאיון בכל הקשור לטיפולה וייעוצה לכבוד השרה בנושא ההסכם שבנדון, לרבות עמדת המשרד להגנת הסביבה וטיפולו בהסדרת יישומו; מצב דברים זה משליך כמובן גם על עמדת והתנהלות כב' השרה, שבחרה בעו"ד יאיון כיועצת, ומטבע הדברים מסתמכת על ייעוצה".
בהמשך אותו נכתב, שנשלח למנדלבליט לפני צאתה של זנדברג לוועידת האקלים בגלזגו, נכתב עוד: "לפי הידוע לקצא"א כחלק מיישום תפיסת עולמה, השרה אף מכתיבה ישירות לגורמים המוסמכים על פי הדין בתוך המשרד להגנת הסביבה, את התנהלותם בעניינה של קצא"א, ולא רק בעניין יישום ההסכם. התנהלות זו מעלה חשש ממשי של התערבות ממניעים פוליטיים בפעולות וקבלת ההחלטות של גורמי המנהל והגורמים המוסמכים והמקצועיים בקרב המשרד להגנת הסביבה. התנהלות מעין זו היא פסולה בעליל ויש לעקרה מהשורש, ודומה שאין מחלוקת שאין לאפשר התערבות של שיקולים פוליטיים בהפעלת סמכויות המנהל".
בקצא"א לא חסכו ביקורת מהשרה זנדברג גם בהמשך המכתב: "כמובן שהתנהלות זו היא בלתי סבירה בעליל עד כדי חוסר חוקיות. לגורמים המקצועיים במשרד ניתנו סמכויות רגולטוריות, לרבות על פי רישיון העסק של קצא"א במסוף הדלק באילת. אין לגורמי המשרד החירות להימנע מבחינה וקבלת החלטות מקצועיות וענייניות, בשל מדיניות סביבתית כללית שלא עוגנה בחקיקה ואף לא בהחלטת ממשלה. ככל שהם מכפיפים את שיקול דעתם ואת ההתנהלות המנהלית הראויה שלהם להנחיות סותרות, הם פוגעים באחריות המוטלת עליהם ומפרים את חובתם כרגולטור וכעובדי מדינה. בעשותם כך הם שמים עצמם מעל החוק ובמקום הכנסת".
במכתב מזהירים נציגי קצא"א מנזקים עצומים שייגרמו בשל התנהלות השרה ומזכירים שזנדברג תמכה בבדיקת התנהלותו של השר לבטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה. "התנהלות זו, כאמור, מנוגדת לעמדת הממשלה כולה, ובפרט ההסכמה שהושגה בקרב משרדי הממשלה שלא להקפיא את ההסכם בתקופת הביניים", נכתב בפנייה למנדלבליט. "למותר לציין כי השרה עצמה בהיותה חברת כנסת הביעה עמדה ברורה בעניין זה, כאשר ביקרה את ההתערבות, לכאורה, של השר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה, באופן טיפול המשטרה בהפגנות כנגד ראש הממשלה. התנהלות זו אף סותרת את החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת הממשלה ועמדת קצא"א לפיה אין מקום לצו ביניים, כפי שהתבקש על ידי העותרות, ואף יש בה לעלות כדי ביזוי החלטת בג"ץ בעניין".
