השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, העבירה להערות המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים את חוק האקלים, שיעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה. חוק האקלים הועבר כשברקע חוק ההסדרים, שנוגס בכוחו של המשרד להגנת הסביבה, ופוגע ביכולתו לבצע את תפקידו. בין היתר, מדובר בפגיעה בתפקיד היועצים הסביבתיים במוסדות התכנון.
חוק ההסדרים מוציא למעשה מידי המשרד להגנת הסביבה את תפקיד הייעוץ הסביבתי בוועדות ובמועצה הארצית. בוועדות יוכלו למנות יועצים חיצוניים, שלא יהיו כפופים למשרד וגם לא למדיניות שלו. בנוסף, חוק ההסדרים יוצר מסלול עוקף לחוק אוויר נקי, ופוגע ביכולת האכיפה של המשרד במפעלים מזהמים, בראשם חברת החשמל.
הנוסח שהעביר המשרד להגנת הסביבה לחוק האקלים כולל את התיקונים הנדרשים מההסכמים הקואליציוניים. לפיכך, מוצע לקבוע יעד להפחתת פליטות גזי חממה החל משנת 2030, לפיו הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 50% לכל היותר מכמות פליטות גזי החממה בשנת 2015, שאותה מוצע לקבעה בחוק כשנת הבסיס לחישוב שיעורי הפחתת פליטות גזי החממה. זאת, לעומת הנוסח הקודם, אשר עיגן את יעדי ההפחתה, לפיה הכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס).
בארגון "אדם טבע ודין" ברכו על קידום החוק, עם יעדים שאפתניים יותר כפי שהם עצמם ניסחו בהצעת חוק פרטית יחד עם ח"כ יוראי להב-הרצנו. "שמחים על קידום חוק אקלים לישראל", מסרו, " עם זאת, אנו מודאגים מאוד מהסתירה בין קידום חוק האקלים לחוק ההסדרים, אשר עומד בניגוד גמור לחקיקה שאפתנית ונותן כוח נוסף לתעשייה המזהמת ללא בלמים ומעצורים".
מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, אמנם בירך על המהלך, אבל גם הביע הסתייגות: "יש פה הליכה לכיוון מילוי ההסכמים הקואליציוניים ועלייה ביעדים, שזה דבר חשוב ומשמעותי. הדבר התמוה הוא התזמון. זה קורה בשבוע שבו פורסם חוק הסדרים דרקוני, משוגע לחלוטין, שבו לוקחים למשרד להגנת הסביבה את הסמכויות של המשטרה הירוקה, פוגעים בסמכויותיה בחוק אוויר נקי, לוקחים את היועצים הסביבתיים בוועדות התכנון, ועוד הרבה מאוד דברים שפוגעים כמעט בכל תחום ותחום בסמכויות המשרד. לא שמענו את השרה מדברת על הדברים האלה".
הוכמן תהה מדוע השרה סילמן לא החליטה להחיל את דין הרציפות הליך בכנסת, שמאפשר את קידומה של הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה, כמו חוק האקלים שקודם בתקופתה של השרה הקודמת, תמר זנדברג, וחקיקתה נעצר עקב התפזרות הכנסת. המשמעות היא שחרף ההסכמים הקואליציוניים, עדיין יש סיכוי שמשרדי הממשלה יבקשו לשנות את היעדים, דבר שקרה בסבב הקודם של הצעת החוק.
חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יבנו יכולות, יישמו וידווחו עליהן אחת לשנה. המשרד להגנת הסביבה העביר גם החלטת ממשלה בנושא תוכניות אלה. בינתיים, ישראל מפגרת אחר העולם בכל הנוגע לטיפול במשבר האקלים. לפני יומיים התקיים דיון בוועדת הביקורת של הכנסת בנוגע להיערכות המדינה למשבר האקלים, שבו לא נכח אף חבר כנסת מהקואליציה, ובו עלה כי ישראל עדיין נמצאת מאחור בהשוואה למדינות המערביות.
במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי בכל מקרה צריך להעלות את הצעת החוק לוועדת שרים לחקיקה, ובכל מקרה צריכה להיות הצבעה במליאה. בשלב זה, המשרד הפיץ את הצעת החוק המתוקנת וממתין לאישור משרד המשפטים, כדי להעלות את הצעת החוק לדיון בוועדת שרים לחקיקה. במשרד הדגישו כי אין הבדל בפועל בין אם תוגש הצעת החוק לוועדת שרים לחקיקה בדרך של החלת דין רציפות בכפוף לשינויים המוסכמים או בדרך אחרת. כך או כך, אין בפועל כל הבדל בהליך החקיקה, שכן גם אם יבקש המשרד להעביר החלטה על החלת דין רציפות בכפוף לשינויים מוסכמים, היא תצטרך לעבור דרך ועדת שרים לחקיקה ואחר כך לעבור להצבעה במליאת הכנסת – באותו אופן שהליך החקיקה של הצעת חוק שאין מבקשים בעניינה החלת דין רציפות פועל.
